הפכפכה היא דעת הקהל
בשורה התחתונה רבין ז"ל צדק: אי אפשר לנהל מדינה על-פי סקרים, על-פי סטיקרים או על-פי הפגנות. על רה"מ להישמע לממשלה, לכנסת ולמפלגתו
מי הם, בעצם, "מצביעי הליכוד" שהסקרים האחרונים מעידים על תמיכתם הגורפת בתוכנית ההתנתקות? כיצד אפשר לדעת בוודאות לאיזו מפלגה הצביע אזרח בבחירות חשאיות? וממתי נדרשים נבחרי הציבור להיוועץ במצביעיהם המשוערים לפני כל הצבעה חשובה?
אם להתרשם מיראת הכבוד ששרון ותומכיו מגלים לאחרונה כלפי הסקרים, ומדרישתם כי הממשלה ה"סוררת" תישמע ל"רצון העם" כמתבטא בטבלאות הרייטינג הפוליטי, הרי שחבל בכלל על כל הכספים והאנרגיה המושקעים במשחק הדמוקרטי: מי צריך מפלגות, מי צריך כנסת ומי צריך ממשלה כשיש מינה צמח? מי צריך לשלשל פתק נייר באלפי קלפיות מיושנות, כשיש סקרי דעת קהל משוכללים האומרים לך תוך כמה שעות בדיוק מה "העם" רוצה?
למסתודדי חוות השקמים נוח כנראה כרגע לשכנע את עצמם, ואת שרי הליכוד, שאת גורל המדינה אכן יש להכריע על-פי הסקרים האחרונים ולא על-פי כללי המשחק הדמוקרטי. אולי הם שכחו עד כמה הפכפכה היא דעת הקהל. אולי הם שכחו כיצד הטעו הסקרים אותם עצמם, עד שבועיים בלבד לפני משאל מתפקדי הליכוד.
"בלשכת ראש הממשלה יכולים לחכך ידיים", כתב אז בן כספית ב"מעריב", "וסביר להניח שבימים הקרובים שרון יתרומם בסקרים החשובים באמת, סקרי המתפקדים". 10 ימים לפני המשאל פורסם בתוכנית הטלוויזיה "משעל חם" סקר שהראה כי 59% ממתפקדי הליכוד תומכים בתוכנית ההתנתקות ורק 30% מתנגדים לה, ואמנון אברמוביץ' הכל יודע פירשן ועלץ. "זה מה שהציבור רוצה", הסבירו לימור לבנת וסילבן שלום את החלטתם לתמוך בחיסול גוש קטיף, ואז בא המשאל והפתיע את כולם עד כדי חוסר יכולת להתנצל.
כרגע מעידים סקרי דעת הקהל על תמיכה ציבורית רחבה ביציאה מרצועת עזה, אבל גם לפני 10 שנים העידו הסקרים על תמיכה ציבורית רחבה ביציאה מרצועת עזה. אחר-כך צה"ל יצא מעזה, והטרור הפלסטיני התחזק, והסקרים התחילו להעיד על התנגדות של רוב הציבור לתוכנית המדינית שתמך בה קודם. ראש הממשלה המשיך לקדם את הסכם אוסלו ולכנות אותו "השלום", למרות הסקרים ולמרות הטענה ש"אין לו מנדט". וכאשר 200 אלף איש (לפי הערכת המשטרה) הפגינו בקריית הממשלה בירושלים נגד הברית שלו עם ערפאת, הוא גיחך ואמר: "הם לא מזיזים לי".
מי שהיה אז בצד של הרוב המתוסכל אינו שוכח את העלבון ההוא עד היום, אבל יודע שבשורה התחתונה רבין ז"ל צדק: אי אפשר לנהל מדינה לא על-פי סקרים, לא על-פי סטיקרים שמודבקים על מכוניות ולא על-פי הפגנות. הרוב, והתסכול, נוטים לעבור מצד לצד, ולכן מחויב ראש הממשלה להקשיב לרחשי הציבור אך להישמע בסופו של דבר רק לממשלה ולכנסת, וכמובן גם למוסדות מפלגתו.
מעניין מאוד מהי דעתו הנכונה לרגע זה של "רוב העם", ועוד יותר מעניין מה חושבים על המצב "רוב מצביעי הליכוד". אבל שום "ספין" אינו מקנה לשרון ולנושא כליו אולמרט את הזכות לפעול לפי הסקרים יותר מאשר לפי תוצאות האמת של משאל הליכוד, לא כל שכן יותר מאשר לפי תוצאות האמת של הבחירות הכלליות האחרונות.
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
