אז מה זה בכלל הדור השלישי?

חברות הסלולר מבטיחות לנו בין לילה גלישה בטלפון בקצבים שלא ייאמנו, צפייה בסרטי וידאו והורדת שירים ועוד. כפי שהדגשנו אתמול, המעבר לשירותי הדור השלישי יהיה הדרגתי ומתון. כעת נחזור לנקודת ההתחלה ונסביר מה זה בכלל דור שלישי ומה אפשר לצפות מהטכנולוגיה.

טלפוניה ניידת אפשרה לנו במרוצת השנים לשוחח בכל מקום בו חפצנו. במקביל, התפתחה תעשיית האינטרנט, שאפשרה לנו להסתייע במגוון שירותים ויישומי תוכן חדשים. כעת מתאחדות שתי הטכנולוגיות ומאפשרות לנו ליהנות משירותי הדור השלישי.

פרישת הרשתות המהירות בדור השלישי תאפשר לנו להסתייע בתעבורת נתונים מהירה ביותר ובסל שירותים מבוססי פרוטוקול אינטרנט. השוני הגדול יתבטא לא רק בגלישה מהירה ביותר באינטרנט, אלא במציאת דרכים חדשות של התקשרות אחד עם השני, ניהול עסקים באופן יעיל יותר, וקבלת שירותי בידור היישר לידינו בכל מקום בו נימצא.

התרומה האמיתית של הדור השלישי תתבטא בעיקר במיזוג של אמצעי המדיה השונים המוכרים לנו כיום – לפתע נוכל ליהנות על גבי המכשיר הסלולרי שלנו מווידאו חי על פי דרישה, לצפות במבזקים מתוך שידורי כדורגל ועוד. המחסומים שהיו קיימים עד כה בין מידע, בידור, תקשורת והמדיות השונות ייעלמו לחלוטין. כל השירותים שעד כה היינו רגילים לראותם מקובעים יפרשו כנפיים ויקבלו משמעויות חדשות בעולם הנייד.

הטכנולוגיה שמתבססת על פרוטוקול האינטרנט (IP) שאנו מכירים מעולם המחשוב השולחני, היא זו שתהווה גרעין לשירותי הדור השלישי. המשמעות ברורה – אנחנו נהיה כל הזמן מחוברים לרשת, נוכל לקבל ולשלוח דואר אלקטרוני, וקבצים כבדים כגון תמונות, וידאו או מסמך וורד ארוך, יטענו ויופיעו על גבי מחשב כף-היד או הטלפון החכם שלנו בתוך שניות.

מהירות מסחררת

הקצבים המהירים ברשתות הדור השלישי יאפשרו לנו ליהנות מתעבורת נתונים שבין 144 קילו ביט לשנייה (בתנאים לא אופטימליים) ועד לקצב מדהים של לא פחות מאשר 2 מגה ביט לשניה (בתנאים סטטיים אופטימליים). בכדי להבין טוב יותר במה דברים אמורים די אם נשווה הורדה של קובץ MP3 ממוצע מהאינטרנט אל מכשיר הסלולר שלנו. בדור השני, כאשר קצבי התקשורת עמדו על 9-14 קילוביט לשניה, המשתמש הממוצע היה צריך להקדיש לכך 31-41 דקות; בדור 2.5 כאשר התוודענו לרשתות GPRS ולקצבים של כמה עשרות קילוביטים לשנייה זה היה דורש מאתנו פרק זמן של 6-9 דקות. בדור השלישי הורדת קובץ MP3 תצריך במשוער רק 11 שניות עד דקה וחצי.

שינוי דפוסי התנהגות

הקצבים המהירים ברשתות הדור ה-3 אינם מיועדים רק למקצוענים הניידים, אלו הנמצאים בדרכים המסתייעים במחשב הנייד ובטלפון לכל אורך היום. השוני האמיתי יתבטא בשינוי דפוסי ההתנהגות של מרבית קהלי היעד החל מהטירונים הירוקים ביותר, כאלו שמסתייעים

בטלפון הסלולרי רק לצורך ההתקשרות הקולית וכלה ב-Early Adopters המאמצים לחיקם כל טכנולוגיה, ברגע שהיא מגיעה לשוק.

רופאים יוכלו להיכנס לתיק הרפואי של המטופלים שלהם היישר מביתם בתוך שניות, שוטרים יוכלו להתחבר למסוף המשטרה באמצעות מסופונים ניידים ואדריכלים בשטח יוכלו לצפות בשרטוטים הנדסיים המצויים במשרד. המגזר הפרטי ייהנה משירותי הדור השלישי בעיקר בתחום הבידור – מעתה נוכל להוריד קבצי שירים אל הטלפון הסלולרי, לצלם תמונות איכותיות עם הטלפון הסלולרי ולשולחם למכשיר אחר בלחיצת כפתור. בהדרגה נראה כיצד הדור ה-3 לוקח חלק בכל אספקט בחיינו – כאשר נהיה בבנק או במרכז הקניות, כשנשחק במשחקים מרובי משתתפים עם חברינו המצויים בעיר אחרת ואפילו כשנגיע לטיול במדינה אחרת ונוכל להוריד היישר לטלפון הסלולרי שלנו מדריך אינטראקטיבי עשיר בגרפיקה שילווה אותנו במהלך הסיורים במוזיאונים ונקודות עניין אחרות.

הרשתות

טכנולוגיות רדיו רחבות פס הקיימות ברשתות הדור ה-3 עושות שימוש מקסימלי בערוץ הקיים על מנת להעביר כמה שיותר מידע. יש שתי דרכים להגיע למטרה הזו: להשתמש בתדרים נוספים, או לנצל את התשתית הקיימת ולשדרג אותה.

סביבת IP

לפני שנספר עוד על הדור ה-3 חשוב להבין כיצד האינטרנט, וליתר דיוק הפרוטוקולים המשמשים אותו, הם הבסיס למהפכה הגדולה.

הרשתות החדשות, GPRS, EDGE, WCDMA ו-CDMA 2000 נותנות בידינו שירותי מולטימדיה משולבים במהירויות מרשימות, והכל בזכות אמצעי חשוב אחד – פרוטוקול האינטרנט (IP)

IP הוא הכוח המניע בהפיכת האינטרנט הנייד למציאות. הוא מספק לנו מעבר חלק של כל ערוצי התעבורה על גבי הרשתות הניידות ובעצם מאפשר יצירת רשת אחת לכלל השירותים. מאמצים רבים מושקעים על מנת לפתח סטנדרטים חדשים שיבטיחו לנו שירותים ניידים בזמן אמת. גופים שונים, כמו ה-3GPP) 3rd Generation Partnership Project) וה-IETF ( קיצור של Internet Engineering Task Force) עמלים קשה על מנת ליצור רשת IP עם סטנדרט עולמי שתשמש את כל הרשתות הסלולריות בעולם. התעשייה הניידת עוברת לרשתות מבוססות IP ובכך היא מבטיחה שכל השירותים הנייידים על גבי כל המכשירים, בכל מקום ובכל זמן, יעברו תחת אותה רשת.

שימוש סלולרי ב-IP

כיום התעבורה הקולית עדיין עוברת דרך מערכות Circuit Switching. במקביל, תעבורת הנתונים הולכת וגדלה בקרב המשתמשים, וברור לכולם שהדרך הטובה ביותר לטפל בנתונים היא על בסיס Packet Switching – אותה הדרך בה האינטרנט עובד, כלומר, משלוח חבילות מידע ברחבי הערוץ. ספקיות הסלולר מעדיפות להעביר את תעבורת הנתונים בתווכים מבוססי IP, כדוגמת טכנולוגיית GPRS, מכיוון שהעלות זולה יותר ובנייה או שדרוג רשתות הרדיו על בסיס פרוטוקול האינטרנט עוזר לספקית הסלולר לנהל את התעבורה הגוברת והולכת. ה-3GPP, הגוף שמכתיב את אבני הבסיס בדרך ליצירת רשתות דור שלישי בעולם ה- GSM והמקבילה שלו בעולם ה-CDMA, ה-3GPP2, עמלים יחדיו בכדי להגדיר סטנדרטים תואמים במעבר מרשתות Circuit Switched (המיועדות בעיקר לתעבורה קולית) לרשתות All IP (שיאפשרו קול, מידע ווידאו משולבים).

רשתות סלולריות משתמשת בפרוטוקול האינטרנט בשתי רמות שונות: רמת היישום – IP הוא הבסיס לשירותים ויישומים חדשים באינטרנט הנייד. בכולם מתקיימת תעבורת נתונים אינטרנטית דו צדדית בין המשתמש לספק המתבססת על פרוטקול האינטרנט, ממש כמו במחשב השולחני. הטכנולוגיות החדשות WAP, Bluetooth, ו-Push2Talk, בהן נדון בהמשך, משתמשות כולן ב-IP ובשיטת ה-Packet Switching.

רמת התעבורה – IP משמש כבסיס להעברה או לקישור בין מרכיבים (צמתים) שונים ברשת הסלולרית. טכנולוגיית GPRS היא זו שהציגה לראשונה בעולם ה-GSM תעבורה המבוססת על חבילות מידע. 

אינטרנט וסלולר יחדיו – הכיצד?

בבאיזה אופן נהנה ממהפכת האינטרנט ברשתות הסלולריות? בואו ניזכר לרגע כיצד עובדת רשת סלולרית וכיצד עובדת רשת האינטרנט.

ברשת סלולרית האותות ממכשיר הטלפון של המשתמש עוברים דרך גלי הרדיו לתחנת הבסיס הקרובה ביותר RBS (Radio Base Station). כל תחנת בסיס משרתת אזור גיאוגרפי מוגדר הקרוי Cell. רשתות סלולריות מורכבות ממכלול רחב של תחנות כאלו היוצרות מחרוזת משלימה של אזורים בעלי כיסוי רדיו המבטיחה כי המשתמשים יוכלו ליהנות מקליטת רדיו מלאה בכל רגע ובכל מקום. תחנות הבסיס מחוברות יחדיו על גבי רשת קווית. רשת זו מנתבת שיחות לנמענים השונים. מרבית השיחות שנעשות כיום הם קוליות לחלוטין, אך ישנה כמות הולכת וגדלה של שיחות נתונים והודעות טקסט הנעשות אף הן על גבי אותה הרשת.

תקשורת אינטרנטית רגילה נעשית בדרך כלל על גבי חיבור קבוע של קווי טלפון (Wire Line). מרבית התקשרויות האינטרנט הם לצורך תעבורת נתונים. האופן שבו התקשורת הזו פועלת מזכיר את הדרך שבה מתבצעת שיחת טלפון רגילה: כאשר מתחברים, ה"שיחה" של המשתמש (הבקשה שלו למידע), מנותבת על גבי קווי הטלפון (אך היא מזוהה כשיחת נתונים אינטרנטית) אל השרת של ספקית האינטרנט שהמשתמש מנוי אצלה, והוא מנתב את ה"שיחה" לשרת אחר, השייך לאתר אליו המשתמש מנסה להגיע.

האינטרנט הנייד מביא למעשה את שתי הטכנולוגיות הללו, סלולר ואינטרנט, יחדיו, וכך המשתמשים הניידים יכולים ליהנות משירותי אינטרנט בדרכים, בכל מקום ובכל זמן. הטכניקות המאפשרות את השילוב מתקדמות אט אט. אחד היישומים הראשונים בהם נעשה שילוב של השניים הוא WAP, המאפר לצפות בדפי אינטרנט מיוחדים על גבי הסלולרי, ואיתו מגיעים גם הפורטלים האלחוטיים של ספקיות הסלולר השונות. הרעיון פשוט – למרכז את כלל השירותים האינטרנטים בעבורנו בדף אחד, ממש כמו באתרי הבית המוכרים מהאינטרנט הרגיל כדוגמת Walla, Nana, Tapuz או ynet.

מתוך פרק מספרו החדש של העיתונאי עופר שמואלי, "מהפכת הסלולר". הספר סוקר את המהפכה התקשורתית החל מהמצאת הרדיו וכלה במעבר לטכנולוגיית הדור השלישי בסלולרי לעידן בו וידאו זורם, תמונה, קול ומוסיקה ישמשו אותנו כחלק מסל התקשורת ויהיו זמינים להפעלה בלחיצת כפתור בכל זמן ובכל מקום.

בחלק הבא: על המעבר ההדרגתי מ-GPRS לדור השלישי ומה צפוי בעתיד