ד"ר דגנית סמואל אביטל
רפואת נשים בגיל המעבר
המחקר בדק את ההשלכות של טיפול הורמונלי תחליפי לנשים, שהגיעו לגיל המעבר והפסקו לייצר הורמונים באופן טבעי. המחקר התפרסם ב"ג'אמה", עיתון רפואי מוביל. נלקחו שלוש קבוצות של נשים, קבוצה אחת קיבלה שני סוגים של הורמונים, קבוצה שניה קיבלה סוג אחד של הורמונים (נשים ללא רחם) וקבוצה שלישית שימשה כקבוצת ביקורת. למעלה מ 16,000 מטופלות השתתפו במחקר.
תוצאות המחקר הראו שההורמונים לא מועילים. אם אחד המניעים לתת אותם היה כדי להפחית סיכון לאירועים מוחיים או להתקפי לב, התוצאות הראו את ההיפך. תוספת הורמונים הגבירה את שכיחות האירועים הנ"ל, כולל את שכיחות סרטן השד. מיד כשנתגלו התוצאות קמה צעקה גדולה והוחלט להפסיק חלק אחד של המחקר, הקבוצה הראשונה המקבלת שני סוגי הורמונים – כי לא רצו לפגוע בבריאותן. הקבוצה השניה המשיכה את המחקר.
בעקבות פרסום מאמר זה, יולי 2002, חל שינוי משמעותי בעולם הגניקולוגיה. טיפול הורמונלי תחליפי נשאר רק לנשים הסובלות מאד מתסמינים קשים של גיל המעבר ולא לכל אישה כפי שהיה בעבר. בעקבות ההפסקה המיידית והחדה נשים רבות החלו לחוש מחדש את הסימפטומים של גיל המעבר: הופעת גלי חום, הפרעות שינה, עצבנות, ירידה בתפקוד המיני, שינוי בחיוניות כללית.
גיל המעבר הוא סביב גיל 51 עד ונמשך כשלוש שנים. טיפולים אלטרנטיביים אחרים שמוצעים לנשים בגילאים הללו כוללים: פוסלן – מטרתו וייעודו לשמור על יציבות עצם ולמנוע בריחת סידן מעצמות הירכיים. אביסטה – תכשיר שמקורו לטיפול בנשים עם סרטן השד והוא נגזרת של תרופה לטיפול בסרטן שד. התכשיר שומר על בריחת סידן, מגן על כלי דם ומגן מפני סרטן שד. ליוויאל – תכשיר חדש בעל השלכות אפשריות לטיפול בתסמינים של גיל המעבר ובסרטן השד. עוד אלטרנטיבה היא פעילות גופנית ותרופות על בסיס אספירין וסידן.
כמו כן ישנן דרכים שונות למתן הורמונים שלא דרך הפה: באמצעות זריקות, ג'ל ואף מדבקות. היתרון שלהם הוא שהמדבקות והג'ל חוסכים מעבר של החומר דרך הכבד, דבר העשוי למנוע מחלות רבות.
ד"ר דגנית סמואל התארחה בתכנית מספר 23
לפנייה לכתב/ת 
ד"ר דגנית סמואל
