שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    בקרוב: המתות חסד חוקיות בישראל
    כך עולה מהצעת חוק שאישרה ועדת השרים לחקיקה. ההצעה תאפשר מניעת טיפול מחולים סופניים, ותאסור על ביצועה של המתת חסד אקטיבית. שר הבריאות: הצעת החוק היא צעד חשוב למען כבוד החולים

    מוות באישור המדינה? ועדת השרים לחקיקה אישרה אמש (יום א') הצעת חוק, שמתירה, לראשונה בישראל, לבצע בחולים סופניים "המתת חסד" פסיבית. משמעות הדבר: רופאים יוכלו שלא להעניק טיפול לחולים סופניים שימיהם ספורים, ללא שהדבר ייחשב כעבירה פלילית. הצעת חוק הוגשה על ידי שר הבריאות, דני נוה, לאחר שאימץ את המלצותיה של ועדה ציבורית בראשותו של פרופ' אברהם שטיינברג.

     

    "הצעת החוק שאושרה על ידי הממשלה היא צעד חשוב למען החולים הקשים, למען כבודם וזכויותיהם", אמר השר נוה. ככלל קובעת הצעת החוק כי יש לכבד את רצונו של החולה הנוטה למות. עם זאת, הצעת החוק אינה מתירה בשום אופן המתה במעשה (המתת חסד אקטיבית) וסיוע להתאבדות, והיא אוסרת עליהם.

     

    מטרת ההצעה לפתור את המצוקה הקשה של אי הבהירות החוקית ביחס לאפשרויות הטיפול וההימנעות מטיפול בחולים במחלות חשוכות מרפא, בסוף ימיהם, לפי בקשתם המפורשת והבעת רצונם הברור. בעיה זו עלתה לאחרונה פעמים רבות בדיונים בבתי משפט ונדונה גם בכנסת במסגרת מספר הצעות חוק פרטיות. הדילמות הקשורות בנושא זה הן מורכבות וקשות, והמלצת ועדת שטיינברג ניסתה למצוא פתרון שיהיה מקובל באופן רחב ככל שניתן על הזרמים השונים בחברה הישראלית.

     

    ההצעה מאזנת בין קדושת החיים, חשיבות איכות החיים, מניעת כאב וסבל, ומימוש האוטונומיה של האדם. ראשית, קובעת ההצעה חזקה, כי אדם רוצה לחיות, אלא אם יוכח אחרת, וכן קובעת כי מצבו הרפואי של האדם, רצונו וסבלו הם השיקולים הבלעדיים בקבלת החלטות לעניין הטיפול או ההימנעות מטיפול בחולה הנוטה למות.

     

    החולה הנוטה למות לפי הצעת החוק הוא אדם הסובל ממחלה חשוכת מרפא, ואשר לפי ההערכה הרפואית משך חייו הצפוי אינו עולה על חצי שנה. כמו כן, יש התייחסות מיוחדת לשלב הסופי ביותר של מהלך המחלה, כאשר לפי הידע הרפואי משך חייו הצפוי של החולה אינו עולה על שבועיים, והוא סובל.

     

    בדרך להולנד ובלגיה?

     

    עד היום כדי להפסיק טיפול לחולה סופני, נדרשו משפחתו ורופאיו לאישור בית המשפט. עם אישורה הצפוי של הצעת החוק בכנסת בקריאה השנייה והשלישית ייפסק נוהג זה. בכך תצטרף ישראל לשורה מצומצמת של מדינות בעולם, שמתירות "המתת חסד" פסיבית בחקיקה, בהן צרפת ומדינת אורגון בארה"ב.

     

    בהולנד ובבלגיה קיימים חוקים מרחיקי לכת בעניין, המתירים לרופאים גם לבצע "המתת חסד" אקטיבית לכל דבר, בדרך כלל באמצעות מתן זריקה או מינון יתר של תרופות.

     

    ההצעה החדשה קובעת מנגנונים שיאפשרו לאדם להודיע מראש על רצונו בדבר הטיפול בו במידה ויהיה חולה הנוטה למות,וזאת כאשר הוא עדיין כשיר ובריא, או כאשר כבר חלה במחלה חשוכת מרפא (כגון מתן הנחיות מקדימות או מינו מיופה כוח). בנוסף מוצעים כללים לבירור וקביעת רצונו של חולה הנוטה למות שכבר אינו כשיר, ולא נתן הוראות מראש.

     

    נוסף על כך יוקם, על פי ההצעה, מנגנון של ועדות אתיות מיוחדות לנושא זה, לשם קבלת החלטות במקרים שרצונו של החולה אינו ברור דיו, מתוך ההוראות שהשאיר או מתוך הראיות לרצונו, שמובאות על ידי קרוביו וחבריו.

     

    במושב הקודם של הכנסת אושרו בקריאה טרומית שתי הצעות חוק של חברי הכנסת רומן ברונפמן (יחד – הבחירה הדמוקרטית) ושל ח"כ מיכאל איתן (ליכוד),

    שנקראות "הימנעות מהארכת חיים". מבחינת התוכן מדובר בחוק זהה לחלוטין, שאוסר המתת חסד אקטיבית. הממשלה ביקשה מהשניים להמתין עם המשך הליכי החקיקה עד שתוגש בנושא הצעת חוק ממשלתית.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים