בלהה גבעון
שינוי תפיסה במאבקים הסביבתיים בנגב
המפגשים בין פעילי איכות הסביבה ומנהלי מפעל הברום נועדו לצמצם את הפגיעה של המפעלים בסביבה. עמותת נגב בר קיימא שואפת להפסיק את פליטת החומרים המזהמים לאוויר בתהליך יצור הברום, לגרום לכך ששפכי המפעל יטופלו ושמפעל הברום יירתם לפעילות למען הסביבה. הפורום נועד לייעץ למפעל הברום בתקווה שראשי המפעל ייוועצו באנשי איכות הסביבה כדי שאלו יסייעו לו להפחית את מידות הזיהום.
בלהה גבעון הקימה את עמותת נגב בר קיימא לפני ארבע וחצי שנים. אחרי שהובילה במשך 16 שנים את מאבקי החברה להגנת הטבע הבינה שיש ליצור שיח עם המזהמים. גבעון נאבקה נגד מפעלי ים המלח, מנעה את הקמת האנטנות של תחנת קול אמריקה בערבה, הקימה את מערך שימור החופים ועוד. אחרי שנים של מאבקים היא למדה שישנם מקרים בהם מאבק לא תורם לפתרון. לדבריה, במאבקים סביבתיים רבים נוצר מצב בו כל צד מתחפר בעמדתו, עושה שרירים ומתעקש לנצח, המאבק הופך לעיקרון וקשה להגיע לפשרות. גבעון מאמינה היום שעדיף להגיע להידברות עם הגורמים המזהמים, להעלות את המודעות שלהם ולרתום אותם לעשייה הסביבתית.
60% מהתוצרים הכימיים של ישראל מיוצרים בנגב. התעשייה הכימית ברמת חובב, מישור רותם והמפעלים לחוף ים המלח, מאוד מזהמים. בנוסף לפליטת חומרים ושפכים, נשענת התעשייה על מחצבים וחומרי גלם מקומיים: מינרלים מים המלח, מחצבים כמו פוספטים, סלע, שיש, חול ועוד. גבעון ועמיתיה מנסים לפעול לשינוי תפיסת הניצול והשימוש אצל גורמי קבלת ההחלטות. למשל- במקרה של מפעלי הפוספטים, הם מציעים לבדוק מחדש את כדאיות החציבה שלהם. במידה ואכן תימצא כדאיות כלכלית יש לכרות באופן מושכל – אם כבר כורים אז לנצל את אתר הכרייה עד תומו.
מפגע סביבתי נוסף הם הישובים החדשים בנגב. ישנה תוכנית להקמת 34 ישובים חדשים בשטחים הפתוחים. בניה כה אינטנסיבית תפגע קשות בבעלי החיים, בנוף ובצמחים. במקביל, הנגב מלא בישובים שהושקעו בהם כספים ונבנו תשתיות אך אין בהם הרבה אנשים. גבעון סבורה שיש ליישב את אותם היישובים לפני שמשקיעים כספי ציבור ובונים על שטחים פתוחים. העמותה תומכת בהקמת ישובים חוקיים לאוכלוסייה הבדואית, השקעה בתשתיות במטרה להפסיק את ההתיישבות הארעית הפוגעת בסביבה.
בלהה גבעון התארחה בתכנית מספר 95
לפנייה לכתב/ת 
