שתף קטע נבחר

ואם ביום שני לא בא לה? המדריך להחזרת התשוקה

וגם לא בשלישי, או בשישי? ובעצם גם לו לא ממש מתחשק, ומי זוכר מתי לאחרונה עלו ניצוצות מהמיטה שלכם? נכון, כבר הרמתם ידיים. הילדים, העבודה, הכאב ראש. אבל אחד מכם, פה ממש על הכרית ליד, מתגעגע ללהט של פעם, ותכף הוא יחזיר לכם את החיוך מתחת לפוך

שלב 1: נקודת הזינוק שלב 2: הכנת השטח שלב 3: סוף סוף סקס שלב 4: ומה הלאה 
פירוק מוקשים זה שאינו יודע לשאול 
כולכם חוויתם אותה פעם, אי אז בימים. התשוקה הבוערת, הלמות הלב, הרעד שמעיף הצדה כל דבר אחר, הדחף להיטמע זה בזה, עכשיו ומיד.

 

והיום? לא נעים להודות, אבל אצל רובנו זיכרון של זיון מעלף הוא משהו שראינו בסרט. מהפיג'מה שנוחרת לצדכם מזמן לא זינקה איזו חיית טרף, וגם אתם כבר לא בדיוק מעיין יצרים מתגבר. לא בקלות תתפתו להיפרד מתוכנית אהובה בטלוויזיה רק כדי לרפד בנשיקות את בן הזוג המוכר עד לעייפה.

 

נפילת מתח בתשוקה היא סינדרום זוגי שכיח. זה יכול לקרות אחרי חודש, שנה או עשרים שנה, אבל אין זוג שלא מועד לפורענות. זה לא אומר שהאהבה מתה. זה רק מסמן שהדלק, איך לומר, זקוק לתוספים.

 

אז מה באמת עושים כשאף פעם לא בא לך? "יבוא לך, יבוא לך", אמר אורי זוהר במשפט האלמותי מ"מציצים", וזה בדיוק מה שנדריך אתכם לעשות במהלך השורות הבאות. כל מה שצריך הוא אחד מכם שיתפוס פיקוד על חילוץ עגלת הרומנטיקה מבוץ השגרה. כל השאר עלינו. ולא, אנחנו ממש לא מתכוונים לדבר פה על בייבי דול שקוף ונרות ריחניים. מה שתקבלו כאן היא תוכנית פעולה מעשית, מפורטת ויצירתית, שתנחה אתכם צעד-צעד, מהכנת השטח ועד להשגת היעד.

 

הכול עניין של כימיה

 

"ההתלהבות מכל דבר בחיים יורדת, וזה טבעי", אומרת גילה ברונר, סקסולוגית מהמרכז הרפואי איכילוב, שסייעה לנו בבניית התוכנית. "גם ילד שמשחק בצעצוע חדש זורק אותו הצדה אחרי שלוש שעות. המין הופך לשגרה, אופי התשוקה משתנה. בתחילת האהבה הדברים קורים מעצמם, כמעט לא צריך להתאמץ, בהמשך התשוקה נעשית מתונה יותר. אנחנו מפרשים את המתינות הזאת כמשהו שהתקלקל, בעוד שזה משהו שהשתנה".

 

איך זה משתנה? בדיוק כמו שתחושת האהבה משתנה. יש לזה גם הסבר על רקע כימי: במאמר בשם "הרהורים על הכימיה של האהבה", שכתב פרופסור צבי נאור מהמחלקה לביוכימיה באוניברסיטת תל אביב, מצוטט ספרה של הלן פישר, "אנטומיה של אהבה". פישר מסבירה כי התאהבות מתחילה במולקולה קטנה הנקראת פנילאתיל אמין, שחוברים לה שני הורמונים שהם מעבירים עצביים: נוראפינפרין ודופמין. רמתם הגבוהה של הורמונים אלה במוח גורמת לתחושת התרוממות הרוח, שמוכרת לנו כשיכרון אהבה.

 

לאחר כארבע שנים התחושה הראשונית פגה, ואת השלב השני בחיי האהבה ממלאים האנדורפינים, סמי ההרגעה הטבעיים של הגוף, הדוחקים, ככל הנראה, את מקומה של המולקולה מקצות תאי העצב במוח. את מקום שיכרון החושים תופס אז תהליך של התקשרות, יציבות, מרגוע. זהו שלב מעבר בחיי הנישואים, שלעתים עלול להסתיים אף בגירושים.

 

"ייתכן שהמעבר מהתלהבות לנינוחות קשור אף הוא בירידה ב'הורמוני האהבה'", אומרת ברונר. "אין ספק שמתחולל שינוי בתשוקה ההדדית, וצריך לשמור לא לדרדר אותו לכדי שחיקה. אבל אין מה להיבהל. כשם שהמרכיב הכימי שגורם לנו לסיפוק בעקבות פעילות ספורטיבית לא נשאר באותו מפלס גבוה, כך גם ההתאהבות והמשיכה המינית. יש בהן התעוררות, רגשית ופיזית, שלא נועדה להחזיק לנצח. כמו מדורה, היא עוברת מאש בוערת לשמירה על גחלים. הגוף לא יכול להישאר ב'היי' כל הזמן, כי הוא יתיש את עצמו.

 

"אצל רובנו הסקס מתקבע על אקט אחד, ואפילו הגיוון הופך לרוטינה. ובל נשכח את הילדים, העבודה, המתח, המצב הכלכלי, מטלות הבית, עייפות מצטברת, בעיות בזוגיות. כל אלה גורמים לכרסום בתשוקה המינית. יש גם שינוי טבעי שחל עם הגיל: הגוף מגיב לאט יותר, ונחוצים לנו תנאים מעוררים יותר. גברים שעברו את גיל ארבעים נדרשים לגירוי ממוקד יותר על איבר המין או בסביבתו".

 

מה עוד מטאטא את התשוקה המינית מהמיטה? גילה ברונר וד"ר צחי בן ציון, מרכז המרפאה הסקסולוגית בבית החולים סורוקה, מפרטים את שדה המוקשים: דיכאון, למשל, גורם להפחתה ניכרת בתשוקה המינית (ומתברר שכ-40% מהאוכלוסייה סובלים מדיכאון ברמות שונות); הורמון החלב מדכא חשק אצל נשים מיניקות, כמו גם תסמיני גיל המעבר אצל האשה ודלדול רמת הטסטוסטרון אצל הגבר, המתרחש עם הגיל; רמת שומנים גבוהה בדם מאיטה את תגובת איברי המין לגירוי; כאבים בחדירה ויובש בנרתיק גורמים לאשה להימנע ממין כדי לחסוך מעצמה סבל, וגם שימוש מתמשך בגלולות למניעת הריון נחשב ל"מוריד חשק".

 

בראש הרשימה מציבים שני הסקסולוגים בעיות בתקשורת הזוגית: כזו שאין בה שיתוף, פרגון וכבוד הדדי, שמעודדת התרחקות וטומנת בחובה "חיסול חשבונות". "זהו הגורם המוביל בשחיקת התשוקה המינית", אומר ד"ר בן ציון. "כשכל אחד מבני הזוג בונה לעצמו עולם משלו, חיים אישיים וחברתיים נפרדים, יוצא שהם נפגשים רק במיטה, ואי אפשר להתחיל משם. אין קיצורי דרך".

 

זה המצב גם אצלכם? הנה היא לפניכם: תוכנית ארבעת השלבים של מנטה להחזרת התשוקה לחייכם.

 

שלב 1: נקודת הזינוק

 

כך תאזרו אומץ להתחיל

 

כדי שמשהו יזוז פה, את הגפרור הראשון שיצית את האש אתם הולכים להדליק במגרש שלכם. וזה לגמרי לא פשוט: אמנם החלטתם לקחת יוזמה, אבל גם בכם, יש להודות, נגסה השגרה. לכו תלהיבו את הפרטנר המנומנם כשאתם בעצמכם די כבויים. ומי בכלל מבטיח שזה יצליח? אולי העסק כבר אבוד? אופס! את זה בדיוק לעצור, ומיד. מחשבות תבוסתניות ינופנפו מהשטח. איך? הנה כמה דרכים שיעזרו לכם ולהאמין בעצמכם:

 

  • אל תצאו לדרך לבד. חפשו מסגרת, לאו דווקא בתחום המין: קורס להגשמת חלומות, סדנה לתרגול חשיבה חיובית, קידום תהליכי שינוי וכו'.
  • שתפו חבר/ה טוב/ה בהחלטה, כדי לקבל תמיכה ורעיונות.
  • ארגנו הרצאה בביתכם לחוג החברים הקרוב, שאותה יעביר מרצה בתחום של חשיבה חיובית. כך תשיגו לימוד באווירה של בילוי חברתי, וגם העובדה שזה יתרחש אצלכם בבית תהיה משמעותית להמשך.
  • שנו משהו בחייכם. תמיד חלמתם לרקוד בלט בגיל ארבעים? צאו לדרך. חוג תופים, דיאטה, צבע חדש לשיער, שינוי קוסמטי - כל חידוש ילהיב אתכם ויביא משוב מהסביבה הקרובה. גם אם מדובר בשינוי מינורי, לכם הוא ייתן טעם של התחלה חדשה. הלהיבו את עצמכם, ובהמשך תצליחו לסחוף גם את בן הזוג. התלהבות היא דבר מידבק.

 

חזור למעלה
שלב 2: הכנת השטח

 

מה שקזנובה ידע כבר מזמן

 

השלב הזה, שאנחנו קוראים לו "המשחק המקדים-המקדים", נועד להכין את הקרקע לקראת השינוי, לכוונן מחדש את נימת הדיאלוג הזוגי ולשתול בבן הזוג את הציפייה למשהו חדש. המוקש: התלהבות יתר. ממש לא מומלץ להתנפל על בן הזוג המבוהל בביריות ובאזיקונים. התהליך צריך להיות הדרגתי, כדי שלא ייתפס כמלאכותי ולא אמין. איך עושים את זה? מקפידים על שלושה כללים:

 

בלי הכרזות: הצהרת כוונות על התוכנית המתרקמת עלולה להכשילה מראש. בשגרה ובשעמום צפונים גם יתרונות ונוחות, והחלטה על שינוי נתפסת כאיום על השלווה. בשלב זה השאירו את בן הזוג לא מעורב.

 

בלי למהר: אתם כבר להוטים לראות תוצאות, אבל דרוש זמן לשנות דפוסים. לכו צעד צעד, בלי קיצורי דרך. הצעד הראשון יהיה הרחבת הזמן המוקדש לזוגיות, שתהפוך אתכם משני קווים מקבילים, שחולקים משק בית משותף, ליחידה זוגית שיש בה חברות, בילוי, פינוק, חוויות משותפות ורגעים אינטימיים - לאו דווקא מיניים.

 

בלי מין: בשלב הזה הסקס עדיין מחוץ לתמונה. מתחילים בבילוי משותף, שבו ישתנו שני עקרונות: העיתוי והתוכן. אז נכון שאם מבלים בכיף וחוזרים בהרגשה טובה הביתה, מתעורר לפעמים החשק להמשיך את הבילוי במיטה. אבל זכרו, אתם עדיין בשלב ההסחה - לא מדברים על מין, אפילו לא במרומז, ולא עושים. כרגע רק מבלים זמן איכות זוגי: יוזמים ארוחת בוקר משותפת, הליכה על שפת הים, הצגה יומית, פגישת צהריים באמצע העבודה, בית קפה שמנגנים בו מוזיקה שאתם אוהבים, הרצאה שמעניינת את שניכם. העיקרון: פסק זמן מהחיים (ולהתחיל בקצר. שעתיים, לא יותר). המטרה: בניית חברות מחדש. למצוא זמן להיפגש, להקשיב זה לזה בלי שיפריעו לכם, להתעניין, לעשות דברים יחד בכיף. הרבה זוגות שנשחקו שכחו את העיקרון הזה.

 

"שלב הסחת הדעת יימשך כשלושה חודשים", ממליצה ברונר. "אפשר להתחיל בלטלפן לבן הזוג פעם ביום לשאול מה נשמע. לא להיבהל מהתגובה המופתעת, ולהגיד: 'סתם, התחשק לי לקשקש איתך קצת', או: 'אתה לא מאמין איזה דבר מצחיק שמעתי עכשיו'. פשוט לנהל שיחה קצרה". נדמה לכם שגם ככה אתם מדברים כל יום? תבדקו על מה. אם זה "מתי אתה מגיע הביתה", או "אל תשכחי לקנות בדרך..." - הקטינו את מספר הטלפונים לאחד ביום, ואת חלוקת המטלות דחו לאחר כך.

 

בהמשך שלחו מייל או SMS לבן הזוג, עם משפט קצר חביב ומחמיא. קנו לו משהו קטן וסמלי (קוביית שוקולד ארוזה, ספרון קטן, פרח אחד). הציעו עשייה משותפת (להירשם ביחד לחדר כושר, לחוג ספורט או לקורס בישול, לרחוץ ביחד את המכונית). דברו על תפקיד שנמאס לכם לעשות בבית, ובקשו להתחלף בשבועיים הקרובים (זה יהיה אחראי לסנדוויצ'ים בבוקר, וזו תוריד את הפח). אמרו: "בוא/י נשנה קצת, נגוון". זו הפעם הראשונה שתדברו על מה שקורה, בלי להזכיר את הפרויקט ולו ברמז.

 

הצעד הבא יהיה חזרה לרומנטיקה ולאינטימיות, וכאן נסו שיטות חיזור שכבר שכחתם: להסתכל בעיניים, להחליק ליטוף על הלחי, להחמיא על התספורת החדשה שלה, על איך הוא נראה טוב בחולצה הזאת, לשבח הישג שלו/ה בעבודה. אבל חשוב להיות כנים ולהימנע ממחמאות סתמיות.

 

בהמשך אפשר לגעת באקראי מגעים קצרים, מרומזים: נשיקה מרפרפת בצוואר, חיבוק קצר ומחויך עם "איזה כיף להרגיש אותך קרוב", או "אני מתה על הריח שלך" אחרי המקלחת של הבוקר. לטפו את ידם כשצופים בטלוויזיה, לכו לישון אחרי ליטוף והיצמדות, עדיין בלי סקס. ואם בכל זאת מתעורר החשק? לכו על זה. אבל זה לא הכרחי.

 

אחרי כשבוע עברו למגעים ממושכים יותר. עשו מקלחת משותפת, הציעו או בקשו "פינוק רחצה", כולל סיבון, חפיפה וניגוב. מרחו קרם גוף זה על גופו של זו, או עיסוי בשמן לפני השינה. "ועדיין בלי סקס", מדגישה ברונר, "רק להישאר מחורמנים בכיף. אם הייתה קודם בעיה בתפקוד המיני, זה הזמן לנסות לפתור אותה, כי זוג שמגיע עד הלום הוא כבר במקום אחר. מאחריו מצבור נאה של חוויות נעימות, ידידות קרובה יותר, התקרבות אינטימית. הדרך הזאת תאפשר טיפול זוגי קל".

 

ומה עוד?
  • אל תאפשרו תשובה של "כן" או "לא" להצעות שלכם. תנו אפשרות: "בא לי לצאת היום, מה בא לך, פאב או סרט"? שהצד השני יבין שאין מצב של לא לעשות כלום. ואפילו אם הוא יציע להישאר בבית ולצפות בסרט וידאו ביחד, זו התקדמות.
  • נראה לכם שאתם לא ממש מצליחים להעביר את המסר? קחו ייעוץ מקצועי שיעזור לכם להתמודד. לפעמים אנחנו מפרשים לא נכון את התגובות. השקעתם מאמץ אדיר בארגון פיקניק לאור ירח, ציפיתם שבן הזוג יביט בכם בעיניים מצועפות ויימס לשלולית מאוהבת, וזה לא קרה. במקום להתייאש, לכו להתייעץ. אפילו עם חבר/ה שיכניסו אתכם לפרופורציות.
  • הורידו ציפיות. השינוי אינו נראה לעין מיד. אבל כן הציבו "דד ליין", זמן התחלה וסיום. הקדישו לשלב הזה את הזמן שאתם חושבים שתהיה לכם סבלנות, ואל תעברו אותו.

 

חזור למעלה
שלב 3: סוף סוף סקס

 

רגע, חכו יפה בתור

 

כן, אתם כבר להוטים לראות איך זה עובד, אבל גם כאן מתחילים לאט ובקטן. בשלב הראשון: פעילות מינית שתזכיר לכם את התקופה שבה הכי רציתם להזדיין, אבל פחדתם מהריון. ובעברית קלה: גומרים בחוץ. המטרה: "פעם תורי ופעם תורך לאהוב", כמילות שירו של שלמה ארצי. האמצעי: מין בלי חדירה. כל אחד בתורו ישמש משרת/מעסה/מענג פרטי של בן הזוג, באופן חד-צדדי לחלוטין.

 

היום תורך? התחילי בחיבוק ובנשיקות לוהטות, ועברי לאיברי המין שלו. פנקי במציצה, ביד, עם או בלי קרם, עסי בשמן, עם נוצה, עם מברשת, כל מה שבא לך (ובלי חדירה, כבר אמרנו?). אם הוא גומר, נהדר. אם לא, זו חוויה מיוחדת ואירוטית במיוחד.

 

למחרת, אתה המפנק. לטף ולקק את כל גופה, בלי להסתער על החזה ועל איבר המין. אצל נשים, המגע הרך מעורר ומביא לגירוי עצום, בעוד שנגיעה ישירה באיברי המין אוטמת לא פעם את התגובה המינית.

 

הפעילות הזאת, שעליה תחזרו כמה פעמים, נועדה ליצור שינוי בדפוס של "עסקת החבילה", שלפיה נגיעה אינטימית מחוללת סדרת פעולות שלאחריהן יבוא סקס.

 

דפוס אחר שיישבר הוא דפוס היוזמה. מי שנחשב כיוזם במיטה, יעודד את השני ליזום. נכון שמי שלוקח אחריות על העברת היוזמה הוא שוב היזם המקורי, אבל השינוי יהיה בתפריט (הפעם אני מזמין/ה מזמוזים ולא חדירה). אם הייתם הצד הפסיבי, זה הזמן להחליף צד. אם קשה לכם ליזום באופן ברור, ההתקדמות בדרך הזאת תתאים לכם, מפני שהיא איטית ועקיפה.

 

בשלב הבא אפשר לשלב במשחק ה"פעם תורי ופעם תורך" גם חדירה, אם רוצים. אבל לא בכל יום. לגוון. פעם מקיימים יחסי מין מפנקים בלי חדירה, ופעם עם. פעם רק סקס של ליקוקים, ופעם עיסוי הדדי, פעם להתקלח ביחד ופעם לא. ולא לפחד מנפילות, אי אפשר לשמור על אותה רמה כל הזמן.

 

ממשיכים בדרך זו ומתפתחים בתוכה, כשהכוונה היא לאו דווקא לגוון בתחום התנוחות, כמו לפנטז. לדבר על מה אני רוצה שתעשי לי היום. להתגרות בלי חדירה, ואת החדירה להשלים ביום אחר. יש למה לחכות. זה שומר על החשק, אש קטנה אך יציבה, וזה כל הפטנט: לחכות, לייחל.

 

ומה עוד:
  • עצבו מחדש את חדר המיטות: קצת צבע, תאורה רכה בגוונים חמים, נרות, קטורת, שמן אתרי. כל מה שמעניק אנרגיה טובה.
  • צאו לחופשה ביחד. אחרי כל החודשים האלה תיישמו באווירה מפנקת את כל מה שלמדתם. רוב הסיכויים שזו תהיה חופשה אחרת.
  • אל תתייאשו מכישלון אחד. ואם שקעתם שוב ברוטינה של התרחקות, התחילו הכול מההתחלה.
  • בחרו יום מיוחד של הגשמת מאוויים - או ביום ההולדת, או יום בחודש (אחד לכם, אחד לו) שבו מזמינים מבן הזוג כל בילוי, מגע או פנטזיה שמתחשק לכם לנסות.
  • עברו ביחד סדנה לעיסוי זוגי, ויישמו אותה.
  • התייחסו לשינוי בטבעיות, בלי לחפש ציונים או לסחוט מחמאות. אל תשאלו כל הזמן "איך הייתי", "איך היה". נכון, מגיע לכם קרדיט על השינוי המוצלח. אז שמרו אותו בלב.

 

חזור למעלה
שלב 4: ומה הלאה

 

כך תהפכו את בן הזוג למאהב

 

הצליח לכם? יופי. עכשיו איך שומרים על ההישגים לאורך זמן? "ממשיכים להנביט ציפייה ליום המיוחל", אומרת ברונר. מי שאוהב חדירה, יחכה ליום הזה. מי שיותר מדבר אליו היום של הפינוקים, יתענג על הצפוי לו. לשמור על שבירת השגרה ולהמשיך את מחוות החברות: הטלפונים היומיים, הפגישות, הבילויים, האינטימיות של ישיבה בצוותא יד ביד.

 

"קשה לשמור על הלהט יציב, ולא נורא אם שוב שקעתם בשגרה, כי אתם כבר יודעים איך לצאת מזה. כדי לא לשקוע, מתחו קו גבול לשגרה: אם נכנסתם לשלושה עד שישה חודשים של קיפאון, התחילו מההתחלה".

 

ומה עוד:
  • "אנשים שמחזיקים מאהב/ת מפנים זמן, קובעים פגישה בצימר רומנטי, מתחילים את יום האהבה בארוחת בוקר טובה, באים כשהם לבושים יפה, ריחנייים", אומר ד"ר בן ציון. "לבן הזוג באים עם שיער סתור ונעלי בית, תחתונים שביצה אחת מידבללת מהן החוצה וגרבים דהויים. בלי השקעה. תתחילו להשקיע בבני הזוג כאילו הם המאהבים שלכם. בלו פעם בכמה שבועות בצימר, באמצע היום. ותתפלאו, בצימרים מקבלים גם אשה חוקית, לא רק מאהבת".
  • להוציא מהמיטה את ה"חמץ" (חייב-מוכרח-צריך): "לא חייבים לחדור, לא מוכרחים לגמור, לא צריכים לבצע שש תנוחות בשעה, לא חייבים לגמור ביחד, ולא מוכרחים שבן הזוג ייהנה כדי שאני אהנה".
  • להקשיב. להתעניין בבן או בבת הזוג ולשמוע למה הם מייחלים.
  • להפתיע. לנסות דרכים חדשות, כדי לא ליפול לבורות הישנים.

 

חזור למעלה
פירוק מוקשים

 

אם בן הזוג מגיב בחוסר אמון לשינוי ודוחה את היד המושטת ("תרדי ממני, מה עובר עלייך"), אין ברירה אלא לחשוף את הקלפים. אמרו שהחלטתם לעשות מעשה, שהיחסים נשחקו, שנכנסתם לשגרה, שהוא חשוב לכם, שאתם רוצים להציל את היחסים. אם גם השיחה לא תועיל - פנו לייעוץ מקצועי, שיסייע לכם לאתר נקודות תורפה באופן שבו אתם מנסים ליצור שינויים בבית.

 

"חשוב לזכור שלהשתנות 'על תנאי' לא ילך", אומרת ברונר. "רק אנשים חזקים מאוד יכולים לבצע שינוי חד-צדדי. רובנו זקוקים לעזרה, להרגיש שגם הצד השני מתחייב לשינוי". במקרה של דחייה מוחלטת, גם אחרי השיחה, הסיקו מסקנות. נכון שהשינוי הוא לא בשיטת זבנג וגמרנו, אלא דורש סבלנות, כמו בדיאטה. מתאמצים, נכשלים, חייבים להתמיד. אז אל תיבהלו מחומה בצורה של התנגדות התחלתית. אבל אם אחרי שלושה חודשים החומה עוד שם, ואין רצון לצאת לטיפול זוגי, הפער כנראה כבר גדול מדי. טוב, לפחות תדעו שניסיתם.

 

חזור למעלה
זה שאינו יודע לשאול

 

חלק לא מבוטל מהתהליך כרוך בהעלאת בקשות אינטימיות מבן הזוג ובמילויין. ומה עם אלה שקשה להם לבקש? "מי שאינו מסוגל לבקש מבן או מבת הזוג שלו משהו שיענג אותו, שיילך לטפל בביישנות שלו", משיב ד"ר בן ציון בנחרצות. "היעדר יכולת לבקש מעיד שאפילו מה שהתרחש עד כה בתהליך המובנה לא הצליח ליצור אינטימיות. אם אחד הצדדים נתקע במקום של הבקשה, יידרש חיזוק מבחוץ".

 

גילה ברונר מציעה לביישן לכתוב על פתק מה הוא רוצה ולהניח את הפתק על המיטה, או לשתף חבר קרוב ש"יתווך" בעדינות, וגם לצייד את הביישן ב"פנקס צ'ופרים" שאותו יכתוב בן הזוג שקל לו לבקש (פנקס בן עשרה "קופונים" של אפשרויות בילוי, פנטזיה מינית, מגע מיוחד וכו'. אפשר למצוא כאלה גם בחנויות הסקס). היתרון: בן הזוג שקל לו יותר יציע דברים שהוא יכול להגשים, ובן הזוג הביישן לא צריך להתעמת מילולית

 

חזור למעלה
לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: גיא מנדלין
נפילת המתח, סינדרום שכיח. מין זוגי
צילום: גיא מנדלין
צילום: גיא מנדלין
"יבוא לך, יבוא לך"
צילום: גיא מנדלין
צילום: גיא מנדלין
"ההתלהבות מכל דבר בחיים יורדת, וזה טבעי"
צילום: גיא מנדלין
ד"ר רק שאלה
מחשבוני בריאות
פורומים רפואיים
מומלצים