שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    חיות מחמד: תחביב בריא
    אין זה נדיר לשמוע בעלי חיות מחמד המתארים את בני טיפוחיהם כבני משפחה יקרים ואהובים המספקים נחמה בעיתות משבר ומתח. בנוסף, מחקר של קארן קלן מבהיר כי יש לחיות מחמד גם השפעה חיובית על בריאותם של בעליהם ההולכים על שתיים

    אין זה נדיר לשמוע בעלי חיות מחמד המתארים את בני טיפוחיהם כבני משפחה יקרים ואהובים המספקים נחמה בעיתות משבר ומתח. בנוסף, יש לחיות מחמד גם השפעה חיובית על בריאותם של בעליהם ההולכים על שתיים, כך עולה מסקירתה של קארן אלן

    (Allen) שהתפרסמה בגיליון דצמבר 2003 של כתב העת Current Directions in Psychological Science.

     

    חיה נגד התקף לב

     

    כבר בשנות השמונים התגלה ממצא מרתק: החוקרת פרידמן ועמיתיה מצאו כי כלב או חתול משפרים תוחלת החלמה מהתקף לב (ללא קשר לחומרת המחלה או למאפיינים פסיכולוגיים ודמוגרפיים אחרים). ממצא זה עורר את התעניינותם של חוקרים מדיסיפלינות שונות שהחלו לחקור במשנה מרץ את השפעתם של בעלי חיים על בריאות בעליהם. מן המחקרים עלה כי קשישים בעלי חיות מחמד ביקרו בתכיפות מועטה יותר אצל רופאים, בהשוואה לקשישים ללא חיות מחמד.

     

    התמודדות עם עקה

     

    ממחקרים אחרים, בהם נבחנה השפעתה של תמיכה חברתית על התמודדות עם מצבי עקה, התברר כי לחברים תומכים, או אף לזרים נחמדים, ישנה השפעה ממתנת על התפתחות תסמונות עקה, במיוחד אם התומכים נתפשים כבלתי שיפוטיים לחלוטין. הואיל ובעלי חיות מחמד רבים מתארים את הכלב או החתול שלהם כחברם הטוב ביותר, החליטו חוקרים אחדים לבחון אם גם לחיות מחמד עשויה להיות השפעה ממתנת על רמת המתח של בעליהם.

     

    באחד המחקרים נמדדה רמת לחץ הדם (לחץ דם גבוה מהווה אינדיקטור למתח) של קבוצת נשים שהתבקשה לפתור תרגילים קשים במתמטיקה (מטלה הנחשבת למלחיצה) כשהן מצויות לבד, או מצויות במחיצת חברתן הטובה ביותר, או במחיצת חיית המחמד שלהן. החוקרים שיערו כי לחיות המחמד תהיה השפעה ממתנת הדומה לזו של החברות הטובות. הם הופתעו לגלות כי רמת לחץ הדם של משתתפות המחקר שפתרו את השאלות בנוכחות חברותיהן היתה גבוהה יותר מרמת לחץ הדם של נבדקות שנבחנו בגפן.

     

    לעומת זאת, רמת לחץ הדם של נבדקות שפתרו את השאלות בנוכחות חיית המחמד היתה נמוכה יותר מזו של אלו שפתרו אותן לבד. ההסבר שמציעים החוקרים הוא שהחברות נתפשו כשיפוטיות (לפחות בפוטנציה) ולכן נוכחותן דווקא הפכה את המטלה למלחיצה יותר. ואולם, חיית המחמד נתפשה כלא שיפוטית וכמקבלת את האדם באשר הוא ולכן היתה לה השפעה ממתנת בהפחתת המתח.

     

    יותר טוב מבני זוג

     

    החוקרים החליטו להמשיך ולבחון את השפעת הבעל או האשה על הפחתת המתח בהשוואה להשפעת חיית המחמד. נקודת המוצא היתה שבן או בת הזוג לנישואים הם חברי הנפש של האדם ולכן תהיה להם השפעה חיובית על הפחתת העקה. התוצאות הראו שלחץ הדם של אלה שהתבקשו לפתור מטלות במתמטיקה בנוכחות בני זוגם עלה מ-120/80 ל- 155/100. לעומת זאת כאשר רק חיית המחמד נכחה בחדר חלה רק עלייה קלה בלחץ הדם של המשתתפים ל- 125/83.

     

    מה היא הסיבה להשפעה הממתנת של חיות המחמד? הסבר אפשרי אחד הוא שחיית המחמד מהווה מעין הסחה משעשעת הואיל והמשתתפים התייאשו מלפתור את המטלה הקשה במתמטיקה. הסבר זה לא קיבל אישוש מאחר שהממצאים הצביעו על התנהגות הפוכה: המשתתפים שנבחנו במחיצת חיותיהם לא רק שלא זנחו את המטלה, אלא פתרו את המטלות במהירות רבה יותר ובדייקנות רבה יותר מאשר משתתפים שנבחנו בנוכחות בני/בנות הזוג. הסבר אחר מתרכז באופי התמיכה הדרוש במצבי עקה מסוגים שונים.

     

    הסבר אפשרי שלישי: חיות מחמד אינן מספקות תמיכה כשלעצמן, אלא שבעלי חיות מחמד הם בעלי תכונות פסיכולוגיות שונות מאלו של אנשים שאינם בעלי חיות מחמד, תכונות המסייעות להם להתמודד טוב יותר במצבי עקה. דרך לבחון הסבר זה היא לחלק חיות מחמד באופן אקראי למשתתפי ניסוי. ואמנם, במחקר שכזה השתתפו ברוקרים בבורסה (מקצוע הנחשב למלחיץ), שלחץ הדם שלהם עמד על 160/100 ומעלה.

     

    מורידים לחץ דם

     

    למחציתם חולקו חיות מחמד, וכולם החלו טיפול בתרופה להורדת לחץ דם. מן המחקר עולה שהתרופה אמנם הפחיתה את לחץ הדם של המשתתפים בעת מנוחה, אך בעת מצבי עקה נקודתיים בעלי חיות המחמד התמודדו טוב יותר מחסרי חיות המחמד. עוד מעניין לציין כי ההשפעה הגדולה ביותר נמצאה בקרב בעלי חיות מחמד שדיווחו על מיעוט קשרים חברתיים ומשפחתיים. בעתיד ייבחנו השפעות שליליות אפשריות של חיות מחמד על בעליהם. אולם עד כה מסתמנת המגמה כי אנשים האוהבים חיות ושאין להם קשרים חברתיים ענפים יפיקו תועלת מהחזקת חיית מחמד.

     

    ממחקרים עולה כי אנשים מחקים מגוון רחב של התנהגויות של הזולת באופן אוטומטי. אנשים נוהגים, למשל, לחקות מבטא וקצב דיבור של הזולת ואף תנוחות גוף ותנועות. מדוע אנשים נוטים לחקות את הזולת? דרך אחת לענות על שאלה זו היא לבחון את השלכות החיקוי.

     

    מספר חוקרים העלו את ההשערה שחיקוי מגביר את האמפטיה והחיבה כלפי המחקה ולכן לחיקוי יש תפקיד חשוב באינטראקציות חברתיות. למשל, מאחד המחקרים התברר כי משתתפים שחוקו ללא ידיעתם על ידי נסיין נטו לחבב אותו יותר מאשר משתתפים שלא חוקו על ידו.

     

    האם יש השלכות

     

    האם לחיקוי יש גם השלכות התנהגותיות? במחקר המתפרסם בגיליון ינואר 2004 של כתב העת Psychological Science בוחנים ריק ון-בארן, רוב הולנד, קרי קוואקמי ואד ון קניפנברג (Van Baaren, Holland, Kawakami, Van Knippenberg) את הסוגייה. החוקרים ערכו שלושה ניסויים בעלי הליך זהה במהלכם חיקה נסיין את התנהגות המשתתפים.

     

    בניסוי הראשון הגיעו המשתתפים למעבדה ונפגשו באופן אישי עם נסיינית. הם התבקשו להשיב על שאלון קצר בנושאי שיווק בו הם מתארים לנסיינית את דעתם על פרסומות שונות. במהלך הפגישה הנסיינית חיקתה את תנועות הגוף של מחצית המשתתפים (רכינה לפנים או לאחור, תנוחת ידיים ותנוחת רגליים).

     

    הנסיינית אומנה מראש להקפיד על כך ששאר מרכיבי התנהגותה יהיו זהים עבור שתי קבוצות המשתתפים. לאחר סיום המטלה הנסיינית יצאה מהחדר כדי להביא דפי מטלה נוספים. בשובה היא "הפילה" בטעות חבילת עטים ודפים. אם המשתתפים לא הרימו את העטים והדפים תוך 10 שניות עשתה זאת הנסיינית בעצמה.

     

    תרומת החיקוי

     

    התברר כי כל המשתתפים שחוקו הושיטו סיוע לנסיינית (בהרמת הדפים והעטים) לעומת 43% מהמשתתפים שלא חוקו. מניסוי זה ניתן להסיק שחיקוי תורם להושטת עזרה לזולת. אולם לא ברור מהניסוי האם הושטת העזרה נעוצה בקשר סמוי הנוצר בין המחקה למחוקה או שמא הושטת העזרה תבוא לידי ביטוי גם כלפי אנשים אחרים? מטרת הניסוי השני היתה לבחון שאלה זו.

     

    הניסוי השני היה זהה לראשון למעט זאת שבשלב השני של הניסוי נכנסה נסיינית חדשה לחדר והיא זו ששמטה את ערמת הדפים והעטים. השאלה המעניינת היתה זו: האם משתתפים שחוקו על ידי הנסיינית הראשונה יושיטו יותר עזרה לנסיינית השנייה מאשר המשתתפים שלא חוקו? התברר כי התשובה לשאלה זו היא חיובית. 84% מהמשתתפים שחוקו הושיטו עזרה לנסיינית השנייה לעומת 48% מהמשתתפים שלא חוקו.

     

    בניסוי שלישי נבדק תחום נוסף של עזרה לזולת. שלב א' של הניסוי היה זהה לניסוי הראשון. בשלב השני של הניסוי הפנתה הנסיינית את תשומת ליבם של המשתתפים לקופת צדקה (למען ילדים חולים) המצויה בחדר ואמרה להם כי הם יכולים לתרום ביציאה אם יחפצו בכך. היא עזבה את החדר כדי לא להפעיל עליהם לחץ חברתי. התברר כי 76% מהמשתתפים שחוקו תרמו לצדקה לעומת 43% מהמשתתפים שלא חוקו. כמו כן, המשתתפים שחוקו תרמו סכום גבוה יותר.

     

    החיקוי שמגביר

     

    משלושת המחקרים יחד עולה כי חיקוי מגביר את ההתנהגות הפרו-חברתית של המחוקה הן כלפי המחקה והן כלפי גורמים אחרים. העובדה שלחיקוי יש השלכות חיוביות לא רק כלפי המחוקה מצביעה על כך שהשפעת החיקוי לא נובעת רק מקשר מיוחד שנרקם בין המחקה למחוקה, אלא נובעת משינוי כללי מסוים בהתנהגות המחוקה. ההסבר לממצאים עדיין אינו נהיר כל צרכו. הסבר אפשרי שמציעים החוקרים הוא הסבר אבולוציוני לפיו חיקוי מסייע ללמידה ומהווה מעין "דבק חברתי" המאחד את חברי הקבוצה.

     

    שני תחומים חשובים בחייהם של מבוגרים הם משפחה וקריירה. אולם, פעמים רבות פעילות בתחום האחד מפריעה לפעילות בתחום האחר וכך נוצר קונפליקט בין חיי העבודה לחיי המשפחה. מחקרים בתחום בשני העשורים האחרונים התמקדו בעיקר בגורמים לקונפליקט ובהשלכותיו. במחקרם של הת'ר היידנס-גהור ובוריס בלטס (Heydens-Gahur, Baltes) המתפרסם בגיליון דצמבר 2003 של Journal of Applied Psychology נבחנה סוגייה מזווית שונה תוך ניסיון לאתר התנהגויות יעילות העשויות לסייע בהפחתת הקונפליקט.

     

    במחקר השתתפו 241 משתתפים, הורים לילדים, שהשיבו על שאלונים באמצעות האינטרנט. החוקרים שיערו כי הפעלת קבוצה מסוימת של התנהגויות הן בתחום העבודה והן בתחום המשפחה עשויה לסייע בהפחתת קונפליקט העבודה-משפחה. קבוצה זו של התנהגויות מכונה SOC - "ברירה".

     

    "ברירה" קשורה ביכולת להציב יעדים, ולהתמקד במספר מצומצם של יעדים חשובים. כמו כן היא כוללת את היכולת להתמודד עם כישלון בעמידה ביעד מקורי והצבת יעד חלופי. "אופטימיזציה" קשורה לרכישת אמצעים להגשמת היעדים ולשימורם. למשל, למידת כישורים חדשים או יכולת של תכנון זמן. "פיצוי" קשור ליכולת השימוש באמצעים חלופיים לשימור רמה מסויימת של יעדים נוכח צמצום עכשווי או עתידי במשאבים. התנהגויות אלו קשורות למשל בהתמודדות עם עומס יתר בעבודה.

     

    משפחה מול עבודה

     

    משתתפי המחקר השיבו על שאלון הבוחן SOC ובנוסף לכך ענו על שאלות נוספות בהן דירגו את המידה שבה חיי המשפחה שלהם מפריעים לעבודה (או העבודה לחיי המשפחה), מידת המעורבות שלהם בחיי המשפחה והעבודה (שלהם עצמם), ורמת הלחץ שלהם בעבודה ובקרב המשפחה.

     

    התברר כי אסטרטגיית ה-SOC מפחיתה את רמת הלחצים בחיי המשפחה ובעבודה. רמת לחצים נמוכה זו מביאה להפחתה בקונפליקטים בין חיי המשפחה לבין עבודה.

    הדבר נכון הן עבור גברים והן עבור נשים. למחקר עשויות להיות השלכות ישומיות שונות. למשל, אירגונים יכולים להקנות לעובדיהם את עקרונות ה- SOC כדי לסייע להם להתמודד עם קונפליקט עבודה משפחה.

     

    ד"ר מרים דישון- ברקוביץ היא פסיכולוגית ויועצת אירגונית ושיווקית.
    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: סי די בנק
    חתולים עוזרים במתמטיקה
    צילום: סי די בנק
    צילום: איתי גל
    לחץ הדם פוחת
    צילום: איתי גל
    מומלצים