בכיר במשרד התמ"ת: האבטלה לא תרד

"האבטלה לא תרד. צריך להפסיק עם הקשקושים ועם ההתנבאויות שהיא תרד בחודש הזה ובשנה ההיא. אלה שאומרים כך, אינם מבינים תהליכים כלכליים". כך אומר ל-ynet סמנכ"ל לתכנון וכלכלה במשרד התמ"ת, מוטי איש-שלום.

"קובעי המדיניות צריכים להסתגל לעובדה, שהאבטלה החיכוכית של העתיד תנוע סביב כ-9%", אומר איש-שלום. "כשלמדנו כלכלה, האבטלה החיכוכית הייתה 4% או 5%, אבל המציאות השתנתה".

"בשנת 2000, שהייתה השנה הכלכלית הכי טובה של העשור, האבטלה ירדה 9%-8.5%. שנים כאלה לא מתרחשות כל יום", אומר איש-שלום, "אנחנו צריכים להתרגל למצב הזה. בעולם המערבי כולו יש בעיה של מיכון ואוטומציה, שמאפשרים למעסיקים להעסיק פחות עובדים, ושל יצוא משרות למזרח הרחוק. בישראל יש בעיות מיוחדות שהופכות את המצב חמור יותר. מלבד זאת, אחרי 3 שנים של מיתון, המעסיקים 'תקועים' עם עודפים עצומים של חומרי גלם, ויעדיפו להגדיל את הפריון ולהעסיק את העובדים שעות נוספות".

"גם אם אנחנו עומדים לפני 7 שנים טובות כמו השנה הזאת, הן לא ייפתרו את בעייה האבטלה", אומר איש-שלום, "ותחזית כזאת לא לוקחת בחשבון את המחזוריות. אז הייצוא בהיי-טק עלה. מצוין. אבל ההיי-טק מעסיק 70 אלף אנשים, ובשוק העבודה הישראלי עובדים כ-2.6 מיליון איש. מה יעשו האחרים? אז אומרים, 'בואו נבסס את המשק על שירותים'. אבל לשירותים יש קיבולת מסוימת. שירותים זקוקים לתעשייה ללוות אותה. אם התעשייה התכווצה, אין סיכוי שהשירותים ימלאו את כל החוסר במשרות".

תיירות היא בעצם יצוא של שירותים. אם התיירות תחזור, אתה לא מאמין שהאבטלה תרד?

"בשנת 2000 היה לנו פה את האפיפיור, את המילניום ואת הדיבורים על השלום, ולא הגענו ל-3 מיליון תיירים. תיירות זה מצוין, אבל המחשבה שתיירות תפתור את בעיית התעסוקה היא לא מציאותית".

אז מה אתה מציע למאות אלפי המובטלים?

"בטווח הבינוני יש מודלים שקיימים בעולם, שמקטינים את האבטלה באופן מלאכותי. יש מודל צרפתי, שמרשה למעסיקים להעסיק עובדים רק 35 שעות בשבוע. לא רק במגזר הציבורי, גם במגזר הפרטי. מי שרוצה שיעבדו יותר, שיעסיק עוד עובדים.

"יש את המודל הגרמני: כל עובד עובד 4 ימים בשבוע. מה עושים המעסיקים? מעסיקים את העובדים במשמרות. יש מודלים אירופיים אחרים, שמחייבים את המעסיקים לפצל משרות, או להעסיק יותר עובדים במשרות חלקיות, וכיוצא בזה.

"עוד דבר שיכולים וחייבים לעשות בטווח הבינוני, זה לחדש את חוק גל. במסגרת חוק גל, שפעל בשנים 1995-1991, הממשלה שילמה כסף למעסיקים כדי לסבסד העסקה של עובדים שהם לא יכלו להחזיק. זה כסף שאנחנו מוציאים אותו כיום בדלת האחורית, בצורת דמי אבטלה והכנסת הכנסה, בצורה הרבה פחות בריאה מכל בחינה, כלכלית וחברתית.

"בטווח הקצר, אסור לפגוע, לדעתי, בקצבאות שהם מתקיימים מהם, ולהפך, צריך להחזיר אותן לרמה שהייתה לפני שהונהגו הקיצוצים. צריך להחמיר את המדיניות כלפי אלה שמתחזים לנכים או למסכנים כדי לקבל קצבאות, וכך אפשר יהיה לשלם למובטלים האמיתיים מה שמגיע להם, שזה יותר ממה שהם מקבלים היום.

"עוד דבר שחייבים לעשות בטווח הקצר, זה להשקיע יותר בתשתיות. תקציב הקמת גדר ההפרדה מאפשר לממשלה להשלים אותה עד סוף 2005. הגושים שבמחלוקת ואזור ירושלים לא תוקצבו באופן מלא. מדוע? מדוע לא להשלים את כל הגדר עוד השנה? האינתפיאדה והטרור גרמו לנו הפסד תוצר של לפחות 5%. אין לי ספק, שאם ישלימו את הגדר, תהיה לכך השלכה לטובה על הצריכה: אנשים יקנו יותר, ולפי המודל הקיינסיאני, הרשתות ירוויחו יותר ויעסיקו יותר.

"אבל הרבה מעבר לדברים האלה, מדובר בהקדמת הוצאה ממשלתית של 3 מיליארד שקל, שיזרמו ישירות לתמ"ג ולצמיחה. פרויקטים גדולים כמו הגדר מעסיקים אלפי עובדים. זה כסף שהולך לקבלנים, שסובלים מעודפי ציוד, מהוצאות מבוזבזות ומפרויקטים תקועים. כביש חוצה ישראל, לדוגמה, העסיק 20 אלף עובדים, 13 אלף מהם ישראלים. בגדר עובדים רק ישראלים, בגלל הרגישות הביטחונית. זה גידול נטו של ההוצאה הציבורית לצרכים מקדמי-תמ"ג".

שר האוצר גאה בכך שהוא הקטין את ההוצאה הציבורית. אתה חולק עליו?  

"הוצאה ציבורת זה לא תמיד דבר רע. אם היו שואלים אותי, אם להעסיק עוד פקידים כאן בתמ"ת, הייתי אומר שלא. אבל הוצאה על תשתית, היא הוצאה חיובית. להקים בית חולים חדש זה טוב. ולא מוציאים מספיק. גם לא מספיק בקושי".

הממשלה הזאת גאה מאוד בכך שהיא משקיעה הרבה בתשתיות. זה לא נכון?

"זה נכון שמדברים הרבה על השקעות בתשתיות. זה נכון שבתחילת שנה מצהירים על כוונה להעלות את ההשקעה בתשתית בכ-25%. אבל כשאתה בודק כמה בסוף השנה בספר התקציב כמה השקיעו, אתה רואה עלייה של 2% לכל היותר. תבדוק פרוייקט פרוייקט: הרכבת הקלה בתל אביב, בירושלים, הקטע הדרומי והצפוני של כביש חוצה ישראל. זה לא מתפקידי לקבוע מה הסיבות לעובדה שהפרוייקטים מתעכבים, אבל זה המצב בפועל".

ומה בטווח הארוך?

"בטווח של 30-20 שנה, שלצערי אנחנו נוטים לא לחשוב עליו, אפשר כן להקטין את האבטלה, אם נגדיל את ההשקעה בחינוך במקום להקטין אותה. כיום, 40% מהאוכלוסייה אינם יכולים לעבוד במקצועות מבוקשים, ואין להם מקום בעולם של הגלובליזציה. אם נצמיח יותר אנשים משכילים, ההייטק יוכל להעסיק יותר אנשים. להייטק, בניגוד לתעשייה ולשרותים, אין בעיה של יכולת קיבול. כל מה שהוא צריך זה עובדים מיומנים, עם הכשרה נכונה".

יש כסף לעשות את כל הדברים שאתה ממליץ עליהם? יש לנו גירעון תקציבי של 4%.

"אני חי מצויין עם הגירעון הזה. לארה"ב ולחלק ממדינות אירופה יש גירעון גדול יותר. הגירעון הממשלתי והאינפלציה לא יצאו השנה מכלל שליטה".

אפשר להבין מדבריך, שאתה לא בדיוק מסכים עם המדיניות הכלכלית של הממשלה.

"את זה אתה אמרת".

בסקירתו הכלכלית לשנים 2004 - 2005, מעריך איש שלום שהתמ"ג בישראל יצמח השנה בין 3% ל-3.7% ובשנה הבאה בין 2.8% ל-3.8%, ושהגירעון הממשלתי יגיע השנה לשיעור של 3.8%-4.2% ובשנת 2005 3.6%-4%.