אישה במיטה: היא לא רוצה סקס - היא רוצה סלון חדש
טלטלה אדירה בתפיסת המיניות של האישה: לפי פרופ' רוזמרי באסון, הגורו העולמית החדשה, אישה לא מתעוררת מינית למראה איבר מין גברי או "קוביות" בבטן. אישה נכנסת למיטה כי היא רוצה לחוש שייכות וקירבה, ואם להיות ציניים – גם כשהיא רוצה סוף-שבוע בחו"ל. במרפאה חדשה ב"תל-השומר" כבר מיישמים את המודל הסקסולוגי הנועז
למה נשים נכנסות עם גבר למיטה? לפרופ' רוזמרי באסון, מנהלת המרכז לחקר ההתנהגות המינית באוניברסיטת וונקובר, בקנדה, יש תשובה מפתיעה: הכל חוץ מחשק. הסיבות שבגללן נשים חשות עוררות מינית וחפצות לקיים יחסים עם גבר הן תמיד "קונספטואליות", כלומר, אין להן שום קשר לתשוקה. "מדובר במניעים הרבה פחות רומנטיים", טוענת פרופ' באסון, פסיכיאטרית בת 45, הנחשבת כיום לסקסולוגית המצוטטת בעולם. היא עומדת בראש צוות ההיגוי של התוכנית הרפואית-מינית של ממשלת ארה"ב, מרצה ברחבי העולם על מיניות האישה, ונחשבת לגרסה המשופרת ונטולת הגימיקים של ד"ר רות ווסטהיימר.
המרפאה הרב-תחומית
נשים, הכירו את גופכן
הוראות לגברים חדשים
החתלתולה והנמרה
שוברים את הכלים
על-פי סקר שערכה פרופ' באסון בשנת 2003, קרוב למחצית מהנשים סובלות מהפרעות בתפקוד המיני, נתון חמור לעצמו המחייב היערכות טיפולית. היא מציבה מודל טיפולי חדש שלפיו מיניות האישה נגזרת מתוך עוצמה וחירות מחשבה. התפיסה המקובלת, לפיה ליקויי תפקוד מיני של נשים הם תוצר של טראומות, מקוממת אותה. לדבריה, זוהי תפיסה קורבנית מתוך חשיבה גברית, המודדת את המיניות הנשית לפי המודל הגברי: תשוקה פירושה עוררות, זקפה, חדירה ואורגזמה. הכל במסלול הישיר המהיר.
בכנס הסקסולוגים הבינלאומי האחרון שנערך בקפריסין, הציגה פרופ' באסון את עקרונות המבנה התיאורטי החדש שלה. המודל מתעלם מגישת מאסטרס וג'ונסון, צמד החוקרים שבחרו לפרש את ההתנהגות המינית הנשית מתוך עמדת תצפית גברית המושתתת על הפסיכולוגיה הפרוידיאנית. מאסטרס וג'ונסון טיפלו במאות אלפי אמריקניות שהתלוננו על חוסר חשק לשכב עם הבעל. הם שלחו אותן לקבל ולתת עיסויי שמן ריחניים, לעמעם את אורות חדר השינה ולאכול מזון מעורר תשוקה, כגון שבלולים. המומחים הירצו לנשים על "קינאת הפין" ושייכו את הסתייגותן מסקס וחדירה להיסטריה. הם התמקדו בטכניקה והורו לאישה למצוא את הדגדגן שלה וללמוד לענגו בעצמה. הם רק לא דיברו על האישה כעל אדם אינטליגנטי בעלת קדימויות והעדפות משלו.
הכל מתחיל בראש
ואלה עיקרי משנתה של פרופ' רוזמרי באסון: אישה אף פעם לא מתעוררת מינית למראה איבר מין גברי, וגם לא מול ישבן מוצק, חזה שרירי או "קוביות" בבטן. כבודם של כל אלה במקומם, אבל אישה, בכל גיל, נכנסת למיטה כי היא רוצה להרגיש שייכות וקירבה, או בניסוח יותר ציני – כשהיא רוצה סלון חדש, סוף-שבוע בחו"ל, או שבן-זוגה יהיה נחמד ונדיב לילדים, או, פשוט, כדי שיבוא איתה במוצאי-שבת להורים. כלומר, קודם כל הדברים מתבשלים בתוכנית מחשבתית.
פרופ' באסון נשענת על תוצאות מחקרי רוחב שערכה בקרב 8,000 נשים אמריקניות וקנדיות, בנות 22-60. כשפירסמה את מסקנות מחקרה אמרה שיש לפסול את גישות הטיפול המיושנות – אין לבנות תיאוריה של התנהגות מינית, אלא מנקודת תצפית נשית טהורה. "אישה מחליטה להיכנס למיטה", היא אומרת, "כי היא רוצה מבן-הזוג משהו קונספטואלי, לא ייצרי. לאישה לא עומד כלום. גם לא הפטמות. וגם אם כן, זה עדיין לא מיני".
המניע של אישה לקיים יחסי-מין, ומדובר קודם כל בהחלטה, קשור ברצון לקירבה רגשית, למחוייבות, לשייכות, וגם כדי לחוש מושכת ולקבל עוד אישור וחיזוק לנשיותה. בשורש עומדת משימה, שליחות, מטלה שהיא רוצה להשיג. פרופ' באסון מבחינה אצל נשים בשני שלבי עוררות מינית: השלב הראשוני הנייטרלי והשלב השני המגורה, הפראי. "הפעילות המינית של אישה מתחילה במצב של נייטרליות מינית", היא מסבירה, ומוסיפה כי גם גברים עוברים את השלבים האלה, של כמיהה לאינטימיות ולהשתייכות, עוד לפני החדירה, אבל המעבר שלהם מהשלב הראשון הנייטרלי לשלב התשוקה השני, מהיר הרבה יותר.
לפי פרופ' באסון, המעבר מהשלב הנייטרלי לשלב הלוהט מחייב שהאישה תזהה פידבק פיזיולוגי מאיברי המין שלה. עליה לזהות תחושות גניטליות, וכדי לעשות זאת, עליה לקחת יותר אחריות על התגובה המינית שלה – לחקור אותה ולא לחכות שהגבר יגרום לה חשק. מדובר בפירוש בטנגו לשניים, במקצבים שונים.
המרפאה הרב-תחומית
פרופ' רוזמרי באסון לא תישאר אלמונית לזמן רב בישראל. בבית-החולים "תל-השומר" נפתחה לפני חודש מרפאה רב-תחומית לטיפולי מיניות. המודל של פרופ' באסון ישמש נקודת מוצא לרבים מן הטיפולים, בעיקר בנשים. היוזמה לפתיחת המרפאה היתה של ד"ר גיל רביב, שהתמחה בעבר במרכז רב-תחומי סקסולוגי בבלגיה. חבר אליו מנהל מחלקת האורולוגיה בבית-החולים "איכילוב", פרופ' קובי רמון, שרתם לרעיון את פרופ' אייל שיף, מנהל המחלקה הגינקולוגית ב"איכילוב". שיתוף הפעולה האורולוגי-גינקולוגי הוליד את המרכז לרפואה מינית וטיפול בליקויי תפקוד מיני בבית-החולים "תל-השומר", אותו מנהלת הסקסולוגית הוותיקה גילה ברונר.
במרכז לטיפול מיני, הפועל באגף "קלאס קליניק" של בית-החולים "תל-השומר", הולך ומוקם בית-מרקחת מיוחד לתכשירים ולאביזרי עזר בתחום המין. ד"ר עינת אלרן, הגינקולוגית של המרפאה, מאבחנת בעיות ראשוניות של נשים הסובלות מליקויי תפקוד מיני, ביניהן אי-חשק, ואגיניסמוס, אן-אורגזמה וחרדה מחדירה. במרפאתה היא מציבה מראה גדולה מול הנרתיק, באמצעותה היא מאמנת נשים לכווץ ולהרחיב ולמצוא את הנקודה הרגישה למגע. "מדהים עד כמה נשים משכילות ואינטליגנטיות מגלות בורות בתחום המבנה האנטומי שלהן".
נשים, הכירו את גופכן
גילה ברונר, מטפלת עתירת ניסיון בהכשרת מטפלים מיניים, הביאה למרכז המיניות החדש את הגישה הטיפולית של פרופ' רוזמרי באסון, אותה שמעה בכנס הבינלאומי. "התובנה המתקדמת שלה במיניות האישה מסבירה כל-כך הרבה דברים שלא הבנו עד היום. טיפלנו בנשים 'פריג'ידיות' כביכול ולא היטבנו להבין שהמנגנון המיני שלהן מושתת על יסודות אחרים. באסון הראתה לכולנו דרך. קודם כל, בהפרדה שהיא יוצרת בין הבנת המיניות ומנגנון החשק של גברים, לבין הבנת אלה של האישה.
"גבר מתאר את החשק המיני שלו כרעב, תשוקה, דחף לחדור, להתרוקן, לפרוק. נשים לא מסוגלות להתחבר למילים האלו. הן לא מרגישות דחף, או עוררות, או תשוקה, או, תסלחי לי, 'כאב ביצים', גם אם הן רואות גבר סקסי ושווה. להן יש חשק לשיתוף פעולה אינטימי. הצעד המיני- כביכול הראשוני שלהן, מאוד ניטרלי, מאוד לא מצטייר כמשהו מיני, 'רטוב' אם תרצי או 'כחול'. הן רוצות לשתות קפה, להכיר, לשמוע על חייו, לדבר, להסתודד, להכין ארוחה ביחד. הבעיה האמיתית בקטע הזה, היא אותו קצר תקשורתי שמקורו באי-ידיעה, באי-הכרת הנושא. גם הגבר וגם האישה לא קולטים שזו הדרך שלה לומר לו: יתכן שאני ארצה איתך סקס, אבל רגע, רגע".
- מה מספרות הנשים שבאות לטיפול?
"המון נשים מגיעות למרפאה עם תחושת אכזבה מעצמן. 'אני לא מרגישה חשק', הן אומרות. 'לא תאווה, לא רצון לסקס. אני לא בסדר. אני כבויה'. קשה לשכנע אותן שהן פשוט לא מבינות. לפעמים אני צריכה לפנות דווקא לבן-זוגן. ברגע שהבחור קולט, באיזו הארה רגעית, שהוא צריך קודם כל לשתף פעולה עם האני הרגשי המחשבתי שלה, ברגע שהוא הופך רומנטי, שיתופי, אולי נגדיר זאת בעל ראש 'נשי', אז ורק אז מתפתחת אצלה היכולת לחוש עוררָת מינית.
"היא מתגרה ומתחילים להופיע הסימנים הפיזיולוגיים המבשרים על תשוקה. הנרתיק שלה מתחיל להתמלא דם והוא נפוח ורטוב – שווה-ערך לתחילת זיקפה אצל גבר, אבל לפעמים, אפילו אז היא לא יודעת ש'נעמד לה'. היא רצה לעשות פיפי ומגלה שהתנפח לה איזור הנרתיק, והיא עדיין לא מזהה שהגירוי והעיקצוץ שהיא מרגישה שם מקורם בהתרגשות מינית. לעומת זאת, היא מחוברת מספיק לתובנה הפשוטה שהיא מסמיקה בלחייה כאשר גבר מעניק לה מחמאה חמה ונדיבה. כאן היא כן מחוברת לפיזיולוגיה שלה. למה בלחיים כן ובאגן לא?"
פרופ' רוזמרי באסון יוצאת מן ההנחה שנשים נאורות ביותר מפגינות בורות בזיהוי העוררות המינית שלהן. לשיטתה, יש להקנות לנשים כבר בגיל צעיר כלי תובנה, כדי שיקלטו שהחשק המיני שלהן לא תמיד חייב להיראות כמו דחף מיני לוהט, ושעליהן ליהנות גם מהתחושות הראשוניות הפשוטות של רצון בקירבה. "עליהן להקשיב לשינויים שקורים אצלן באגן, לזהות את ההתרגשות המינית המזדחלת לאיטה אל תוך העורקים ומפעימה אותם על-פי הוראות מחשבתיות הנולדות במוחן, והקשורות, מה-לעשות, בעניינים קונספטואליים. זה שהפטמות שלך מתקשות", מסבירה פרופ' באסון, "זה לא סימן לחשק – גם כשקר בחוץ הן מזדקרות".
על-פי פרופ' באסון, גברים המתלוננים שלנשותיהם אין כמעט אף פעם חשק מיני והיא רק "עושה טובה", חייבים להתחיל לגרות אותה הכי רחוק מהאיזורים האירוטוגניים שלה – לא בשדיים ולא בנרתיק. הוא חייב ללמוד לזהות את השלב המיני בו נמצאת בת-הזוג, להבין שמדובר בשלב ראשוני מאוד (שנולד במחשבה) ושעליו להמתין עד שהעוררָת המינית הראשונית הזו תעבור ממצב של ניטרליות לתשוקה. אין לעלות על הדעת שגבר יכעס על ההבדלים בין מעגל התגובה המינית שלו לשלה, גם אם הוא בוער מתשוקה. עליו להקטין ציפיות.
באסון מציעה להתחיל מגע מיני בשיחה אינטימית, בהבעת פירגון, במחמאה נדיבה, בהתגמשות, בהתחשבות, בהצעת עזרה ובדברי כיבושין. על האישה, לעומת זאת, מטילה כוהנת המיניות החדשה לקחת אחריות, להדריך את בן-הזוג לגבי המגע המתאים לה, מתוך התעקשות מוחלטת על רצונה, אך בלי לכעוס על שלא הבין מעצמו, ובלי להתמרמר על כך שהוא מנסה לדחוק בה. אם היא תיכנע, היא תיכנס לאפאתיה פיזית ותאמר לעצמה: "שיעשה מה שהוא רוצה". באסון מציעה לנשים לתחזק את גמישותן המינית, לבצע תרגילי קגל (כיווץ והרפייה של שרירי הנרתיק), לאונן, להשתמש בג'ל סיכה ולחות, לארגן תנאים אינטימיים לפני המגע, להיכנס לאווירה לאט-לאט ולהתחבר לעצמן. אין הצדקה לאישה לשנן במוחה את הלו"ז של מחר, בעוד בעלה מתנשף מעליה ונמצא שם בעצם לבד.
כדי ליישם עם המטופלות את התרגילים של באסון, מבקשת גילה ברונר מנשים המשוכנעות שאיבדו לגמרי עניין במין לבדוק בנוכחותה מה קורה לאגן שלהן כאשר הן נוגעות בדגדגן, כשהן מכניסות אצבע לתוך הנרתיק. האם הן יודעות לזהות את מידת התפיחות או את העקצוץ הקטן, תחושת החום המתפשטת? את הרטיבות? הן מתבקשות לעיין בחומר אירוטי ולצפות בסרטי התעלסות, להאזין לסיפורים מגרים ולהתחבר לכך באופן "מחקרי", כלומר, לדעת את גופן ולקרוא את סימניו האינטימיים.
הוראות לגברים חדשים
גם האורולוג ד"ר גיל רביב מופתע מעומק הבורות של גברים בתחום תפקודם המיני. "בעיות אי-זקפה הן השכיחות ביותר", הוא אומר. "בין אם הן רפואיות או אורגניות, או נפשיות. ברגע שלא תמיד עומד לו, בגלל מאה סיבות שונות, הוא מתחיל להאמין שיש לו בעיית זיקפה רצינית. מעתה, הזיקפה מנהלת לו את המערכת האינטימית. הוא מפסיק לגעת בבת-הזוג, ללטף אותה, למזמז אותה. הרי האיבר שלו יבגוד בו ממילא, הוא לא יוכל לחדור. אז למה להתחיל?"
גילה ברונר: "כל גבר חייב, יחד עם נטילת התרופה לזיקפה, לדאוג שמשמעות המגע המיני תהיה משולבת גם רגשית ונפשית. אין סיבה שהוא יציג לראווה את הזיקפה, יחדור ויתפרק מתוך תחושה שהוא את שלו עשה. אני אומרת לו: אתה חייב לעשות עם בת-זוגך יחסי הסברה. אין טעם להעמיד אותה בהיכון בכל פעם שאתה לוקח ויאגרה. מה עם דיבורים? מה עם להבין מה קורה איתה? לידיעתך: אפילו אם היא רטובה אחרי המשחק המקדים הקצרצר שהענקת לה בחיפזון, ואפילו אם מזדקפות לה הפיטמות – היא איננה מגורה ואין כל טעם שתבצע חדירה.
"אנחנו במרפאה מנצלים את זמן הכדור לטובת הטיפול. לגברים שבאים עם בעיית אי-זיקפה אני אומרת: קח את הכדור, ועד שייארך הזמן בו ייספג הכדור במערכת הדם, הקדש זאת לקירבה ופינוק, לשיחה, ליצירת אווירה. כשאתה קם בלילה להטיל שתן, קח ויאגרה ונצל את זמן הספיגה של הכדור. בבוקר תהיה לך זיקפה, ובינתיים, חבק אותה בעת שהיא ישנה, היצמד אליה מאחור, לטף את שיערה. היא תיכנס לאיטה לאווירה מינית, ולך תהיה בינתיים זיקפה".
החתלתולה והנמרה
בניגוד לתפיסה הגברית לפיה אישה שלא הגיעה לפורקנה נשארת עצבנית ולא מסופקת, נשים רבות מאשרות שיחסים שהיו בעיקר מזמוזים וחיבוקים, ליטופים ונשיקות, ומעין סיפוק מיני על הסף, השאירו אותן שבעות, רכות, מלאות ומסופקות, למרות שלא חוו אורגזמה. לעומתן, נשים המדווחות על יחסי מין עם חדירה מלאה שבמהלכה הגיעו לאורגזמה, מספרות לא פעם שהן לא רגועות לאחר המגע המיני, שקר להן, שהן לא מרגישות סיפוק ושובע, שלא פעם הן הולכות למקרר לחפש משהו טעים שיסתום להן את החור בנשמה.
מסכמת גילה ברונר: "אני מציעה להתייחס ליחסי מין לא כאל יחסי אורגזמה, אלא כאל יחסי עונג, ולא משנה מה היה בהם. זכותה של אישה לומר 'נהניתי מיחסי המין ונהניתי מהמזמוז ונהניתי מהנישוק, והפסקנו כי שבענו עוד לפני החדירה'. ומותר גם שהזיקפה תרד לו. בניגוד לאוכל, כאן לא מוכרחים לגמור הכל מהצלחת".
- מה לגבי האישה הנמרה, זו שמשתמשת בגברים להנאתה?
"למרבה הבדיחה, זה מתחבר לכל המטופלות שאומרות 'בתחילה נורא התלהבתי ממנו ועתה אין לי חשק יותר'. וזה בא מאותו חלק שבו המוטיבציה של האישה להיכנס למיטה היא לא מינית, אלא באה כדי לאפשר לה לחוש מושכת, נשית, שולטת, כובשת. חתולות המין הללו מוכיחות לעצמן – 'אני יודעת לכבוש כמו גבר, אני תופסת עליו סיבוב, אני מסוגלת לזיין אותו בדיוק כמוהו'. אבל, כאשר הן נופלות לפתע לתוך מערכת יחסים משמעותית, תחושת הכיבוש נעלמת והן אפילו מאבדות את החשק. נעלמה המוטיבציה הכוחנית ונכנסת מוטיבציה רגשית שמבלבלת אותן".
שוברים את הכלים
ד"ר רונית אלוני, מטפלת מינית מוסמכת ומנהלת המרפאה לשיקום מיני באמצעות סרוגייט (היחידה בארץ), על המודל של פרופ' באסון:
"זו בשורה גדולה לנשים. שינוי קונספט ענק לכל הנשים שכל הזמן מתנצלות על זה שאין להן חשק למין. אני גם מודה היום בפה מלא, שכל הטיפולים המיניים שנתנו בקליניקה הם בפשיטת רגל. כמטפלים לא הצלחנו לשקם את המיניות של אף אישה. היינו אומרים להן, לפי הספרים, 'תהיי יוזמת, תגלי בו עניין מיני'. ואני אומרת היום ביושר, שלא הצלחנו להפוך אף אחת מהנשים האלו ליוזמת במיטה, ואם אפילו היא סיגלה לעצמה התנהגות של פאם-פאטאל, זה היה התנהגותי ואף פעם זה לא הגיע לרמה שהוא ציפה אליה.
"אני קוראת לכל המטפלים המיניים, ויש בארץ טיפול מיני מצויין, תתחילו להסתכל על חשק מיני נשי שלא מהזווית הגברית. אני מודה בפה מלא, שאני עושה שבירת כלים במכון. אני מוצאת את עצמי משחררת נשים שמרגישות אשמות על זה שהחשק המיני שלהן לא פעיל בכל פעם שנכנסים למיטה, ואני גם משחררת המון גברים מהעלבון שהאישה לא אוהבת אותם, כי היא לא יוזמת צ'יק-צ'אק מגע מיני במיטה".
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
