"דניס חלם על קריירה צבאית"
בני משפחתו וחבריו של סמל דניס למינוב, שנהרג בלבנון, מספרים ש"הוא מאוד אהב את ישראל ואת הצבא". בת דודתו: "אי אפשר לתאר עד כמה הוא היה מדהים". חבריו סיפרו: "לעולם לא נוכל לשכוח את החיוך שלו"
עשרות קרובי משפחה וחברים התקבצו אתמול בשעות הצהרים (ו') בבית משפחתו בבת ים של סמ"ר דניס למינוב, לאחר שהתקבלה הבשורה המרה על מותו בתקרית בהר דב.
בת דודתו, ויקי למינוב, סיפרה: "אי אפשר לתאר במלים עד כמה הוא היה מדהים. אני יכולה להגיד שהוא היה חמוד, שהוא היה נחמד, אבל זה לא יתחיל לשקף אפילו קצת ממנו. גדלנו יחד ברוסיה, בסיביר. הוא עלה לארץ ב-1999. הוא למד בתיכון חוות הנוער הציוני בירושלים. מאז שאני זוכרת אותו, תמיד הוא חלם על קריירה צבאית".
לדבריה, "עוד לפני הגיוס לצה"ל הוא כבר ידע שהוא רוצה להגיע לאגוז, ואני ניסיתי לשכנע אותו שיירד מזה, ואמרתי לו 'בשביל מה לך', אבל הוא לא הקשיב. הוא רצה להוכיח לכולם שהוא כן יכול לעשות את זה בצורה הכי טובה שאפשר. הוא מאוד אהב את ישראל, את הצבא. תמיד היה מוקף אנשים, וביתו היה מלא חברים. דיברתי איתו בפעם האחרונה ביום הולדתו ה-21 ב-10 באפריל, איחלתי לו מזל טוב, אבל לא הספקתי להיפרד ממנו כמו שצריך".
חברו ואדים וולוסוב סיפר כי "הוא היה בחור מדהים. אני לא חושב שיש בן אדם שלא אהב אותו. הוא אהב מאוד ספורט ובתיכון היינו שנינו בנבחרת הכדוריד. הוא היה תמיד מאוד שמח, החיוך שלו זה משהו שאף אחד לא יוכל לשכוח".
חברו וסילי טולקנץ אמר כי "הוא היה בחור שקט ומנומס, כולם אהבו אותו. הוא תמיד היה הבן אדם הכי נכון בכל המובנים ולכל מצב. לעולם לא אוכל לשכוח אותו".
דניס הותיר אחריו זוג הורים ואח בן 19. הוא יובא למנוחות ביום ראשון ב-13:00 בבית העלמין הצבאי בחולון.