פרופ' עמרם אשל
הצד האקולוגי של השריפה
פרופ' עמרם אשל מהמחלקה למדעי הצמח באוניברסיטת ת"א מסביר על יתרונות השריפה. כשהתחילו לעסוק בשאלות של שמירה על היערות והטבע של צפון ארה"ב, התייחסו לשריפה כגורם מזיק שצריך להימנע ממנו ולהגן מפניו בחירוף נפש. לאחר כמה עשרות שנים התברר כי תיאוריה זו הייתה שגויה לחלוטין ובגלל שהגינו על השטח מפני שריפות, שינו את הסביבה הטבעית ונתנו יתרון למין אחד על פני מינים אחרים. מינים שהיו באופן טבעי רגישים לשריפות נהנו מפעולות המניעה הרבה יותר ממינים שעמידים לשרפות באופן טבעי. השרפות הטבעיות שמתחוללות בכל כמה שנים, תורמות לאיזון האקולוגי בין המינים השונים וכן מכלות חומרי פסולת שמצטברים ביערות כתוצאה ממות של צמחים ובעלי חיים. כשאנשים החלו להגן על היערות, הם שינוי את המבנה האקולוגי הטבעי, גרמו לשינויים במאזן בין המינים ואפשרו לפסולת אורגנית להצטבר במקום, דבר שהפך כל שריפה שכן הצליחה לפרוץ, לאלימה הרבה יותר. כיום הגישה השתנתה והשריפה נחשבת לאחד הכלים הטבעיים השומרים על השטח ולא להיפך.
במזרח התיכון אין כמעט שריפות טבעיות. השריפה היא כמעט תמיד תוצאה של ידי האדם. בארץ אנחנו מוצאים צמחים מסוימים המגיבים לשרפות רק משום שהם נחשפו להרבה שריפות לא טבעיות עד שהתרגלו לכך ופיתחו מנגנוני הגנה והישרדות. כמו שאל השריפה יש להתייחס כתהליך טבעי, כך גם לשיקום השטח אחרי השריפה. צריך לתת לשטח להתחדש ולא לטעת עצים וצמחים בנטיעה מלאכותית למרות שהדבר מקטין את משך הזמן שעובר עד שרואים תוצאות. השריפה הגדולה בכרמל שהרסה את רכס הכרמל ואת יער האורנים עוררה התרגשות רבה בציבור ורצון עז לראות תוצאות מיידיות בשיקום. נעשו כמה מחקרים מה צריך לעשות וכיצד ניתן לסייע ליער להתחדש. התחדשות טבעית היא איטית מטבעה ולוקחת כ - 20 שנה, יותר מאורך הסבלנות של האדם הממוצע.
פרופסור עמרם אשל התארח בתכנית מספר 31, ספיישל ל"ג בעומר
פרופ' עמרם אשל
מומלצים
