שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות

    קו פרשת מים

    אם המערכת הנוכחית כל-כך מעוותת, כפי שהראה מזוז, עד כדי כך שהיא מסוגלת להמשיך לחקור ולהתדיין על מה שאין בו בדל כתב אישום, אזי יש צורך לשנות אותה מן היסוד. אם מזוז לא יעשה זאת, ידבק בו עצמו החשד שהשתמש בניסוחים חריפים רק כדי לבסס את עמדתו מול הציבור והבג"ץ

    כשנבחר מני מזוז לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, אמרו עליו שהוא עשוי לבלי חת, איש מקצוע שאינו עושה חשבון לאיש. מסיבת העיתונאים הגדולה הראשונה של מזוז, שבה הודיע על סגירת התיק נגד אריאל וגלעד שרון, הייתה הופעה של איש שכזה. אבל ספק אם מישהו במערכות עליהן מופקד מזוז תיאר לעצמו שאת אותן תכונות הוא יפנה אל תוך המערכת פנימה.

     

    הדו"ח של מזוז הוא כתב אישום חריף נגד מי שניהלו במשך שנים את החקירה וההערכה המשפטית בפרשת האי היווני. בניגוד להערכות המוקדמות, הוא סירב להיתלות באילן המפוקפק של "היסוד הנפשי", ולפטור את שרון מכתב אישום רק מפני שיהיה קשה להוכיח שאכן ידע שמנסים לשחד אותו. במקום זה, מזוז קרע לגזרים את התוצר החקירתי כולו. אם אכן הדברים הם כפי שהציג, לא ברור מה חקרו כל השנים האלה, על מה היו כל האזנות הסתר, ואיך בכלל העלה מישהו על דעתו שייצא מכל זה כתב אישום.

     

    במידה רבה, מזוז גם סגר את הדלת בפני מי שעמדו מוכנים ועתירות לבג"ץ בידם. לו הסתמך על היסוד הנפשי, הייתה עילה לטעון בפני בית הדין הגבוה

    את "טענת מבחן בוזגלו", ולדרוש שבית המשפט יכריע ולא מערכת התביעה. אבל כדי לקרוא תגר על מזוז אחרי מה שאמר וכתב בהכרעתו, חייבים העותרים להציג עובדות סותרות, או להוכיח שמזוז ברא דברים מדמיונו. ספק אם לח"כים או לעמותות הרוצים לעשות זאת יש מידע מספיק. ברמה העובדתית, אף אחד לא יכול להתחרות עם מי שכל חומר החקירה תחת ידיו. היועץ המשפטי הניח תשתית לבית המשפט העליון לדחות כל עתירה על הסף.

     

    כתב האישום של מזוז אינו נעצר בתוצרי החקירה ושיקולי הפרקליטות בלבד. הוא קורא תגר על ההדלפות מתוך החקירה, על התמונה שהוצגה בתקשורת (ששיתפה פעולה בחדווה), ועל הדלפתן של טיוטות והמלצות. לכך נוספה החלטתו לא להגיש כל "דו"ח ציבורי", מנהג מגונה של קודמו בתפקיד.

     

    ועדיין, נשארו לא מעט שאלות: אם הכל כל-כך פשוט, איך נסחבה החקירה כל-כך הרבה זמן? למה התעכב היועץ המשפטי הקודם והשופט העליון החדש, אליקים רובינשטיין, כל-כך הרבה חודשים והוריש את ההחלטה למזוז? ולמה נאבק גלעד שרון, בסיועו השקט של אביו, נגד מסירת מסמכים לידי המשטרה? עושה רושם שגם אם מזוז משוכנע ששרון האב והבן לא אשמים, הם עצמם בטוחים קצת פחות ממנו.

     

    הכרעת מזוז - בנימוקיה, הרבה יותר מאשר בשורתה התחתונה - היא קו פרשת מים. ייתכן בהחלט שתשפיע גם על פרשת סיריל קרן; הפרקליטות, שספגה אש מהממונה הישיר עליה, תצטרך לבוא עם משהו טוב ומוצק בהרבה כדי להמליץ על כתב אישום בפעם הבאה. גם כתב האישום נגד אפל מתערער: אם כל מה שמזוז אמר נכון, לא ברור על סמך מה הוגש נגד אפל אישום בחשד לשיחוד שרון. משהו פה לא מתחבר.

     

    גם מזוז עצמו יידרש לפעולה. אם המערכת הנוכחית כל-כך מעוותת, שהיא מסוגלת להמשיך ולחקור ולהתדיין על מה שאין בו בדל כתב אישום, אזי יש צורך לשנות אותה מן היסוד. אם מזוז לא יעשה זאת, ידבק בו עצמו החשד שהשתמש בניסוחים חריפים רק כדי לבסס את עמדתו מול הציבור והבג"ץ.

     

    ההחלטה מנקה את השולחן הפוליטי לחלוטין, כמובן, עבור שרון ועבור מפלגת העבודה, שמהיום חופשית לגמרי לרוץ לזרועותיו הקואליציוניות. אבל יש דברים חשובים יותר מהרכב הממשלה, ועל השאלות הקשות שהיא מעלה לנוכח מנהגיהן של המשטרה והפרקליטות יש צורך דחוף לענות. שכן קרה פה אחת מהשתיים: או שהיועץ המשפטי מסלף את העובדות, או שהמערכת כולה כשלה בעינוי דין, האזנות שווא והדלפות - על מה שהממונה עליה אומר שאין לו ידיים ורגליים.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    עפר שלח
    צילום: רויטרס
    מני מזוז
    צילום: רויטרס
    צילום: דן בליליטי
    עדנה ארבל
    צילום: דן בליליטי
    מומלצים