השר שלום בפאנל בירדן: מי לא היה נוהג כמונו?

באווירה עוינת כלפי ישראל, לאחר שבוע של קרבות מרים ברפיח, הסתיים אחר הצהריים (ב') ביקורו בממלכה הירדנית של שר החוץ, סילבן שלום. הביקור, שהחל הבוקר בפגישה עם המלך עבדאללה, ננעל בפאנל בנושא הסכסוך הישראלי-פלסטיני, שהתקיים בנוכחות קהל של מאות משתתפים, ערבים ברובם.

כבר עם פתיחתו של האירוע, שנערך במסגרת ועידת הפורום הכלכלי העולמי, ניתן היה להבין שלא תהיה זו זירה אוהדת עבור השר שלום. שני אישים מרכזיים שהיו אמורים להגיע החליטו להיעדר ממנו: מזכ"ל הליגה הערבית, עמרו מוסא, ושר החוץ המצרי, אחמד מאהר. גם שר החוץ הפלסטיני, נביל שעת', נעדר, בשל הפגישה בברלין עם קונדוליזה רייס.

את מקום הנעדרים מילא שר החוץ הירדני, מרואן מועשר. במהלך הפאנל, גילה הקהל - שלא במפתיע - אמפתיה רבה כלפי הצד הפלסטיני. דבריו של שר התיכנון והכלכלה הפלסטיני, מאהר אל-מסרי, לוו כל העת במחיאות כפיים. 

השר שלום נשאל כיצד מתיישבת מדיניות צה"ל ברצועת עזה, עם דברי ישראל על רצונה בשלום. שלום הסביר: "הבתים משמשים להעברת נשק באמצעות מנהרות, נשק שכולל טילים, חגורות נפץ ואמצעי לחימה נוספים. למה אתם מצפים מאתנו? להמשיך באותה ההתנהגות, כאילו דבר לא מתרחש? אינני רואה דרך אחרת לעשות זאת".

אחד מהנוכחים בקהל צעק לעבר השר שלום: "לסגת". שלום הסביר כי ישראל מנסה להוסיף נספח להסכם השלום עם מצרים, מבלי לפתוח מחדש את הסכמי השלום ,כדי להסדיר את נושא ההשתתפות המצרית, במאמץ למנוע הברחות נשק מציר פילדלפי.

שלום: "גדרות ניתן להזיז"

בתגובה לטענות השר הפלסטיני כנגד גדר ההפרדה, שלטענתו אמורה לקבוע עובדות בשטח, ציין שלום כי ישראל סבלה במהלך שלוש וחצי השנים האחרונות מ-20 אלף התקפות טרור: "אינני חושב שמדינה אחרת הייתה נוהגת באופן שונה אפילו אחרי 20 התקפות".

שר החוץ הוסיף כי גדרות ניתן להזיז, כפי שהוכח בהסכמי השלום עם מצרים וירדן, ואף לאחר הנסיגה מלבנון, "בעוד שחיי אדם לא ניתן להשיב".

השר אל-מסרי השיב: "אתה מדבר על 20 אלף התקפות טרור. בוא אספר לך על המספרים שיש בידינו. ב-2002 ישראל הרסה 25 בתים פלסטינים בחודש בממוצע, שזה כמעט בית ביום. ב-2003 זה קפץ ל-65, ועכשיו ב-2004 ישנו ממוצע של 104 בתים בחודש".

בהמשך הגיב אל-מסרי לטענת שלום על הניסיון הפלסטיני לנהל מו"מ על השבת חלקי גופות של חיילי צה"ל: "לגבי חלקי הגופות, זה לא היה צריך לקרות, ועבדנו יחד עם המצרים כדי להשיב אותם. אתם, לעומת זאת, עדיין מחזיקים בגופות של פלסטינים".

בשלב מסוים, לאחר שהשר שלום הבחין ששאלות המדגישות את הסבל הפלסטיני זוכות למחיאות כפיים חוזרות ונשנות מן הקהל, לעומת הדממה שבה התקבלו טיעוניו שלו, הוא אמר למנחה: "בפעם הבאה אני אביא לכאן את הקהל שלי".