וינה: מהקלאסי ועד האבסטרקטי

ברובע התשיעי של וינה מתנוסס אחד הארמונות המרשימים ביותר בעיר, ארמון ליכטנשטיין, השייך לשליטי הנסיכות הקטנה. אחרי שנים של שיפוצים ותיקונים הפך חלק מהארמון למוזיאון, שבו הוצגו אוצרות האמנות אותם אספו נסיכי ליכטנשטיין במשך 400 שנה, עד סיפוחה של אוסטריה לגרמניה הנאצית, ב-1938. מהר מאוד הם אספו את כל רכושם וחזרו לליכטנשטיין, ורק השנה חוזרים המוצגים לוינה, אחרי 66 שנות גלות.

האוסף של נסיכי ליכטנשטיין, שמכסה את התקופה מהרנסנס המוקדם ועד לתקופה הרומנטית האוסטרית, כולל את מיטב הציורים של רפאל, גוידו רני, רובנס, פיטר ברויגל הצעיר, יאן ברויגל הזקן, ואן-דייק, פרנס האלס, רמברנדט ורבים אחרים. לאוהבי אמנות הפיסול, מצפים לכם כאן פסלים מעשי ידיהם של קנובה ואנדריאה מנטניה. וגם כרכרת הזהב של הנסיך יוזף ונצל וכן פרטי ריהוט נפלאים. 

המוזיאון משתרע על פני שתי קומות (2,300 מ"ר). הביקור בו משתלב בסיור בארמון ליכטנשטיין, וזו כבר חוויה בפני עצמה.

רמברנדט באלברטינה

מוזיאון אלברטינה, ממש במרכז וינה, מאחורי בניין האופרה, שופץ בשנים האחרונות. עכשיו הוא מבנה מודרני, עם מעלית ואפילו בית-קפה.

עד סוף יוני יציג המוזיאון 30 ציורי שמן, 80 רישומים בשחור-לבן ו-70 ליטוגרפיות של רמברנדט (1669-1606). חלק מהמפורסמים בין מוזיאוני העולם שלחו ממיטב יצירות רמברנדט שברשותם: הגלריה הלאומית הלונדונית שלחה את 'פלורה' המפורסמת, רייקסמוזיאום של אמסטרדם את 'נוף עם גשר האבן', מוזיאון הפראדו של מדריד שלח את 'ארטמיסה' וגם הגלריה הלאומית של וושינגטון תרמה את שלה.

מוזיאון אלברטינה פתוח כל יום מ-10 בבוקר עד 6 בערב (בימי רביעי, עד 9 בערב). דמי הכניסה 10 יורו.

מעבר לרחוב ניצבת האנדרטה של היהודי הרוחץ את רחובות וינה עם מברשת, תזכורת קטנה לכך שוינה זה לא רק אמנות ויופי.

'ג'ורג'יונה, מיתוס ותעלומה' - כך קרא מוזיאון האמנות וההיסטוריה של וינה לתערוכה המוצגת בין כתליו, והיו לו סיבות טובות לכך. ג'ורג'יונה, ששמו המלא ג'ורג'יו דה קסטלפרנקו, נולד ב-1477 (או 1478) ומת בשנת 1510. הוא נחשב לאב המיתולוגי של הציור הונציאני במאה ה-16. ציוריו משלבים את סגנונו ה'מעושן' או 'מעורפל' (ספומטו) של ליאונרדו דה וינצ'י עם קשת צבעי הציירים ההולנדים ויחסם אל האור.

במוזיאון ניתן לראות 17 מציורי ג'ורג'יונה מתוך 24 ציורים בלבד שמוכרים רשמית כמעשה ידיו. הציורים המפורסמים הם 'שלושת הפילוסופים' ו'לה טמפסטה' (הסערה), שעוזב את ונציה בפעם הראשונה בתולדותיו.

מוזיאון וינה נמצא בשדרת הרינג, בדיוק מול הכניסה לארמון. פתוח כל יום (פרט לשני) מ-10 בבוקר עד 6 אחר-הצהריים. בימי חמישי עד 9 בערב. כניסה 10 יורו. התערוכה פתוחה עד 21 ביולי.  

קנדינסקי בקונסטפורום

אם נמאס לכם מציור קלאסי, לכו אל הקונסטפורום שבפריאונגאסה ברובע הראשון, מרחק הליכה של חמש דקות ברגל מאלברטינה. כאן מוצגת תערוכה של אחד מאבות הציור האבסטרקטי הרוסי, ואסילי קנדינסקי (1866-1940). שמה של התערוכה: 'צליל הצבע'.

התערוכה מציירת למעשה את המסלול שעשה קנדינסקי מהציור הקונבנציונלי אל זה האבסטרקטי. שימו לב ל'קומפוזיציה מספר שבע', שהגיעה מגלריית טרטיאקוב במוסקבה.

ציירי אווירה

הגענו לארמון הבלוודר. אמיל יעקוב שינדלר (1842-1892) היה אחד הציירים האוסטרים הידועים של המאה ה-19. ציוריו מלאי מצב-רוח, אווירה פסטורלית ואור. אם ניתן לדבר על אימפרסיוניזם אוסטרי, שינדלר הוא בין נציגיו הבולטים ביותר. בתערוכה בארמון מוצגים גם ציורי תלמידיו, ובסך הכל 180 ציורים שצוירו לאור היום, תחת כיפת השמיים ובמצב רוח אימפרסיוניסטי.

הארמון פתוח כל יום (פרט לשני), עד 4 ביולי, מ-10 בבוקר עד 6 בערב.