"התקרית עשויה להוליד מחאה דוגמת ארבע אמהות"

בסביבתו של ראש הממשלה, אריאל שרון, בחנו את האירוע הקשה היום (ג') ברצועת עזה, שגבה את חייהם של שישה חיילים, בעיקר דרך הפריזמה של מה היה קורה אילו היתה מיושמת תוכנית ההתנתקות.

ההערכה במערכת הפוליטית היא כי אירוע בסדר גודל שכזה עשוי ליצור אפקט הדומה לזה שיצר את הקמתה של תנועת "ארבע אמהות", שהובילה בעבר את ההתנגדות הנחרצת לשהיית ישראל בלבנון, ובסופו של דבר יצרה דעת קהל סוחפת ומשמעותית, שגרמה גם למנהיגים הפוליטיים להוביל מהלך ליציאת ישראל מדרום לבנון.

בהקשר זה, חברת הכנסת יולי תמיר מהעבודה אמרה ל-ynet: "זהו הרגע שבו אקרא לכל אחד מן ההורים שחיי החיילים חשובים לו, לצאת לרחוב ולזעוק. יש גבול עד כמה אנחנו יכולים לשתוק לנוכח מעשיו של אריאל שרון, ולא לזעוק את זעקתנו, ולא למנוע את המעשים הללו. מי שיושב בבית בכורסתו, האחריות על חיי החיילים מוטלת עליו".

מקורבי ראש הממשלה הדגישו כי עזה הפכה ל"לבנון מספר 2", עם כל הסממנים, כולל המטענים ושיטות הפעולה של החיזבאללה. "אנחנו הופכים יותר ויותר ללבנון", אמרו אנשי שרון, "וניתן היה לראות את זה היום".

חלק ממקורביו של שרון אמרו כי אם צה"ל לא היה בעזה, והחיכוך עם הפלסטינים היה מינימלי, האירוע היה נמנע. בנוסף, אמרו המקורבים, לו היתה מתבצעת תוכנית ההתנתקות, יכול היה צה"ל להפעיל עוצמה גדולה לאין שיעור כדי להכות בגורמי הטרור הפלסטיניים ברצועה.

טרם הוכרע בסביבת שרון כיצד להתייחס לאירוע מבחינה תקשורתית וציבורית. מבחינה אסטרטגית מנסה ראש הממשלה להימנע מלקשור בין אירועים ביטחוניים קשים לבין תוכניותיו המדיניות והפוליטיות. לכן קשה לומר אם ינסה למנף את האירוע לצרכים פוליטיים, כדי לאחד סביבו אנשי ימין שעד כה התנגדו לתוכנית ההתנתקות.