מדברים עם הצ'קרות
מהי אותה מערכת אנרגטית מסתורית המשפיעה על חיינו? כיצד מתחזקים את הצ'קרות ומה הקשר בין מדיטציה, הילה וקריסטלים? מדריך לחוקר העצמי
הגישה שלי אומרת כי בכל נושא המופיע בחיינו, אפשר לשאול: "מה הייתה הצ'קרה אומרת?" ובעזרת התשובה להבין את התהליך ולעזור לאנרגיה לזרום באופן חופשי ומשוחרר מהשפעות שליליות, בעזרת מדיטציה ואבני מרפא.
במצב מאוזן
- צ'קרת הבסיס אומרת - היקום יציב, אני קיים, אני מכיר בכוחי להמשיך להתקיים בלי תנאי.
- צ'קרת המין אומרת - אני מחובר לכוח החיים, אני יוזם ויוצר התחדשות של חיים.
- צ'קרת הסולר פלקסוס אומרת – אני בעל ערך, רוצה לתת ולקבל, להיות שייך.
- צ'קרת גרון אומרת - אני מבטא, אני אומר את מה שאני מרגיש וחושב. אני נושא באחריות של הביטוי שלי. אני מקבל את היקום ונותן מעצמי. (נשימה)
- צ'קרת העין השלישית אומרת - אני מבין . אני רואה לעומק הדברים.
- צ'קרת כתר אומרת אני מחובר ליקום והיקום תומך בי.
במצב לא מאוזן
- צ'קרת הבסיס אומרת - היקום אינו יציב, הקיום שלי מאויים. אני חרדה.
- צ'קרת מין אומרת - אין לי רצון ליצור ולחוות חיים, יש בי תשוקה הרסנית לגבי חווית החיים.
- צ'קרת מקלעת השמש אומרת - אני חסר ערך, אינני ראוי להיות שייך.
- צ'קרת לב אומרת - אני אוהב ללא תנאי, אני מרגיש ומרגישים אותי.
- צ'קרת גרון אומרת - אינני מקבלת את היקום ואינני נותנת מעצמי. היקום מאיים על הביטוי שלי.
- צ'קרת עין שלישית אומרת - אינני מבינה, אינני מצליחה לראות את האמת.
- הכתר אומר - אני לבד, מנותק.
אהבה
בכל תחום מתחומי החיים אנו פועלים מתוך זרימה מאוזנת בין הצ'קרות והדברים מגיעים לתוצאה אופטימלית. כאשר מתקיימת חסימה, מחשבה , תחושה חוסמת או פעולה חוסמת, הזרימה בין הצ'קרות מתחילה להשתבש. בצד אחד נוצר חוסר ובצד השני נוצר עודף, והמחשבות, פעולות והתנהגויות הופכות להיות תוצאה של חוסר האיזון ושל הצרכים הקיצוניים שבאים לידי ביטוי.
לדוגמא: אדם שחווה דחייה רגשית, יכול במצב מאוזן להישאר באהבה ובפתיחות וקבל את המצב בו הצד השני אינו מעוניין בחברתו כעובדה, בלי שהדבר יעיד על איכותו , ובמצב לא מאוזן יכול לפתח התנהגויות ותפיסה עצמית שלילית ואפילו הרסנית. כאשר פועלים מצ'קרות לא מאוזנות, לכל צ'קרה "יש מה להגיד", והצ'קרות במידה רבה, מנהלות את התגובה שלנו. בהתייחס לאהבה, הרמות השונות של האהבה: בהתאם לצ'קרה המופעלת.
אהבה זורמת משני כיוונים כאשר היא מתקיימת בשלמות: הכיוון האחד הוא מהאדמה כלפי הלב, והשני, מהשמיים אל הלב. כאשר מתערבבים שני הכוחות יחד, אין כוח שיכול לעצור את הזרם הנהדר של כוח האהבה. מלמטה: צ'קרה ראשונה דורשת ביטחון, טיפול בעצמי. השנייה דורשת מרחב לתשוקה ויצירה, השלישית מבקשת הערכה והתמזגות גופנית. אהבה זו יש בה באופן טבעי השתייכות, תשוקה ומרחב גדול של צרכים- נתינה וקבלה.
זרם האהבה השמיימי יש בו תחושת יד מכוונת מצ'קרת כתר, מעין שלישית- מחשבות והתבוננות, חמלה והבנה. מהגרון מתקיימת הקשבה וביטוי מילולי. כאשר הקשר הרוחני נוצר התחושה היא שהאוהבים חושבים ביחד, ויכולים להשלים אחד את המשפט של השני.
התמזגות של שני כוחות אלה, האהבה שזורמת מלמעלה אל הלב ומלמטה אל הלב, נותנים את האהבה השלמה, גוף ונשמה באחדות.
אלא שלעיתים מתקיימת חסימה באחד המרכזים האנרגטים - אם בגלל התנסות, חינוך, תפיסת עולם, ואולי אפילו בגלל עכבות מחיים קודמים, ואז האהבה אינה מאוזנת, ולעיתים אפילו מזיקה כמו במצב של רכושנות בקשר במקום השתייכות, כעס במקום ביטוי אישי, התעלמות במקום הקשבה ולעיתים אף אלימות במקום ביטוי יצירתי משותף.
תגובות אפשריות למצב של דחייה רגשית במצב לא מאוזן:
- צ'קרת בסיס – היציבות מאויימת, המציאות בלתי צפויה ומפחידה (פחד, חרדות) או -עלי לפעול על מנת להגן על הקיום שלי (מאבק הישרדות), או- אין לי קיום במצב לא יציב (התאבדות).
- צ'קרת מין – אינני מחובר לכוח החיים שבי, אני אשם, אני נמנע מליצור ולהתחדש. (עייפות, הסתגרות, קרירות מינית, חוסר יוזמה) או- יש בי תשוקה להרוס את כוח החיים (רצח).
- צ'קרת סולר פלקסוס - אני חסר ערך, אינני יכול לתת ולקבל, אינני שייך (דימוי עצמי נמוך ) או- עלי להיאחז בהשתייכות, אין לי ערך בלעדיה. (זעם, קנאה, רכושנות).
- צ'קרת לב - אינני נאהב (בדידות). אין מי שרוצה לקבל את אהבתי. (דחייה, פאסימיות).
- צ'קרת גרון - אינני מסוגל לבטא את רגשותי ומחשבותי (שתיקה), אני חייב לבטא את עצמי למרות שהצד השני אינו מעוניין לשמוע (כעס, דיבור אלים)
- עין שלישית - אינני מבין (תיסכול), אינני רואה נכון את המציאות (כאבי ראש , מחשבות רודפות, חוסר שינה) או אני חייב להבין ומה שאני רואה הוא האמת איומה (מחשבות הרסניות, חשיבה שלילית).
- צ'קרת כתר - היקום נטש אותי. אני לבד. אף אחד לא מבין אותי. (התדרדרות מוסרית, ניתוק מאחדות היקום).
על מנת להגיע למצב של אחדות עם היקום ולהרגשה וידיעה שהיקום פועל דרכי ומבטא שפע בתוך חיי, יש לפעול מתוך זרימה מאוזנת של הצ'קרות.
תגובה במצב מאוזן, לאחר אותו אירוע של נטישה רגשי:
- צ'קרת בסיס - אני קיים, יש בי את הכוח להמשיך להתקיים (תחושת יציבות)
- צ'קרת מין - אני אוהב חיים וממשיך ליצור (שימחת חיים ורגישות)
- צ'קרת סולר פלקסוס - אני שייך, מותר לאחר לא לרצות בחברתי, אני בעל ערך בלתי תלוי בדעתו של האחר עלי. (ביטחון עצמי)
- צ'קרת הלב - אני נאהב, יש לי אהבה לתת ויש מי שירצה לקבל את האהבה הזאת.(אופטימיות)
- צ'קרת גרון - אני אבטא את עצמי ואקשיב מתוך אהבה וחמלה . אני מאפשר לאחר את המרחב לא לרצות בחברתי.
- צ'קרת עין שלישית - אני מבין ורואה שהאחר אינו רוצה בחברתי ואני מכבד את הכנות שלו.
- צ'קרת כתר - אני באחדות עם היקום והיקום מבטא שפע בתוך חיי, בכך שהאחר לא רצה בחברתי היקום מפנה את הדרך לאהבה האמיתית להגיע אלי.
הצ'קרות כמערכת ספיגת אור
על פי גישתי וניסיוני, אני רואה בצ'קרות את מערכת הספיגה של האור בגוף, של ספקטרום הצבעים שהאור משדר, של האנרגיה המוקרנת על ידי האור או על ידי הסביבה. הגוף מקבל הקרנה של אור לבן אשר נספג במרכזים האנרגטיים- בכל מרכז נספג תדר אחר של האור והשאריות נפלטות.
מאחר והמרכזים האנרגטים פועלים בשיתוף עם ההילה, ניתן לבחון את צבעי ההילה ולהבין מכך את מצב המרכזים האנרגטיים בגוף. כאשר מתקיים חוסר, כל האור נספג ובהילה הדבר יראה ככתם אפל, משמע, המרכז האנרגטי במצב של חולשה, וזקוק לספיגה מוגברת של אור. כאשר קיים עודף, הפעילות המוגברת של הצ'קרה תיצור כתמי צבע מודגשים בהילה.
מאחר וקיים קשר בין תדר הצבע לתדר הצ'קרה, ניתן להשתמש באבני מרפא וקריסטלים על מנת לאזן את הצ'קרות ולהביא לזרימה תקינה של אנרגיה בין הצ'קרות, וכל זאת במטרה להביא את האדם לוודאות שהוא חלק מהיקום, שכוח האחדות החיובית של היקום זורם דרכו ומבטא תוצאות חיוביות בתוך חייו.