שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    בג"ץ דחה את מועד ההכרעה על גיור רפורמי וקונסרבטיבי
    הרכב מורחב של שופטים קבע כי ההכרה על פי חוק השבות חלה גם על מי ששהה בישראל והחליט להתגייר - אולם ההחלטה העקרונית בדבר תקפות גיור רפורמי וקונסרבטיבי נדחתה. המדינה טענה: אין להכיר בגיורים שנערכים בישראל, שלא באמצעות בתי הדין הרבניים. העותרים, עובדים זרים שביקשו להתגייר: "נחכה עד הסוף, אין אופציה"

    ההכרעה ההיסטורית נדחתה: הרכב מיוחד של 11 שופטי בג"ץ, בראשות הנשיא השופט אהרון ברק, קבע הבוקר (יום ב') בדעת רוב כי הכרה על פי חוק השבות חלה על מי ששהה בישראל והחליט במהלך שהותו פה על רצונו להתגייר.

     

    בכך דחה בג"ץ את עמדתה העדכנית של המדינה, שהיתה כי אין להכיר לצורכי חוק השבות בגיור שנעשה במהלך שהות בישראל.

     

    אולם את השאלה המכרעת באמת, האם גיור רפורמי וקונסרבטיבי בארץ יהיה תקף - דחה בית המשפט לפי שעה, וביקש לקבל עמדה עדכנית בנושא משר הפנים בתוך 45 יום. משמעות ההחלטה היא דחייה של סוגיית "מיהו יהודי", כלומר איזה מזרמי הגיור יוכר בחוק, לתקופה ממושכת נוספת. 

     

    בג"ץ למעשה דוחה את עמדתה העדכנית של המדינה, שיוצגה על ידי עורכת הדין יוכי גנסין, לפיה גיור מכל סוג שהוא לא יוכר לצורך חוק השבות, אם מדובר באנשים ששוהים בישראל. לצורכי חוק ההתאזרחות וחוק הכניסה לישראל הכירה המדינה רק בגיור אורתודוקסי שנעשה בישראל, וזאת החל משנת 2002.

     

    היום, למעשה, החזיר בית המשפט את המצב למקום שבו עמד לפני 2002, כשההשלכה הישירה של ההחלטה היום היא שגיורים אורתודוכסים שנעשים בארץ ואשר ממילא מוכרים לצרכי התאזרחות, יוכרו גם על פי חוק השבות.

     

    העותרים: "אולי אחרי שנים יהיה טוב"

     

    בית המשפט אמנם פסק - אך לא נתן פסק דין בעתירות הקונקרטיות שעמדו על הפרק: שתי עתירות שהגישו 17 אנשים ששוהים בישראל באמצעות אשרות שהייה זמניות ואשרות תייר, למדו לקראת הליך גיור בארץ ו"קפצו" לחו"ל כדי לחתום שם את הליך הגיור וכששבו ארצה - דרשו הכרה כיהודים מכוח חוק השבות.

     

    היום, לאחר שבית המשפט מסר החלטה אך לא הכריע לגבי המקרים שלהם, נשמעו חלק מהעותרים מיואשים. "אני מרגישה שעשיתי חצי דרך אבל צריך לחכות לסוף. אני מחכה כבר חמש שנים", מספרת ג'סטינה, שהגיעה ארצה מפרו ונמצאת כאן 20 שנה ועברה את הליך הגיור בישראל אך חתמה אותו בבית דין של התנועה הרפורמית בארגנטינה. "אני לא אוותר כי אין לי עוד אופציה. מאוד קשה לי. אני מגיעה לפה ומחכה להחלטה וכל פעם צריך להאריך את האשרה ומטילים עלי קנסות. קיוויתי שיחליטו כבר אבל עכשיו צריך לחכות עוד".

     

    לעומתה, ג'ורג'ינה שחיה כבר 12 שנים בתל אביב אליה הגיעה מהפיליפינים נשמעת קצת יותר אופטימית. היא עברה הליך גיור בישראל אך את סופו עשתה באמצעות התנועה הרפורמית בלונדון: "זה כמעט סוף הדרך ואני מאמינה שאחרי שנים יהיה טוב. אני יודעת שזה לא נגמר עוד אבל זה כמעט הסוף. נולדתי כנוצריה קתולית, עברתי לסעודיה ושם למדתי את יסודות האיסלאם, הייתי בדרך לאיסלאם, אבל בגלל אחותי באתי לישראל וכאן אמרתי לעצמי: נולדתי קתולית, למדתי איסלאם והיום - אני יהודיה".

     

    הרב אורי רגב, מנכ"ל התנועה ליהדות מתקדמת, שבאמצעותו פנו העותרים לבג"ץ, אמר בתגובה להחלטה: "בג"ץ היום, מטעמים שלא קשה לנחש, הכריע בשאלה הפורמלית עקרונית שהוצגה בפניו. בית המשפט מצטט פה פסיקה חשובה מאוד שנבלעה בעבר ולפיה אין עדה יהודית בישראל אלא יש זרמים. ולכן - השילוב של הסרת המכשול שהיועץ המשפטי לממשלה ומשרד הפנים יצרו והחזרה על העיקרון של מדינה יהודית ודמוקרטית שמתייחסת לכל הזרמים ביהדות יצר תשובה ברורה וההחלטה היום היא אבן דרך חשובה מאוד".

     

    נשיא התנועה המסורתית, הרב אהוד בנדל, הגיב בסיפוק: "החלטת בג"ץ היא שלב נוסף וחשוב בדרך להפלה מוחלטת של המונופול האורתודוכסי על הגיור. ההחלטה שניתנה היום תאפשר ליהנות סוף סוף מפלורליזם ומחופש דת מלא, לפחות בנושא הגיור".

     

    ומנגד, יו"ר ש"ס, ח"כ אלי ישי, אמר כי "נתינת הכשר על ידי פורז לגיורים משונים הופכת את ההצטרפות לעם ישראל לפשוטה יותר מאשר לקאנטרי קלאב. החלטה זו תוביל אותנו לחורבן ולהתפרקות מהזהות היהודית".

     

    ההכרעה: על "מיהו יהודי"

     

    מדובר באחת ההכרעות הרגישות ביותר בנושאי דת שהובאו בפני בג"ץ בשנים האחרונות. שתי העתירות בנושא עסקו בשאלה האם חל חוק השבות על מי שעבר "גיור קפיצה", כלומר מי שחי בישראל ולומד לקראת הליך הגיור בארץ, אך את הגיור עצמו עורך בחו"ל. השאלה העקרונית שמסתתרת מאחורי העתירה הפרטנית: האם יוכרו על פי חוק השבות גיורים רפורמיים וקונסרבטיביים שנערכו בישראל?

     

    מדובר בשתי עתירות שהוגשו בשנת 99', שתיים מתוך חמש עתירות שהוגשו בין השנים 95' ל-99'. בשלוש מתוכן ניתנה לפני כשנתיים הכרעה, שבה נקבע

    כי כל גיור, בין אם אורתודוכסי ובין אם רפורמי או קונסרבטיבי, שנערך בקהילה יהודית מוכרת בארץ או בחו"ל מחייב רישום המתגייר כיהודי במרשם האוכלוסין. בג"ץ הפריד בהכרעתו זו בין רישום במרשם האוכלוסין לבין הכרה בגיור לצורכי שבות. ההכרעה הנוכחית תהיה בשאלה העקרונית בנושא חוק השבות.

      

    17 העותרים, חלקם עובדים זרים ופלסטיני אחד, חיים ועובדים בישראל על בסיס אשרות ורשיונות זמניים, אך אינם בעלי אשרות קבע. כולם למדו בארץ לקראת גיורם במסגרות רפורמיות, קונסרבטיביות, ואף אורתודוכסיות מתקדמות. הגברים שבקבוצה אף נימולו. בתום לימודים של כשנה הם נסעו לחו"ל, ושם סיימו את הליך הגיור בבתי הדין של התנועות השונות.

     

    כששבו ארצה, טענו כי הם עונים על הגדרת יהודי המופיעה בחוק השבות לפיה יהודי הוא מי שנולד לאם יהודייה, או שהתגייר ואינו בן דת אחרת. לפיכך, טענו, כי הם זכאים לאזרחות מכוח חוק השבות, על כל המשתמע מכך.

     

    המדינה: גיור - רק דרך הרבנות

     

    המדינה, שבתשובתה לעתירות חלו מהפכים ושינויים במהלך השנים, טענה: "חוק השבות אינו חל על מי שנתגייר והפך ליהודי בזמן שהותו בישראל ובעל זיקה לישראל ולחברה בה, אלא רק על מי שעלה ארצה כיהודי ועבר בחו"ל את תהליך הגיור. גיור שנערך בחו"ל - מכל זרם שהוא - יוכר בארץ לצורכי מרשם אוכלוסין".

     

    ואולם", טענה המדינה, "העותרים חיו בארץ ועברו כאן את הליך גיורם ורק 'קפצו' לחו"ל לאישור הגיור הסופי, ולכן - יש לראות בגיורם גיור שנערך בישראל, שעליו לא חל חוק השבות". ובכל מקרה, אמרה המדינה, אין להכיר בגיורים שנערכים בישראל שלא באמצעות בתי הדין הרבניים באישור הרבנות הראשית.

     

    עם כניסתו לתפקיד שר הפנים, הציג השר אברהם פורז עמדה מהפכנית שלא יוצגה בבג"ץ על-ידי הפרקליטות, אלא קיבלה מעמד של עמדה אישית של פורז. פורז טען שכמו המדינה, הוא אינו מכיר ב"גיורי קפיצה" לצורך קבלת ההטבות של חוק השבות, אך מכיר בגיורים רפורמיים וקונסרבטיביים לצורך כניסה לישראל על-פי חוק ההתאזרחות.


    פורסם לראשונה 31/05/2004 00:39

     

    בהכנת הכתבה השתתפו אילן מרסיאנו ואייל הראובני
    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "בג"ץ דחה את מועד ההכרעה על גיור רפורמי וקונסרבטיבי"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: זום 77
    הסמכת רבנים רפורמים (ארכיון)
    צילום: זום 77
    צילום: גיל יוחנן
    דחה. בג"ץ
    צילום: גיל יוחנן
    צילום גלי תיבון
    הרב רגב. "אבן דרך חשובה"
    צילום גלי תיבון
    צילום גלי תיבון
    תעודת גיור קונסרבטיבית
    צילום גלי תיבון
    צילום: גלי תיבון
    ישי. מה זה, קאנטרי קלאב?
    צילום: גלי תיבון
    מומלצים