משרד התקשורת גיבש הצעת חוק נגד דואר זבל
נוסח ראשוני של הצעת החוק הועבר לעיון משרדי ממשלה ולמומחים. החסרונות: התיקון לחוק אינו כולל הוראות האוסרות על זיוף כתובת השולח או על הטעיה בשורת הנושא של ההודעה ולא מאפשר לגולשים שנפגעו לתבוע פיצוי
משרד התקשורת גיבש הצעת תיקון לחוק התקשורת, בשיתוף עם משרד המשפטים, במטרה להסדיר את נושא דואר הזבל והודעות SMS מסחריות. נוסח ראשוני של ההצעה הועבר למשרדי ממשלה ולמומחים לצורך קבלת חוות דעתם.
חוק התקשורת אוסר כבר היום על גורמים עסקיים לשלוח פרסומת באמצעות פקס מבלי לקבל מראש את הסכמתו של הנמען. על פי ההצעה, שפרטיה נחשפו באתר האינטרנט של עו"ד חיים רביה, סעיף 30א לחוק, האוסר כיום על משלוח הודעות מסחריות בפקס, יורחב, ויכלול איסור גם על משלוח דואר אלקטרוני, הודעות SMS והודעות טלפוניות מוקלטות באמצעות מערכת חיוג אוטומטית.
עם זאת, משווקים יהיו רשאים, על פי החוק, לפנות באופן חד פעמי לנמענים ולשאול לרשותם לקבל הודעות נוספות. אם המשתמש אינו נותן את רשותו למשלוח ההודעה, ייאסר על המשווק להמשיך לעניין אותו בהצעות. משרד התקשורת לא קיבל את הגישה המחמירה נגד זבלנים, התומכת באיסור כולל על משלוח דואר זבל למשתמשים שלא נתנו הסכמתם לכך (opt-out), באמצעות רישום כתובת הדואר שלהם באתרי אינטרנט, מסירתה בטלפון וכו'.
על פי נוסח הצעת החוק שהגיע ל-ynet, משווקים יוכלו לשלוח דואר מסחרי רב פעמי לגולשים שמסרו את פרטיהם במהלך רכישה של מוצר או שירות, אם ניתנה לגולשים אלה הזדמנות להודיע כי הם מסרבים לקבל הודעות כאמור והם לא עשו כן, ובלבד שהפרסומת מתייחסת למוצר או לשירות מסוג דומה למוצר או לשירות מהסוג שהנמענים רכשו.
ביחס להודעות הדואר המסחריות המותרות, התיקון קובע כי יש לכלול בהן הודעה כי מדובר בפרסומת, את שם השולח, כתובתו ודרכי יצירת הקשר איתו, כמו גם אפשרות להודיע על סירוב לקבלת הודעות נוספות בלא תשלום.
התיקון לא מזכיר מאגר "אל תתקשרו אלי"
במשרד התקשורת אומרים, כי הצעת התיקון לחוק של משרד המשפטים מבוססת בחלקה על הצעה של המועצה הישראלית לצרכנות, שאף היא מתייחסת לפניות בלתי מוזמנות בטלמרקטינג, פקס ודואר אלקטרוני, אך כוללת גם דברי דואר רגיל ודיוור ישיר, בניגוד להצעה של משרד התקשורת. על פי הצעת החוק של המועצה לצרכנות, תיקון לחוק הגנת הפרטיות יאסור על משווק לפנות לצרכנים באופן בלתי מוזמן, אלא אם הנמען ביקש את המידע או זכאי לקבלו מכח חוזה או חוק, מפורשות, "זולת אם הפניה אינה פרסומת ויש בה תועלת ישירה לנמען".
בהצעת התיקון של המועצה לצרכנות נקבע, כי רשמת מאגרי המידע תנהל מאגר מידע "אל תתקשרו אלי" הכולל את שמות האנשים שהגישו בקשה לא לפנות אליהם, בנוסח מאגר Do Not Call האמריקני, כאשר פנייה בלתי מוזמנת או משלוח דואר זבל בניגוד לחוק תוביל לשלושה חודשי מאסר ותשלום פיצויים. עם זאת, ההצעה החדשה של משרד התקשורת אינה מזכירה הקמה של מאגר מידע כזה. במועצה לצרכנות מביעים חוסר נחת מהצעת החוק החדשה ומבטיחים למסור ביקורת מפורטת בהמשך.
התיקון לחוק לא מאפשר לגולשים לתבוע פיצוי
עו"ד רביה מעיר, כי על אף שהפרת החוק היא עבירה פלילית, התיקון לחוק אינו מציע ענישה אזרחית כמו פיצוי כספי בלי הוכחת נזק המקובל בחקיקה נגד דואר זבל, ואינו קובע כשלעצמו כי אי קיום הוראותיו הוא עוולה נזיקית. "בהיעדר הסדרה של הנזק לא יימצא מי שיתבע ויעמוד על זכויותיו. ראוי היה לקבוע פיצוי סטטוטורי לכל הודעה מפרה", הוא אומר.
לדבריו, סוגיית הדיוור הישיר כבר מוסדרת בחוק הגנת הפרטיות, המעדיף את גישת ה-opt out, וכתוצאה מכך תיתכן סתירה בין שני החוקים. הוא מותח ביקורת על כך שהחוק אינו ניטרלי מבחינה טכנולוגית, ומתייחס לדואר אלקטרוני ול-SMS. "ברור כי בעתיד הקרוב יהיה צורך לעדכן את החוק כאשר יצוצו דרכים חדשות לשיגור דואר זבל", אומר עו"ד רביה, "למשל, משלוח דואר זבל באמצעות טלוויזיה אינטראקטיבית".
זבלנים יוכלו להמשיך להטעות
נוסף על כך, התיקון לחוק אינו כולל הוראות האוסרות על זיוף כתובת השולח או על הטעיה בשורת הנושא של ההודעה, בניגוד לחוקים נגד דואר זבל שנחקקו בארה"ב. "סוגיית דואר הזבל טעונה הסדרה שיטתית ואינטליגנטית שתאזן בין זכות הביטוי המסחרי לבין זכותו של אדם להיעזב לנפשו", אומר עו"ד רביה, "ההסדרה צריכה להיות נטולת חורים ולא להבחין בין טכנולוגיות שונות. חבל שכתוצאה ממרוץ נחפז מדי לחקיקה ייחקק תיקון חסר".
ראוי לציין, כי מדובר בנוסח ראשוני בלבד של הצעת החוק, ולא מן הנמנע כי ההצעה הסופית תעוצב בהשראת הביקורת. כך או כך, הצעת החוק החדשה אינה צפויה לפתור את בעיית דואר הזבל הנשלח מחו"ל - זבלנים ישראלים עשויים לעקוף את החוק בקלות יחסית באמצעות משלוח משרתים זרים. התקדמות בנושא זה צפויה רק עם מאמץ משולב - טכנולוגי, חוקתי ומשפטי - במישור הבינלאומי.
תופעת דואר הזבל התגברה מאוד ברשת הישראלית בחודשים האחרונים, על פי הערכות. גולשים ישראלים מקבלים הודעות מסחריות בלתי רצויות של משווקים ישראלים, אשר מתווספות להודעות הזבל הנשלחות מארצות דוברות אנגלית. דואר הזבל הקיף 64 אחוז מכלל תעבורת הדואר האלקטרוני בחודש אפריל, 2004, על פי הערכת חברת האנטי ספאם "ברייטמייל".
חוק כלל ארצי ראשון נגד דואר זבל התקבל בארה"ב בסוף 2003. החוק מאפשר להטיל קנסות ואף מאסר על עבריינים, וספקי אינטרנט מובילים אף החלו לתבוע זבלנים לפיו. בשלב זה, אין הוכחות חד משמעיות המעידות על כך שהחוק אפקטיבי. אנליסטים בחברת "גרטנר" וארגונים הנלחמים נגד דואר הזבל סבורים כי הצעות החוק נגד דואר הזבל רק יסדירו את חוקיות פעילותה של תעשיית השיווק האלקטרוני (e-marketing), אך לא יפסיקו את משלוחי הספאם, בשל אופיה הבינלאומי של התופעה.
