פחמן פעיל שלי

שמים את נייר הסינון על המשפך, ואת המשפך ממקמים על אחד מכלי הקיבול.

שופכים בעדינות ולאט חלק מתכולת אחת מהמבחנות (10 מ"ל של מים אדומים) על נייר הסינון – מקפידים שלא ישפכו מים מחוץ להיקף נייר הסינון.

המים האדומים מגיעים לתחתית הכלי – עם הצבע.

פותחים את המבחנה עם הפחם הפעיל ושופכים לתוכה את המים עם צבע המאכל האדום.

מערבבים עם קיסם העץ.

מעבירים את המשפך לכלי הקיבול השני, שופכים חלק מתכולת המבחנה השנייה – שתכולתה השחירה – על נייר הסינון, שוב, לאט,

המים מגיעים לתחתית צלולים!

יש לנו כאן פחם פעיל, שמורכב מגרגירים קטנים ונקבוביים בעלי שטח פנים גדול מאד. הפחם הפעיל סופח אליו כמעט כל חומר אורגני שדומה לו כולל גזים שונים. במקרה הזה יש לנו כאן צבע מאכל, שהוא אמנם לא רעל, אבל הוא חומר אורגני והפחם פשוט סופח אותו. על העיקרון הזה עובדים מסנני הפחם השונים שבקנקני בריטה למיניהם – הפחם סופח אליו בקטריות ורעלים אורגניים אחרים שמגיעים מהצנרת, במידה שהם נמצאים במים.

גם מסכת אב"כ עובדת על אותו עיקרון. רוב חומרי הלחימה הכימיים עשויים מגזים אורגניים רעילים, בדרך-כלל תרכובות זרחן אורגניות, שהפחם הפעיל סופח, ומונע מעבר שלהם אל מערכת הנשימה. ולמה אמרו לנו לשמור על המסנן של המסכה סגור עד שיודיעו לפתוח? כי הפחם הפעיל מאד פעיל – ממש מרגע שהוא נחשף ללחות שבאוויר הוא מתחיל לספוח אליו חומרים אורגניים, ולאט לאט מאבד מהאפקטיביות שלו.

תודה לד"ר איתן קריין ולד"ר אידה בבייב מחמד"ע