שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מיגרנה: בעיה של צעירים ונשים
    מיגרנה ובשמה העברי 'צילחה', היא אחת המחלות השכיחות שגורמת לפגיעה קשה באיכות החיים של הסובלים ממנה. הודות לטיפולים חדשים ניתן כיום לטפל במקרים רבים ביעילות. למרות שהתרופות אינן מרפאות את המחלה, הן מצליחות להפחית את תדירות הכאבים ועוצמתם ומסייעות לסובלים להמשיך בתפקוד יומיומי רגיל
    המיגרנה מתוארת ככאב ראש 'הולם', בדרגה בינונית עד קשה, לרוב בצד אחד של הראש, שמוחמר בזמן פעילות גופנית וחשיפה לאור, לקולות או לריחות, ומשולב לרוב גם בבחילות ובהקאות. התקפי מיגרנה יכולים להתרחש לאורך תקופה ארוכה ועלולים לתקוף מדי יום או אחת לכמה שבועות, חודשים ואף שנים.

     

    למרות שמיגרנה יכולה לתקוף בכל גיל, היא שכיחה בעיקר בגילאי 40-10. אצל רוב האנשים המיגרנה תוקפת באופן מחזורי ועוצמתה פוחתת לקראת גיל 50. מיגרנה שכיחה פי שלושה בקרב נשים והיא נוטה להיות תורשתית: יותר ממחצית מהאנשים שסובלים ממיגרנה מדווחים על קרובי משפחה שסובלים מאותה בעיה.

     

    כמו בשאר כאבי הראש, מנגנון פעולת המיגרנה עדיין אינו ברור מספיק. על פי אחת התיאוריות, המיגרנה מתרחשת כשהעורקים במוח מתכווצים ומיד מתרחבים, בעיקר בקרומי המוח. התרחבות זו, ככל הנראה, מפעילה קולטני כאב באותה סביבה.

     

    אך התיאוריה הזאת פשוטה מכדי להסביר את השינויים המורכבים בזרימת הדם שמתרחשים במוח בזמן מיגרנה. זאת ועוד: בזמן התקף מיגרנה מתרחשת בתאי העצב במוח סדרת שינויים עוד לפני השינוי בזרימת הדם. השינויים האלה נקראים 'הגנרטור של המיגרנה'.

     

    סוג נדיר של מיגרנה, שמכונה 'המיגרנה המיפלגית', קשור ככל הידוע לפגם בכרומוזומים 1, 19 ואחרים, וכיום מתנהלים מספר מחקרים שבודקים את טיב הקשר בין הפגם הכרומוזומלי למיגרנה. נראה שגם אסטרוגן, ההורמון הנשי הראשי, מעורר התקפי מיגרנה: עובדה זו מסבירה מדוע המיגרנה שכיחה הרבה יותר אצל נשים.

     

    במהלך תקופת ההתבגרות, כשעולות רמות האסטרוגן בגוף הנערה, הופכת המיגרנה לשכיחה יותר בקרב בנות בהשוואה לבנים. חלק מהנשים סובלות ממיגרנה לפני הווסת החודשית, במהלכה או מיד אחריה. כשמגיחה תקופת הבלות (מנופאוזה) ועימה השינויים ברמות האסטרוגן, נעשית המיגרנה קשה לשליטה. נטילת גלולות למניעת הריון שמכילות אסטרוגן מחמירה בדרך כלל את שכיחות התקפי המיגרנה. בהריון, וגם תחת טיפול הורמונלי חלופי, יורדת תדירות המיגרנה.

     

    נדודי שינה, עודף שינה, שינויים בלחץ ברומטרי, רעב ומוצרי מזון שונים – כמו שוקולד, גבינה צהובה, יין אדום, קפאין, אספרטיים, מונוסודיום גלוטמט (השכיח במזון סיני), נטריטים וניטרטים (שמצויים בעיקר בנקניקים ונקניקיות) – עלולים אף הם לעורר מיגרנה.

     

    סימפטומים: בזמן התקף מיגרנה הכאב העז מורגש לרוב בצד אחד של הראש. הכאב עשוי להיות מתון, אבל פעמים רבות הוא קשה ביותר. הכאב מלָוה פעמים רבות בבחילות, ולפעמים גם בהקאות. התקף מיגרנה כולל לא רק כאב ראש, אלא עלול לכלול גם תקופה מקדימה ותקופה מסיימת.

     

    התקופה המקדימה כוללת שינויים במצב הרוח או בהתנהגות, שעלולים להקדים את התקף המיגרנה אפילו ביממה. החולים הופכים למדוכאים, עצבנים או חסרי מנוחה. לפעמים הם סובלים מבחילה או מאובדן תיאבון. כעשירית מהסובלים חווים התקף שמכונה 'אאורה', שכולל הפרעות ראייתיות (כמו הופעת אורות מהבהבים או משוננים, או נקודות של עיוורון בשדה הראייה), תחושתיות (עקצוץ בעור, חולשה של יד או רגל), תנועתיות (אובדן שיווי משקל) או מילוליות (קושי בדיבור). ה'אאורה' מתרחשת עד כשעה לפני תחילת המיגרנה ומסתיימת כשהמיגרנה מתחילה. כ-25% מהאנשים חווים גם תקופה מסיימת, שכוללת שינויים במצב הרוח ושינויים התנהגותיים.

     

    אבחון: מיגרנה מאובחנת על בסיס התסמינים. לא קיימת בדיקה רפואית שיכולה לאשר חד משמעית את קיומה. אם כאבי הראש התפתחו לאחרונה או אם הסימפטומים השתנו, תתבקשו לעבור הדמיה מוחית (CT) כדי לשלול בעיות אחרות.

     

    טיפול: שלוש קבוצות תרופות עיקריות משמשות לטיפול במיגרנה – תרופות שנלקחות מדי יום ומיועדות למניעה, תרופות שמיועדות לעצירת ההתקף באיבו ותרופות להקלת כאב. הטיפול לאחר פרוץ ההתקף מבוסס על תרופות ממשפחת הטריפטאנים – תרופות חדשות שפותחו בעשור האחרון ומעכבות את תהליך הדלקת בכלי הדם, שגורם להרחבתם. מנגנון הפעולה של תרופות אלה מסתייע במערכת הסרוטונין.

     

    יתרונן הגדול הוא תופעות הלוואי המועטות שלהן ובטיחותן הרבה: רוב המשתמשים דיווחו על הפסקת ההתקף תוך כחצי שעה עד שעה מנטילת התרופה. מקבוצת תרופות זו נמכרות ארבע תרופות בישראל: אימיטרקס, זומיג, ריזאלט ורילרט. בעת ההתקף ניתן גם להסתייע בתרופות משככות כאבים, דוגמת אספירין, אקמול, אופטלגין, רוקאל ורוקסט. ברוב המקרים הן יביאו להפחתה מסוימת בעוצמת ההתקף, אך לא להפסקתו.

     

    אם אתם סובלים מהתקף מיגרנה בתדירות של יותר מפעם בשבוע, רצוי תחילה לנסות לאתר את הגורמים להתקף. אם הוא מגיח לאחר אכילת שוקולד, גבינות שמנות או מאכלים אחרים – הימנעו מהם ובדקו אם ההתקפים פחתו.

     

    אצל רבים מהמיגרנוטים, שינויים בלוח הזמנים – כמו מחסור או עודף שינה, שנת צהריים או שינה מאוחרת בימי חופש ובשבת – מעוררים את המיגרנה. במצב זה מומלץ להקפיד על לוח זמנים קבוע. הימנעו משנת צהריים. בשבת התעוררו בשעה הרגילה, אכלו ושתו וחזרו לישון. ברוב הפעמים ההתקף יבושש לבוא.

     

    אם לא הצלחתם לזהות גורם ספציפי שמעורר את התקפי המיגרנה, ימליץ לכם הרופא על טיפול תרופתי מונע. התרופות המקובלות ביותר לעניין זה הן התרופות להורדת לחץ דם מסוג חסמי-ביטא (כמו דרלין), או חסמי-סידן, או תרופות למניעת אפילפסיה שנמצאו יעילות כמונעות התקפי מיגרנה (כמו דפאלפט או טופאמקס). לאחרונה נמצא שגם תרופות נוגדות דיכאון עשויות להפחית או למנוע כליל התקפי מיגרנה.

     

    הרעלן בוטולינום, שבו משחו האינדיאנים את חיציהם בציד, נמצא גם הוא יעיל להקלת מיגרנות בחלק מהמטופלים. הרעלן, שמיוצר על ידי חיידק, מוזרק לעור ומפסיק את התקפי המיגרנה למשך מספר חודשים. החיסרון: המחיר היקר (שמתחיל ב-2,000 שקל) והצורך לחזור על ההזרקות אחת לשלושה חודשים.

     

    אם אתם בעניין אלטרנטיבי, תוכלו לנסות להוסיף לתפריט ויטמין B² , מגנזיום או קו-אנזים 10 Q לתפריט, שלושתם נמצאו יעילים במקרים מסוימים של מיגרנות. חלק מהסובלים יסתייעו גם בדיקור (אקופונקטורה), אלא שמדובר בטיפול ממושך הדורש התמדה.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "מיגרנה: בעיה של צעירים ונשים"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    שלום דוקטור
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים