שתף קטע נבחר

ועדת חוץ וביטחון תדון בנושא הסרבנות הדרוזית

החשיפה ב-ynet של גל הסרבנות בעדה הדרוזית עוררה תגובות רבות בעדה ומחוצה לה. חברי הכנסת המייצגים אותה מכירים היטב את התופעה, אולם הם טוענים שמדובר ב"הפעלה של גורמים עוינים". ועדת חוץ וביטחון של הכנסת תדון בנושא בשבוע הבא. הסופר הדרוזי סלמאן נאטור אומר: "הגיע הזמן שמדינת ישראל תבין שזה לא מוסרי ולא דמוקרטי לכפות על הדרוזים לשרת"

תגובות חריפות של נציגי העדה הדרוזית בכנסת, בעקבות חשיפת ynet של תופעת הסרבנות בעדה, ההולכת ומתגברת לאורך האינתיפאדה. הפרסום עורר ויכוח קשה, הן בעדה והן מחוצה לה, על רוחב התופעה ומשמעותה.

 

ועדת חוץ וביטחון של הכנסת תדון בנושא בדחיפות בשבוע הבא, וזאת בעקבות דרישתו של ח"כ אילן ליבוביץ' משינוי, בעקבות חשיפת ynet. "אני מגנה בכל תוקף את הסרבנות, אך יחד עם זאת שוויון צריך להיעשות גם בזכויות. אין ספק שטענותיהם של צעירי העדה בדבר קיפוח מוצדקות, אך אל להם לעודד תופעות שוליות מעין אלה".

 

ח"כ אבשלום וילן ממרצ-יחד אמר בעקבות חשיפת ynet: "אפנה ליו"ר הכנסת על-מנת לקיים דיון דחוף במליאה. חמור מאוד שהופכים את הסרבנות האישית לכלי נשק פוליטי, ולניגוח כל תחלואי המדינה באמצעות הסירוב לשרת".

 

בקרב חברי הכנסת הדרוזים שררו תחושות קשות בעקבות הפרסום על סרבני העדה. חבר הכנסת מגלי והבה מהליכוד טוען כי מדובר "במיעוט זניח, שגורמים עוינים משקים אותו במים עכורים". לטענתו, את העמותות לסירוב הפועלות בקרב הצעירים הדרוזים "מפעילים הסורים דרך וליד ג'ונבלאט, וזאת כדי לנסות ולהשפיע על העדה כולה".

 

ח"כ והבה טוען כי תנועת בל"ד, בראשות ח"כ עזמי בשארה, פועלת מאחורי הקלעים בנושא. "בכיר במפלגת בל"ד משמש גם כיו"ר עמותה שפועלת בין צעירי העדה ומעודדת אותם שלא להתגייס לצה"ל, אולם ללא הצלחה יתרה. בישראל 120 אלף דרוזים. לצערי, על כאלף מתוכם אבד הכלח. פתאום הם נזכרו שהם שייכים לעולם הערבי וללאומיות הערבית. צר לי שמצליחים להשתמש בהם. אני רק מזכיר להם כי לו היו פועלים בסוריה נגד המשטר הם היו מוצאים עצמם בבית כלא חשוך".

 

ח"כ עזמי בשארה מבל"ד מסר בתגובה לטענות והבה: "בל"ד היא מפלגה פוליטית שבשורותיה פעילים ערבים מכל העדות, כולל דרוזים, המתנגדים לניסיון להפריד בינם לבין דעתם הערבית. בל"ד מתנגדת במצעה לגיוס החובה המוטל על בני העדה הדרוזית, והביעה את התנגדותה שערבים ישרתו בכוחות הביטחון בכלל. זהו קו מוצהר של המפלגה ושל רוב התנועות הפוליטיות הפועלות בקרב האוכלוסייה הערבית".

 

חבר כנסת דרוזי נוסף, איוב קרא, סבור כי תופעת הסרבנות לא קיימת בעדה הדרוזית. "יש מיעוט שולי אגרסיבי שמנסה לקרוא תיגר על שירות חובה בצה"ל. לשמחתי המיעוט נשאר מיעוט", הוא אומר.

 

לדבריו, "מנתונים שהגיעו לועדת חוץ וביטחון של הכנסת ונמסרו על ידי נציגי צה"ל, עולה כי באופן יחסי הצעירים הדרוזים משרתים ב-10 אחוז יותר מהיהודים".

 

ועם זאת, קרא מזהיר את מדינת ישראל מהתגברות התופעה. "המדינה טועה כאשר אינה מתגמלת את אלה הנוטלים חלק במאמץ המלחמתי. התסכול בקרב צעירי העדה נובע מכך שבשנים האחרונות החיילים המשוחררים זוכים לייחס משפיל בניסיונותהם להשיג עבודה, דירה וכו . רבים ממורמרים מהאבטלה הנכפית עליהם. והפרדוקס הגדול הוא שערבי שלא שירת בצה"ל משיג תואר וזוכה מיד ליותר הצלחה ביחס לחייל הדרוזי המשוחרר".

 

ח"כ אריה אלדד (האיחוד הלאומי) אמר כי התופעה מדאיגה. "החברה הדרוזית בעניין זה, מהווה ראי של פן סרבנות מכוער המתבטא לאחרונה בהיקפים נרחבים גם בחברה היהודית, וזוכה לצערי גם להבנה מצד היועץ המשפטי לממשלה. במסגרת מלחמת החורמה שיש להכריז על הסרבנות לסוגיה, יש צורך להסב תשומת לב מיוחדת לניסיונם של ארגוני טרור ומדינות זרות לטפח את הסרבנות הדרוזית כדי לתקוע טריז בחברה הישראלית".

 

"מוסרית, אסור לכפות לשרת"

 

בחברה הדרוזית מדברים בגלוי על התופעה, שרבים מתנגדים לה בתוקף. מג'ד חניפס, סטודנט דרוזי לתקשורת ומדעי מדינה במכללת הגליל המערבי, מסיים את לימודיו השנה ומתכוון להתגייס לצבא. לדבריו "כשאני מסיים את לימודיי אני אתגייס לצבר. כאזרח אני חייב לשרת בצבא ולעשות את חובתי למדינה".

 

חניפס מכיר היטב את תופעת הסרבנות. "יש דרוזים שנמנעים מהישרות הצבאי לא ממניעים לאומיים אלא מרצון להמשיך את הלימודים האקדמיים. בצבא יש הרבה דברים חיוביים שיכולים לקדם את החיילים. אבל יש גם הגבלות. למשל לשרת שלוש שנים בצבא זה הרבה זמן וזה בא על חשבון עניינים אחרים, כמו לימודים. בקשר לסרבנים מבני עדתי, אינני מסכים אתם ועם זאת אני מכבד את הדעות שלהם. זה תלוי איך כל אחד ממנו רואה את עתידו".

 

סלמאן נאטור, סופר ידוע מבני העדה הדרוזית ומנהל מרכז "תומא" למחקרים פלסטיניים-ישראליים, אומר מנגד: "כל הזמן נאבקתי למען ביטול חוק השירות הצבאי. כתבתי ספרים ופרסמתי מאמרים. הגיע הזמן שמדינת ישראל תבין שזה לא מוסרי ולא דמוקרטי לכפות על הדרוזים לשרת בצבא שכובש את אדמתם של אחיהם הפלסטינים. מדינת ישראל צריכה להפוך את השירות הצבאי לבחירה, מי שרוצה להתנדב ולשרת בצבא אז זו בחירתו".

 

נאטור אינו מסכים עם הטענה לפיה שירות צבאי הוא תנאי לקבלת זכויות. "אין קשר בין השניים. אני משלם מסים ולכן על המדינה לתת לי את הזכויות שלי, כלומר אני קונה את שירותיה של המדינה. מדינת ישראל הגדירה את עצמה כמדינה יהודית, כלומר היא נתנה את כל הזכויות ליהודים והשאירה את הערבים בחוץ מההתחלה ללא שום קשר עם שירותם הצבאי".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: אתר הכנסת
והבה. זה הסורים
צילום: אתר הכנסת
צילום: אתר הכנסת
קרא. מיעוט אגרסיבי
צילום: אתר הכנסת
צילום: אתר הכנסת
ליבוביץ'. לדון בחוץ וביטחון
צילום: אתר הכנסת
נאטור. לא מוסרי לכפות
צילום: אתר הכנסת
אלדד. פן סרבנות מכוער
צילום: אתר הכנסת
מומלצים