אשתו של ברגותי: "הוא גיבור שנלחם על עקרונותיו"
ראיון עם מי שהובילה בשנתיים האחרונות את המאבק התקשורתי למענו של מנהיג הפתח בגדה, מרואן ברגותי - אשתו פדואה. בעקבות גזר הדין של בעלה, היא אומרת ל-ynet: "בשטחים ובעולם הערבי רואים במרואן גיבור, שנלחם למען זכויות הפלסטינים ולמען השלום. ישראל הציגה אותו כקיצוני וניסתה לחסל אותו מבחינה פוליטית". ברגותי ציין היום את יום הולדתו ה-45
"אחרי שגזרו את דינו של מרואן, שבישראל יסתכלו על האהדה שיש לו בעולם הערבי, שיביטו בסקרים שמעניקים לו את אחוזי התמיכה הגבוהים ביותר אחרי הראיס ערפאת. האם ישראל רוצה להפוך את כל אותם האוהדים של מרואן לאויביה לנצח?"
כך אומרת בראיון ל-ynet עורכת הדין פדואה ברגותי, אשתו של מזכ"ל הפתח בגדה, מרואן ברגותי, שגזר דינו ניתן היום (א') בבית המשפט המחוזי בת"א.
ברגותי ציין היום, באופן אירוני, את יום הולדתו ה-45. במשפחה התמודדו היום עם גזר הדין הקשה, של 5 מאסרי עולם ועוד 40 שנה. בתו של ברגותי, רפא בת ה-17, אמרה: "אני והאחים שלי הכנו את עצמנו לכל אפשרות, גם מאסרי עולם. כל מה שאני רוצה להגיד לאבא זה שאנחנו תומכים בו ואוהבים אותו".
פדואה ברגותי ממשיכה במאבק התקשורתי למען בעלה, שלדבריה הוא "אדם שלוחם למען עקרונותיו, וכשהאמין בשלום לא פסח על שום רחוב, עיר, כפר ומחנה כדי לשכנע את האנשים בתהליך השלום".
אבל הוא גם אבי האינתיפאדה, שגרמה ליותר מאלף הרוגים ישראלים.
"האינתיפאדה היא לא החלטה של אדם אחד. היא החלטה של עם שלם. היא תוצאה של כישלון תהליך השלום, ואינה תוצאה של החלטת מרואן. נכון שלמרואן היה תפקיד מרכזי באינתיפאדה, אבל זה בגלל שהוא ראה בה מאבק לשחרור לאומי ולהשגת העצמאות הפלסטינית על השטחים שנכבשו ב-67'".
נראה שהוא ראה במאבק המזוין את הדרך היחידה להשגת מטרה זו.
"מרואן ראה בהתנגדות הפלסטינית התנגדות חוקית, שהחוק הבינלאומי מתיר מאז 68' לכל העמים הכבושים להיאבק בכיבוש. מרואן ראה גם בתהליך השלום חלק מהמאבק נגד הכיבוש. הוא נציג העם הפלסטיני, וכשהעם הפלסטיני החליט על האינתיפאדה, המשיך מרואן לייצג אותו על-ידי התפקיד שמילא באינתיפאדה".
והוא הוביל את האינתיפאדה לדרך קיצונית ורצחנית יותר.
"כשהיה תהליך אוסלו, מרואן תמך בו כאמצעי שישים קץ לכיבוש ולהקמת מדינה פלסטינית, וזאת למרות הסיכונים שבאוסלו. מרואן האמין בשלום וכשתמך בתהליך השלום הוא עבר מרחוב לרחוב, מכפר לכפר וממחנה למחנה, ושכנע את האנשים שהתהליך הזה הוא הטוב ביותר לשני העמים, הפלסטיני והישראלי, לילדים של שני העמים ולכל האזור".
מרואן ברגותי באמת מאמין בזכות הקיום של מדינת ישראל?
"הוא גם אמר זאת בבית המשפט הישראלי. אבל לא רק שם. כאדם ישר, הגון ואמיץ, הוא אמר זאת גם ברחוב הפלסטיני. גם בהפגנות. בכל מקום. מרואן הוא איש עקרונות. כשהאמין בתהליך השלום, לחם למענו. וכשראה שאין פרטנר לשלום בצד הישראלי ופרצה האינתיפאדה, הוא מילא בה תפקיד מוביל".
באחת ה"הודנות" (הסכמי הפסקת האש), מרואן התגייס באופן אישי מהמעצר כדי לתמוך בה. האם עשה זאת מתוך אמונה או רק מתוך אינטרס, בתקווה להקל על מאסרו ועל עצמו?
"מרואן מעולם לא פעל על-פי האינטרס האישי שלו. אם היה פועל לפי האינטרס האישי, הוא היה מגיע מהר מאוד לדרך ההטבות, הפריבילגיות וה-VIP. אבל הוא מעולם לא רצה בזאת. הוא פעל רק על-פי האינטרסים של האנשים שבחרו בו ושאותם הוא ייצג ביושר על-פי אמונתו. מרואן ראה בהודנה סיכוי לשפר את מצב העם הפלסטיני, ראה בה הזדמנות שהעולם רוצה בהצלחתה, ונרתם להצלחת אותה הזדמנות. אבל ישראל, ששמה את מרואן בבידוד וניסתה לחסל אותו פוליטית, מעוניינת להציגו רק כאדם קיצוני, כמנהיג צבאי. אבל אפילו הישראלים לא משוכנעים במה שהם עושים. הם יודעים שמדובר באדם אמיץ בעל עקרונות, שניתן לשאת ולתת עמו".
ישנם גם בצמרת הפלסטינית לא מעט אנשים שאינם עצובים במיוחד לנוכח המשך מעצרו.
"מי שחושב כך, אני חושדת אם באמת מדובר באדם פלסטיני וערבי. אני חושדת ומטילה ספק בפטריוטיות שלו".
לאחר החלטת בית המשפט בשבוע שעבר, שדחה חלק נכבד מהאישומים נגד ברגותי, האם אינכם מצטערים על החרמת המשפט? האם לא היה יכול להיות שמאבק משפטי היה מקל עוד יותר על מרואן?
"אני לא מצטערת על עמדת מרואן להחרים את בית המשפט בישראל, כי החוק הבינלאומי מונע ממדינה כובשת לעצור את בני העם הכבוש ולהעמידם לדין בבתי המשפט שלה ועל אדמתה. מדובר באסירי מלחמה, שהחוק הבינלאומי חל עליהם, ואנחנו בכל השטחים ובעולם הערבי גאים ומברכים על עמדתו של מרואן, שהיה הראשון מאז 1967 לנקוט בעמדה הזו".
מה המסר שלך ביום הזה לעם בישראל ולשופטים שגזרו את דינו של מרואן?
"אני אומרת כך: בשטחים ובעולם הערבי רואים במרואן גיבור, שנלחם למען זכויות הפלסטינים ולמען השלום - הזקנה בשטחים שמנשקת את תמונתו ומתפללת לאללה שישחרר אותו, והילד בן ה-5 שפגשתי באחד הביקורים שלי בקהיר וזיהה אותי ברחוב, בירך את מרואן. הסקרים בשטחים שמראים שמרואן הוא האדם הפופולרי ביותר אחרי הראיס. אני אומרת לישראלים: האם ישראל רוצה להילחם בכל אלה? האם ישראל רוצה להפוך את כל אלה לאויבים לנצח שלה? אם כן, זה אומר הרס, הן לישראלים והן לנו".
"אני אומרת לישראלים: לא בידי הפלסטינים היכולת לעצור את מרחץ הדמים. הפלסטיני הוא העם הכבוש, והוא זה שסופג את הדיכוי. על ישראל להחליט מה היא רוצה מהילדים במחנה הפליטים ג'נין ובמחנה הפליטים נור א-שמס, ומהחיים של אותם אנשים שכבר 56 שנה חיים בתנאים של חיות. עד לפני מספר שנים תמיד אמרתי למרואן, שמספיק אנחנו וההורים שלנו סבלנו. עכשיו זה הזמן של הילדים שלנו לחיות בשלווה. אבל אחרי שנראה שהרבה מן השנאה נעלמה, החזירה מדיניות ישראל את המצב לקדמותו. בני הבכור, קסאם, נעצר בדיוק בגיל שבו אביו נעצר לראשונה. שהישראלים יחשבו על זה".
לפנייה לכתב/ת 
