שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    העתיד שהיה: אנטי מחיקון
    על ההמצאה המופלאה שמחקה את הצבע מהחיים ומשידורי הטלוויזיה. השאיפה לקידמה הטכנולוגית פיעמה בישראלים כבר בשנות ה-70. לנוכח קשיות העורף האווילית של שליטי רוממה, המוח הישראלי המציא להם פטנטים

    בשורת הטלוויזיה הצבעונית הגיעה לארה"ב ולמדינות נוספות כבר במחצית השנייה של שנות ה-60, אך לא לישראל. תושבי המדינה הקטנה ומוקפת האויבים צפו בשידורי הניסיון של הטלוויזיה הישראלית בשנת 1967 ללא צבעים מלבד שחור ולבן.

     

    גם לאחר שהטלוויזיה הישראלית עברה לשבוע שידורים מלא, בשנת 1969, הקפידו מנהליה למחוק את הצבע מהשידורים לפני שאות השידור של תוכניות הצבע הועבר למקלטים, כך שגם ישראלים שנפלה בחלקם הזכות להחזיק במקלט טלוויזיה צבעונית יכלו לראות אותם בשחור-לבן בלבד. כל זאת, למרות שציוד לצילום ולשידור בצבע היה בידי רשות השידור כבר בשנות ה-70.

     

    אך את הישראלים, כידוע, לא עשו באצבע, והשאיפה לקידמה הטכנולוגית פיעמה בהם כבר אז. לנוכח קשיות העורף האווילית של שליטי רוממה, המוח הישראלי המציא להם פטנטים, וכך יזמים זריזים מכרו לכל דורש את האנטי- מחיקון, מתקן שהותקן בתוך הטלוויזיה ואיפשר להחזיר לשידורים את הצבע. התנאי הבסיסי: הצטיידות בטלוויזיה צבעונית, שבאותם ימים עלתה סכום נכבד שנע בין 40 ל-50 אלף לירות.

     

    גם לנוכח החלחול האיטי והבלתי חוקי של מכשירי האנטי מחיקון לישראל, משרד האוצר התנגד בתוקף לשידורי צבע, המליץ לדחות אותם לאמצע שנות ה-80, בנימוק כי המקלטים החדישים יעלו לציבור מאות מיליוני לירות לציבור, ויגדל הפער בין השכבות החלשות לחזקות. אחרים טענו כי דווקא בשם החוסן הלאומי חייבת ישראל להתחיל לשדר בצבע, ולו רק כדי לתקן את העוול שנגרם לחלק מן העם שרואה את העולם בשחור-לבן בלבד.

     

    היו גם כאלה שהצביעו בחשש על התופעה המדאיגה של ישראלים רבים שמעדיפים לצפות בשידורים ממדינות ערב במקום כחול לבן. חוקרי הקשר בין טכנולוגיה לשלטון עשויים למצוא דפוסים שחוזרים על עצמם ביחס של השלטון הישראלי ביחס ההתפתחות הטכנולוגית גם בשנות ה-90 ועד עצם היום הזה. הכניסה המאוחרת לישראל של תקן ה-Bluetooth, למשל.

     

    כמה עולה לך לראות צבע?

     

    ב-19 בינואר, 1979, פורסם במוסף "הלירות שלך" כתבה בשם "כמה עולה לך לראות צבע". "למי שעדיין לא יודע: הטלוויזיה הישראלית משדרת בצבע", בישרה לקוראים לאה אתגר, "אם יש לך בבית טלוויזיה צבעונית, כל מה עליך לעשות הוא, להוציא מכיסך 2,500 עד 4,000 לירות, ולחבר אליה מכשיר נוסף בשם 'אנטי מחיקון'...והפלא ופלא - אתה רואה בצבעים טבעיים כמעט את כל הסדרות הזרות המוקרנות בישראל ואפילו את מבט ספורט"!

     

    על פי דיווחים של בעלי חנויות, כ-90 אחוז מהישראלים רוכשים מקלטי טלוויזיה חדשים ביחד עם מכשיר הפלא, אך ההצלחה לא נעדרת בעיות. אמר אמנון בוקר מסוכנות 'מץ': "מי שקנה את המכשיר שיתכונן לכך שהצבע עלול להעלם פתאום, או שהצבעים 'מתבלבלים' - אדום הופך לכחול וכך הלאה. צריך לסדר את התמונה, ללחוץ על כפתור. אם הכל שפיר צריך לסדר את התמונה ארבע פעמים בשעה. אם יש בעיות צריך לעשות זאת אפילו עשר פעמים בשעה. לפעמים צריך לקרוא לטכנאי".

     

    ומי ישלם את המחיר?

     

    במכתב למערכת "24 שעות" שכותרתו "מי מממן את מחיקת הצבע?" כתב הקורא יעקב בר און בראשון ביולי, 1979: "ברשותי מקלט טלוויזיה כ-9 שנים ואני משלם - ובמועד את אגרת הטלוויזיה כנדרש. לפני מספר חודשים קניתי מקלט צבעוני וכבר "זכיתי" לצפות במספר שידורי צבע, שהממונים החליטו להעניק לי ברגע של חסד.

     

    "לפני מספר שבועות נמסר כי מחיקת הצבע עולה כ-180 מיליון ל"י בשנה. סכום נכבד לכל הדעות, אם ניקח בחשבון כי הטלוויזיה הישראלית מתלבטת בקשיים

    תקציביים חמורים, לבד מהעובדה שהאחראים מעדיפים להשקיע סכום כסף נכבד בפעולות המחיקה, במקום להקציב משאבים אלה להפקת תוכניות בעלות רמה ורכישת תוכניות וסרטים מעולים מחו"ל, נוצר אבסורד, לפיו אני, האזרח 'הקטן' עוזר על ידי תשלום האגרה לרשות השידור - במימון מחיקת הצבע. שלא לדבר על להיכנס להוצאה נוספת ולרכוש מכשיר 'אנטי-מחיקון' שמחירו רב. לפחות הרשו לי למחות על חלקי - הכפוי - בפעולת זו, ומי ייתן ובינתם של הממונים תכריע לטובת הצבע - ואנא בהקדם".

     

    אך בינתם של הממונים בישראל פועלת לאט ולעיתים לא פועלת כלל.  בידיעה שפורסמה עוד ב-3 ביוני, 1976, ציינה כי מנכ"ל רשות השידור, יצחק לבני, יפעל למען הקמת רשת שנייה בטלוויזיה ושידורי צבע.

     

    הללויה!

     

    הפוגה רגעית במחיקה האובססיבית נרשמה בעת הביקור ההיסטורי של נשיא מצרים, אנואר סאדאת בירושלים, בשנת 1977, שהועבר בצבע. עם עזיבת סאדאת את ישראל ה'מחיקון' חזר לפעולה, אבל את התאווה לצבע כבר אי אפשר היה לעצור.

     

    ב-13 באוקטובר, 1979, הועבר שידור חוזר של האירוויזיון הראשון שנערך בישראל בחודש מרץ, והפעם בצבע. הצופים יכלו לראות בצבע את הסרט שמציג את נופי הארץ, את דניאל פאר וירדנה ארזי מדברים בלשון מליצית ובריש מתגלגלת, ואת חברי להקת "חלב ודבש" זוכים במקום הראשון עם "הללויה". בהדרגה הופסקה מחיקת הצבעים מהשידורים הקנויים מחו"ל, ובמקביל הצטיידה רשות השידור במצלמות צבע חדישות. שידורי הניסיון של ערוץ 2 החלו, אגב, רק באוקטובר, 1986.  

     

    במסגרת המדור החדש "העתיד שהיה", נחזור מדי שבוע לעבר הרחוק, לרגע שבו פרצו לחיינו טכנולוגיות חדשות, נבדוק איך נתפש העתיד בעבר ונבחן אילו הבטחות התגשמו ואילו הכזיבו.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים