הנחייה לגבעות-עולם: מתנו הדיווחים על נפט בכ"ס

משרד התשתיות מבקש מחברת קידוחי הנפט גבעות-עולם למתן את הדיווחים על מציאת נפט. יעקב מימרן, הממונה על המכרות במשרד, פנה אתמול לגבעות-עולם בבקשה להקטין את הידיעות אודות תחזיות הנפט באתר הקידוח הסמוך לכפר-סבא.

450 קידוחים, רק שדה נפט אחד

הדיווחים של חברת גבעות עולם על הימצאות כמויות נפט גדולות בקידוח ליד כפר סבא הזניקו את מניות החברה והלהיבו את הדמיון.

אבל בעלי הזיכרון הארוך כבר מכירים את הסיפורים על מציאת סימני נפט בקידוחים שונים במהלך השנים האחרונות. כ-450 קידוחי הנפט וגז שנערכו בישראל מאז 1953 ועד היום הניבו שדה נפט אחד בלבד (חלץ) ושני שדות גז. בחמש השנים האחרונות הואט קצב חיפושי הנפט בישראל.

היום מפיקה ישראל 2,400 טון נפט גולמי בשנה בלבד, תפוקה של באר סעודית אחת ביום. בשנות ה-70 העליזות, בעת שיא החיפושים הפיקו הבארות הספורות בישראל 78,700 טון בשנה.

בשנת 2000 חל המהפך הנכסף עם מציאת מרבצי גז טבעי גדולים על ידי השותפות הישראלית ים תטיס וחברת בריטיש-גז. גם ישראמקו הישראלית היתה שותפה במציאת מאגרים אלו, כ-50 מיליון מ"ק של גז טבעי, המוערכים במיליארדי שקלים.

תוצאות חיפושי הנפט ביבשה היו עלובות ביותר. את כל הכמות שהופקה בחלץ ב-48 שנות קיומו מפיקה סעודיה ביומיים.

חלץ 1 היא הבאר היחידה בארץ שפועלת ללא הספקה מאז שנקדחה. החרגול עדיין עובד וגם עתה מפיקים שם כמות מזערית של 5 עד 10 חביות ליום בעוד שהצריכה היומית בישראלי היא מעל 300 אלף חביות.

הקידוח הראשון בישראל החל לפני 44 שנים, ב-29 באוקטובר 1953. חברת לפידות החלה לקדוח לעומק של 597 מטרים את מזל-1 שלא הביא הרבה מזל וננטש לאחר 9 חודשים ונקבע כקידוח יבש. גם מזל-2 סומן כקידוח יבש בעומק של 120 מטרים בלבד.

שנתיים מאוחר יותר מצאה לפידות נפט בקידוח חלץ-1. מאז ניסו המחפשים לשחזר את ההצלחה של שדה חלץ ולמצוא שדות נפט נוספים, אך עד עתה לא צלחה דרכם. עם חלוף השנים הלכו הקידוחים והעמיקו. ב-1966 קדחה לפידות לעומק של 4,076 מטר בקידוח אשקלון-2 אך גם כאן העלתה חרס. חברת בלקו, מי שהיתה הבעלים של סונול, קדחה ב-1970 את בראבו-1 לעומק דומה בים התיכון מול אשדוד.

חברת חנה קבעה שיאי עומק חדשים לקידוחי נפט בישראל כאשר קדחה ב-1976 את עמי עז 1¯ לעומק 4,605 מטרים, ובשיאה הגיעה לקידוח של יותר מ-6,000 מטרים. אך גם בכל הקידוחים האלו לא נמצא נפט בכמויות מסחריות.

השנים 1983-1982 היו טובות לענף חיפושי הנפט בישראל. קבוצות משקיעים זריזות גילו את הפוטנציאל של הבורסה לניירות ערך וגייסו באמצעותה הון מהציבור. השיטה היתה פשוטה: היזמים פנו אל משרד האנרגיה ואל חברת הנפט הלאומית (חנ"ל) וביקשו זכיונות לחיפושי נפט באזורים שונים בארץ. עם קבלת הזכיונות פורסם תשקיף וגויסו בבורסה הכספים הדרושים. האם אמנם הוצאו הכספים לאותן מטרות שפורסמו בתשקיף? לא בטוח, שכן הפיקוח היה רופף ביותר. על-פי הערכות, גייסו היזמים בשיא עונת ההשקעה בין 1989 ל-1994 כמיליארד שקל מהציבור.

מאז 1989 ממשלת ישראל אינה מעורבת עוד בהשקעות בחיפושי נפט לאחר הפרטת חברת הנפט הלאומית, והיוזמה נותרה בידי משקיעים פרטיים. הקידוחים פחתו משמעותית ונעשו על-ידי חברות פרטיות בלבד.

מועצת הנפט הישראלית העריכה כי בארץ קיים פוטנציאל של 5 מיליארד מק נפט גולמי, שנמצא מתחת לשכבת גז טבעי. אך עד כה, כל ההבטחות הללו הניבו רק באר פורייה אחת - חלץ.