שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    בואי נצ'וטט ביפו
    iCity היא הקהילה המקוונת העברית הראשונה בתלת מימד, כולל הדמיית מקומות אמיתיים
    iCity צעד אחר צעד 

    אין מדיום דינמי יותר מהאינטרנט, אך בעוד צלילים ומראות מציפים אזורים רבים ברשת, הקהילות המקוונות הישראליות מספקות לגולשים גירוי מוגבל ביותר: טקסט. ממש כמו פעם. קבוצות הדיון (פורומים, כפי שהם קרויים בטעות בעברית), אותם אזורים שבהם ניתן לקרוא ולפרסם הודעות טקסט על פי נושא, אינן שונות באופן מהותי מלוחות המודעות האלקטרוניים (BBS) שפרחו בשנות ה-80 ונטמעו ברשת הכללית בשנות ה-90.
    באתרים הישראלים הגדולים ניתן למצוא לרוב את צ'ט הג'אווה הבסיסי של חברת "נטפאן". מניסיונות בודדים לחרוג מהשגרה הזו, כמו צ'ט ה-virtual places הזכור לטוב של IOL, לא נותר דבר.
    לא ניתן להטיל על חברות האינטרנט הישראליות את האחריות הבלעדית למצב הקיים. בעוד באירופה ובארצות הברית נטלו הגולשים חלק פעיל בפיתוח ושכלול צורות חדשות של קהילות מקוונות, רשתות הבי.בי.אס הישראליות כמו "זואי", "אותלו" ו-IOL המוקדמת, שפרחו בסוף שנות ה-80 ובתחילת שנות ה-90, לא צמחו לסביבות מרובות משתמשים ומשחקי תפקידים (MUD).
    על רקע זה, iCity של סאניקום מקבוצת סאני אלקטרוניקה, הקהילה המקוונת העברית הראשונה בתלת מימד, היא בשורה של ממש לגולשים הישראלים. השלכותיה עשויות לפלוש מעבר לגבולות הוירטואליים של ישראל.

    משוטטים בסמטאות סייבר יפו

    סביבות מקוונות תלת מימדיות אינן בגדר בשורה חדשה. סייברטאון (Cybertown), למשל, משתמשת בטכנולוגיה של החברה הגרמנית בלקסאן (blaxxun), שבטכנולוגיה הבסיסית שלה משתמשות גם iCity, ו-Worlds.com, ותיקות מהמתחרה הישראלית.
    אך בעוד Worlds.com מספקת למשתמשים בה חוויית מוליטמדיה עשירה, אין בה מרכיב קהילתי כלל, בסייברטאון יש קהילה אך הדגש בה הוא על דו מימד, והשילוב בין הדו מימד לתלת מימד בה לוקה בחסר. לעומתן, iCity היא שילוב בין סביבת תלת מימד וקהילה מקוונת מורכבת.
    בניגוד לסביבות מקוונת נוכריות או מגוירות, השפה העברית אינה בת חורגת ב-iCity. היא מוטמעת בממשק, ומופיעה גם בשלטי דרכים ובלוחות מודעות ברחובות ובמבני העיר. נוסף על כך, איזורים בתוך הקהילה הם העתק מדויק של מקומות בישראל. למשל, במסגרת פיתוח הקהילה צולמו רחובות ביפו העתיקה, קיבוץ בישראל ואזורים אחרים, והועתקו במדויק לסביבה הווירטואלית. כך יכולים הגולשים לשוטט בסמטאות יפו העתיקה הוירטואלית ולהיכנס לבתים שמהווים העתק מדויק למקביליהם הפיזיים.
    iCity היא ניסיון מעניין לחבר בין תחום משחקי מחשב מבוססי התוכנה, משחקי התפקידים באינטרנט והקהילות המקוונות מבוססות מסדי הנתונים. החסם, שמנע התפתחות כזו עד כה, היה תפישתי וטכנולוגי: בעיות של חוסר תאימות והיעדר סטנדרט האטו התפתחות סביבות התלת מימד ברשת. נוסף על כך, בשנים בהן שלט המחשב האישי, נשמרה התפישה של שחקן בודד שיושב מול מחשב. מצב זה משתנה כעת, עם מעבר השחקנים למשחקי און ליין בפס רחב.

    כוח בידי המשתמשים

    במקביל, השתכללו משחקי התפקידים באינטרנט (MUD) ונוסף להם ממשק גרפי. המיזוג בין סביבת מולטימדיה וקהילה מקוונת היה רק שאלה של זמן. בעוד The Sims החדשני מתפתח בהדרגה ממשחק מחשב של משתמש בודד לקהילת משחק מקוונת, iCity בבסיסה נעדרת נרטיב מובנה, והמשתמשים אינם צריכים למלא משימה זו או אחרת. המטרה היא, כמו בחיים, להתפתח, להתקיים, להכיר אנשים חדשים וליהנות.
    קארין לוי, מנהלת הקהילה ב iCity, וטיטו לגיסמו, סמנכ"ל הפרויקטים בסאניקום, מתוודים שהמחשבה המקורית שליוותה את פיתוח iCity סיפקה יותר מדי כוח בידי המשתמשים, מתוך אמונה, נאיבית ואופיינית למיזמי אינטרנט קהילתיים, שהמשתמשים לא ינצלו לרעה את המערכת.
    כיצד, למשל, ניתן למנוע הקמת מועדון ניאו נאצי בעיר או להגן על ילדים מפני פדופילים? הפתרון המועדף על ידי צוות iCity לא יהיה בהכרח לחסום משתמשים ולצנזר תכנים. הם מקווים שהדינמיקה החיובית של הקהילה תפלוט אנשים בעייתיים מהמערכת, ואולי גם במחשבה זו יש דבר מה נאיבי.
    יתר על כן, הם אינם מעונינים לפגוע בפלורליזם התרבותי ובמגוון דרכי הבילוי. למשל, הזקוקים לריגושים חד פעמיים יוכלו לבקר ברובע אורות האדומים ובמועדונים סגורים בעיר, שייחסמו בפני חברים שאינם בגיל המתאים, בדרך שאינה ידועה עוד.
    איך מתכוונת סאניקום להרוויח מהמיזם? לגיסמו משרטט כמה מודלים אפשריים. הידע שנצבר בבניית הפלטפורמה עשוי להיות מכיר.

    פירסום, קניות והבנק שלך

    אפשרויות הפרסום בעיר מגוונת ופורצות את מגבלות הבאנר הבסיסי באינטרנט. אפשר לפרסם בלוח האירועים המרכזי של העיר, על חפצים ועל גבי קירות העיר, במודעות, תמונות וסרטוני וידאו.
    לגיסמו מציין ש-iCity היא מערכת כריית מידע, כלומר, ניתן לאתר בה דפוסים בהתנהגות משתמשים ולמכור את הידע הזה. ניתן להציג למשתמשים פרסומות על פי תחומי העניין שלהם או למכור חפצים בתלת מימד.
    בעוד הרעיון למכור חפצים בתלת מימד אינו חדש ולא הוכיח עצמו בעבר, לגיסמו סבור שהחידוש העיקרי הוא בעצם ההליכה אל החנות הממוקמת באיזור מסוים בעיר, התנועה בחלל שהיא בלתי נפרדת מחוויית הקנייה. למשל, ניתן לפגוש בדרך במכרים ותיקים או לצאת לקניות במשותף.
    בשלב זה, המערכת אינה מאפשרת קנייה מאובטחת, אך הרכיב של תשלומים (מיקרו פיימנטס) כבר מובנה בה. לגיסמו מתאר מצב שבו בתי עסק אמיתיים שוכרים חנויות בעיר או משלמים עמלות. כך, כאשר אזרח העיר ייגש לסניף הבנק בעיר, כדי לברר מצב חשבון או לבצע פעולה הוא בעצם יבקר בסניף הבנק האמיתי שלו ויבצע פעולות שנוגעות לעולם מחוץ ל-iCity.
    בעוד סביבת המשחקים היא בדיונית לחלוטין, סביבת האינטרנט משלבת בין בדיון לאמת. החיבור ביניהם בתלת מימד בקהילות וירטואליות מעמיק את הפנטזיה, אך בה בעת הופך אותה מציאותית יותר מתמיד.

    ההבחנה בין וירטואלי ואמיתי מיותרת

    הבחירה המעניינת של מפתחי iCity היא לקשור את המשתמש לסביבה הפיזית המוכרת לו. שילוב אזורי מסחר בסביבה יאפשר למשתמש לעמוד בתור בחנות רהיטים מאחורי חייזר, כלב ים ויצור דו ראשי, כולם ייצוגים של משתמשים אנושיים.
    בכך מובחנת השפעה חזקה של "נוירומנסר", ספרו של ויליאם גיבסון מ-1984. הספר, שתיאר התהוות של קהילה חדשה שמבוססת על סוג חדש של קשרים חברתיים, השפיע רבות על התפתחות הקהילות המקוונות. בספרו של גיבסון העיר היא גיבוב בלתי מובחן של הקרנות וירטואליות (ייצוג במחשב של דבר ממשי) ועצמים בדיוניים. גיבסון מתאר את הסביבה האורבנית כמטריצה, שבה החלל הווירטואלי הופך לבית לנפש. על פי גיבסון, ההתפתחות האנושית מתהווה באמצעות מסעות בחלל הווירטואלי.
    כיצד ישפיע שילוב זה על החיים האמיתיים (RL)? האם העמקת האחיזה של סביבות וירטואליות בעולם האוף ליין תביא בני אדם להתמכר אליהם? אם כן, האם זה טוב או רע?
    "ההבחנה בין חיים וירטואליים לחיים אמיתיים היא בנאלית ולא רלוונטית עוד, כשם שהשימוש בטלפון עשוי היה להפחיד מאוד את בן המאה ה-18 וכיום מתקבל בטבעיות, כחלק אינטגרלי מהחיים", אומרת לוי.
    הכניסה לקהילה, שגרסת הבטא 2 שלה עלתה ביום ראשון, פתוחה לכל, תחת מגבלות טכניות מסוימות. לפני שנכנסים לעיר יש צורך להוריד את התוכנה של בלקסן, נגן המדיה 7, גרסה אחרונה של Direct X ונגן פלאש.
    דרישות החומרה מחמירות. כדי ליהנות מחוויה מתוקנת יש צורך במחשב פנטיום 3, 400 מגה הרץ ומעלה, עם 64 מגהבייט זיכרון RAM, מאיץ גרפי של 16 מגה בייט לכל הפחות.
    סביבת התלת מימד של הקהילה זוללת זיכרון ורוחב פס. השימוש בה מומלץ למחוברים דרך כבלים, ADSL או ISDN. בעלי מודמים בקצב 33.6 סל"ש או פחות לא ייהנו ממשחק רציף. צוות הפיתוח של iCity מפתח גרסת תקליטור שתפחית מהעומס על הפס ותעביר ממנו לקאשינג במחשב האישי.

    iCity צעד אחר צעד
    התפישה העיצובית של iCity מזכירה משחקי מחשב כמו Tomb Rider, אבל מי שמצפה לביצועים זהים לאלו של משחקי מחשב מובילים עלול להתאכזב. האנימציה הפרקטלית, הטקסטורות והתאורה ב-iCity נופלות בהרבה ממשחקים כמו Rune או Doom. כל אלו הוקרבו לטובת הפעולה הרציפה של הסביבה המקוונת המורכבת.

    מדובר במערכת מורכבת, שילוב בין שרת קהילה, שמטפל בכל ההקשרים החברתיים בעיר, שרת SQL, שמטפל בכל המידע והנתונים של העיר ושרת אינטרנט שמטפל בפרוטוקולים.

    ממשק הקהילה מורכב משלושה חלונות: החלון העליון, שמציג את המראה הגרפי של iCity, החלון התחתון הוא חלון הצ'ט הטקסטואלי, והחלון הימני כולל את מפת העיר האינטראקטיבית, הודעות טקסט וקישורים לאתרי אינטרנט.

    לאחר שהוריד את התוכנות הדרושות והתקינן, המהגר ל-iCity מתחיל את מסעו במגדל התצפית, אשר משקיף אל הים ואל איזורים אחרים בעולם המקוון. במגדל יוכל לנהל שיחות היכרות עם חברי קהילה אחרים, אזרחים ותיקים או חדשים כמותו.

    hi = נפנוף

    בכל פעם שמקלידים טקסט בחלון הצ'ט, ההודעה מוצגת בכתב ונשמעת בקול מתכתי. השיח הקולי בעברית בין הדמויות מעניק להן צביון של רובוטים שעלו מארצות הברית.

    כאשר מקלידים hi, הדמות מלווה את האמירה בתנועת נפנוף. מחוות בסיסיות נוספות מלוות אף הן בתנועות גוף, וניתן לקנפג את המחוות הפיזיות כך שהן יקושרו גם למלים אחרות.

    אם ירצה בכך, יוכל המהגר לגשת למלון, בו יוכל להחליף את דמותו הגרפית (אווטר), לדמות אחרת, שמשקפת יותר את מהותו, על פי תחושתו. בתוך חדרי מדידת האווטרים עומדות דמויות חלולות וחסרות חיים.

    ניתן לבחור בדמות של חייזר, חנון, מפלצת, קלאבר או חיה. גם לאחר שבחר בדמות חדשה תמיד יוכל המשתמש לחזור למלון ולהחליף אותה. אם מגוון הדמויות במלון אינו לטעמו, יוכל לבנות לעצמו דמות חדשה, בעזרת תוכנה תלת מימדית.

    לאחר שבחר בדמות יכול המהגר לשכור דירה באמצעות סכום הכסף הראשוני שקיבל עם הגיעו ל iCity. סכום זה, שניתן במטבע המקומי, אינו מאפשר לשכור חווילת פאר באיזור יוקרתי אך בהחלט אפשר להסתפק בשלב ראשון בחדר בקיבוץ.

    לאחר ששכר המהגר בית, חלל מסוים זה שמור לו במערכת, אך מושג הבעלות קיים ב-iCityבאופן מוגבל. למשל, לא ניתן לנעול דלתות של בתים פרטיים. אזרחים זרים יכולים להתפרץ לתוך בתים ולפגום באינטימיות של בעל הבית ואורחיו. עם זאת, המערכת לא מאפשרת גניבה של חפצים, ובעל בית יכול להעיף מביתו מבקרים לא רצויים.

    מוות, פוליטיקאים ופשיטות רגל

    שלא כמו בחיים האמיתיים, המוות קיים ב-iCity באופן מוגבל ולא סופי. לא ניתן להרוג בני אדם בתוך הקהילה. יתרון זה, למשל, הביא לפריחה של ספורט פופולרי: משחק בול פגיעה שבמסגרתו משגרים אזרחי העיר חיצים אל מצחו של אחד החברים.

    לא ניתן להתאבד, אך כמו בחיים, אם אדם מחליט למות, הוא ימות. הוא יכול להכריז על עצמו כחולה במחלה אנושה, ואז "להיעלם". תושבי העיר יארגנו לו הלוויה ויקימו מצבה לזכרו. גם בעלי חיים אינם נעדרים מ iCity. באחד הבתים ניתן למצוא גמל עיוור ושבעה חתולים, אך הם קפואים חסרי תנועה.

    לאחר שהאזרח החדש התמקם, הוא יכול ללכת לשוק ולרכוש בו רהיטים לביתו החדש.

    הבסיס לתגמול ולעושר הוא תרומה לקהילה, כאשר ההשראה לקוחה ממשחקי התפקידים (רול פלייניג). כל חבר יכול לקחת בה תפקיד פעיל על פי בחירתו, והקהילה מתגמלת אותו בהון ובמעמד על פי רמת מעורבותו.

    עם יצירת קשרים עם חברי הקהילה האחרים והעמקתם, יגדל ההון האישי של בן העיר. למשל, אם יערוך מסיבה בביתו או במועדון שההענות לה תהיה רבה והיא תמשך זמן רב, יגדל הונו.

    חבר שירד מנכסיו עלול להגיע למצב של פשיטת רגל אם לא יוכל לשלם את דמי השכירות. אז הוא יוצא מהבית ויועבר לחדר במלון, שהמגורים בו חינם.

    האזרחים "הפשוטים" יוכלו להתקדם באמצעות עשיה לביתם וגילוי מעורבות חברתית. היצירתיים יוכלו להעשיר את העיר באמצעות חפצים שיבנו בעזרת תוכנות תלת ממד, שאותם יוכלו גם למכור בכסף מקומי לאזרחים אחרים.

    הפוליטיקאים יוכלו להתקדם באמצעות ניהול פורומים, ולהבחר לתפקידים שונים, כמו משגיח איזורי, חבר מועצת העיר או חבר המועצה מייעצת. לאחר שצבר ותק יכול אזרח העיר אף להתמודד למשרה הנכספת של ראש העיר. "אלוהים הוא מנהל מסד הנתונים", מציין בחיוך טיטו לגיסמו, סמנכ"ל הפרויקטים בסאניקום.

    הקהילה תתנהג כמו בחיים - לא כצפוי

    בחברה של iCity הוטמע רכיב דמוקרטי מובהק. הההחלטות החשובות הנוגעות לקהילה מתקיימות בארינה, אולם האסיפה שבו נערכות הישיבות, הפתוחות לכל האזרחים. הודעות על ישיבות מתפרסמות בלוחות מודעות ברחבי העיר, ובעיתון iCity, עיתון מקוון שייערך על ידי אחד מחברי העיר ויעסוק בנושאי העיר, ואף עשויות להישלח בדואר האלקטרוני.

    מה יקרה אם תשתבש הדינמיקה החברתית בעיר? "למעשה, אנחנו מצפים שעם צמיחת הקהילה ההתפחויות החברתיות יהיו שונות לחלוטין מהציפיות המקוריות שלנו", אומרת קארין לוי, מנהלת הקהילה ב iCity. "המערכת היא גמישה, וההתערבות שלה בפעילות המשתמשים היא מזערית. במידה ומשהו ישתבש, נוכל לשנות את הגדרות התפקידים", מוסיף לגיסמו.

    המערכת היא "פתוחה" ומאפשרת לגולשים להשתתף ביצירת העולם של הקהילה. גולשים שירצו בכך יוכלו ליצור עולמות ואזורים חדשים ולהוסיפם לקהילה. לגיסמו ולוי מקווים שכאשר הקהילה תתפתח היא תנהל את עולם iCity באופן עצמאי, ללא התערבות המפתחים.

    הפורומים נוכחים בעיר בצורתם המסורתית, של הודעות טקסט, אך נוסף להם מימד תלת מימדי. למשל, פורום מחשבים ואינטרנט הוא מועדון בעיר, חלל גרפי תלת מימדי שבו יכול מנהל הפורום לשוחח בזמן אמת עם משתמשים אחרים.

    כמו כן, המנהל יכול לייבא לחלל המועדון עצמים רלוונטיים, כמו סרט וידאו שאותו יוכל להקרין בפני המשתתפים האחרים בפורום. בעתיד, כל משתמש יוכל לפתוח פורום בנושא מסוים, שאותו יוכל לסגור לחברים בלבד.

    חזור למעלה
    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים