דיאטה: מה עושים במתקפת רעב

איריס הגיעה לפגישה מבולבלת, חוששת, כמעט במצב של פאניקה קלה. אבל לפני כן, כמה מילים עליה. איריס ירדה כ-20 ק"ג. כל התהליך היה מתון, הדרגתי, בדיוק לפי הספר. נכון שהיו קשיים – חגים, אירועים, חגיגות, סתם משברים של יום-יום – אבל הכול בתחום הסביר.

והנה, פתאום ללא התרעה, הגיע מין רעב גדול שכזה. "זה לא רעב פסיכולוגי", ניסתה להסביר, "אני פשוט מתה מרעב. אני גומרת ארוחה שלפני כמה ימים הספיקה לי ואני מוכנה להתחיל מחדש. הרי הבטחת לי שאם אוכלים פחות, הקיבה מתכווצת, אז למה אני כל-כך רעבה?"

אני בטוחה שרבים יכולים להתחבר לחוויה הזו ולהבין את החרדה והחשש של איריס. הרי זו לא הפעם הראשונה שהיא ירדה במשקל. החרדה נובעת מכך שהיא מרגישה שהנה היא הולכת לאבד את ההישג שלה בדיוק כמו בפעמים הקודמות.

ובכן, מה עושים? ראשית, בואו נבדוק אם יש סיבה אמיתית לרעב הפתאומי הזה. ייתכן שהארוחות שלה לא היו מסודרות בימים האחרונים. ברגע שמתחילים לדלג על ארוחות, נהיים רעבים, וכידוע, עם רעב קשה להתמודד.

סיבה אחרת יכולה להיות מתח יוצא דופן. נכון, יש כאלה שבזמן מתח פשוט לא מסוגלים להכניס משהו לפה, אבל הם בוודאי לא קוראים את המדור הזה... גם שינוי במזג האוויר (כמו עכשיו) דורש היערכות מחודשת. פתאום, מתחשק משהו אחר. לא בא לאכול מרק שכל-כך הרגיע עד לפני כמה שבועות. אז נא להיערך בהתאם. גל רעב שכזה יכול להגיע ללא כל סיבה נראית לעין. אבל הבשורה הטובה היא שכפי שזה בא, כך זה גם ייעלם. ככה זה בחיים, לא כל דבר ניתן להסביר.

"אז מה עושים?" שאלה איריס. ובכן, כשרעבים – יש רק פתרון אחד – לאכול. אז אולי לתקופה הקרובה (ואני מבטיחה, הרעב חולף די מהר) צריך לאכול קצת יותר. נכון שאולי לא נרד בשבוע הקרוב, אבל הרגשת השליטה תישאר, ובוודאי שלא נעלה במשקל.

כדאי לאתר ולזהות את האוכל שמשביע ומרגיע, ובמקרה של איריס ורבים אחרים – זה כמובן, הפחמימות. אז נא לבנות תפריט עם יותר לחם, אולי מנת פסטה לארוחת ערב. וכמובן, חשוב להבין שזו תקופה פגיעה מעט, וזה לא בדיוק הזמן המתאים להתחיל לאפות עוגיות.

והעיקר, להירגע ולקבל את התהליך. ופעם הבאה שזה יקרה (שמתם לב שלא אמרתי, אם זה יקרה), כל האירוע כבר לא יפחיד. יהיה לכם ביטחון בסיסי שיאמר, "זה בסדר, זה טבעי, זה קורה לכולם, זה זמני, זה יעבור". ומה קרה לאיריס? כפי שצפיתי, הרעב הגדול נעלם והיא המשיכה בתהליך.