סמוראי בשבע שניות

המשחק Seven Samurai 20XX מבוסס על הסרט "שבעת הסמוראים", סרט יפני של הבמאי אקירה קוראסאווה, שיצא בשנת 1954. המשחק מתרחש בעתיד, וכתוצאה מהשינוי, משתנה גם אופי היריבים. לא נינג`ות עצבניות, אלא גזע מתכתי מוזר, שמנסה לחסל את האנושות. ה-Humanoids הללו, אגב, נראים אנושיים לגמרי או אנושיים למחצה (רובוט בתוספת כנפיים או סתם יצור עם טפרים מוזרים).

Seven Samurai 20XX הוא משחק Hack N` Slash קצבי, עם קרבות שנראים חסרי סיכוי לחלוטין. זאת מאחר וה-Humanoids ישסו בדמותכם כמות עצומה של רובוטים. אם הדבר הראשון שקורה במשחק הוא קרב כנגד משהו כמו שישה רובוטים מהסוג החלש ביותר, במהרה מגיעים למתחמים בהם יש לטפל בתריסר או יותר אויבים.

כל מי ששיחק ב-Diablo מכיר את התרחיש בו הוא מטפל בנקל בתריסרי יצורים נאלחים, המקיפים אותו מכל עבר. כאן העניין דומה - רק שהפעם הוא מאוד אינטימי, בעיקר משום שהמצלמה הרבה יותר קרובה לדמות. מצד שני, למרות ריבוי האקשן, קו התפתחות המשחק קבוע מראש ולא נתון לשינויים.

עלילה קלושה וכלי נשק זוגי

העניין נכון שבעתיים גם לנוכח העלילה הקלושה. נראה כי המפתחים רצו משחק ליניארי, ולזכותם יאמר שהם ליטשו את הנושא עד לשלמות. בנוסף, הוחלט שבחלק מהשלבים, אחרי חיסול כל האויבים, חוזרים בדרך בה הגעתם. לרוע המזל, מכיוון שכולם חוסלו, הדרך תהיה ארוכה ומשמימה.

בכמות הרובוטים העצומה מטפלים בחרב. זה אמנם כלי נשק אימתני, אך לא מספיק כדי לטפל בכמויות הרובוטים ובבוסים החזקים יותר. לפיכך מצוייד Natoe (הסמוראי בו שולטים) בחרב נוספת. אותו כלי נשק חד זמין רק למספר שניות.

בשלבים הראשונים, לחיצה סימולטנית על L1 ועל R1 (מה שיביא לשליפת החרב השניה מהנדן) תפעיל מד שניות בחלק התחתון של המסך. לרשותכם שלושים שניות בהן החרב השניה תהיה נגישה, והתוצאה המתקבלת היא תנועות חדות ומהירות כפליים מאלה שהשלמנו כשבידינו היתה רק החרב האחת.

עם הזמן, ניתן להחזיק בחרב השנייה לפרקי זמן ארוכים יותר יותר, ומתקצר פרק הזמן שיש להמתין בין החזרת החרב השנייה לנדן ועד שניתן לשלוף אותה שוב.

בתחילה, הקרבות מאוזנים יותר, משום שחייבים להעביר חלק נכבד מהלחימה בשימוש בחרב האחת. אך ברגע שמגיעים למצב בו החרב השניה הופכת זמינה לפרקי זמן ארוכים יותר, הקרבות הופכים ללא הוגנים מבחינת יצורי המתכת האומללים. למרות ההנאה שבאקשן, המשחק הופך קל מאוד - עד השלבים המתקדמים מאוד, אין אתגרים.

מתוגמלים על הגנה

משום חשיבות נגישותה של החרב השניה, המפתחים חשבו על דרכים נוספות בהן ניתן להפוך אותה זמינה יותר. מה הכוונה? במקום לשמור על השטאנץ הקבוע, המפתחים החליטו לצ`פר את השחקן גם על פעולות הגנתיות. באופן עקרוני מדובר בעניין ראוי להערכה, משום שאין יותר מדי משחקים בהם השחקן מתוגמל על פעולת חסימה טובה או על צעד מהיר, שהעביר אותו אל מקום בטוח.

כפתור המשולש, לדוגמה, מפעיל מעטה הגנה שמחזיק מעמד למשך שניה וחצי, לכל היותר. תזמון הגנה מיד עם התקפת היריב, שנקרא Just Guard, יביא לחידוש פרק הזמן שהחרב זמינה. העניין נכון גם לכפתור ה-X, שמביא את השחקן לבצע צעד מהיר במיוחד, המכונה Just Step. לחיצה עליו ברגע בו מנסים להכות את דמותכם תביא לא רק להתחמקות ולמילוי מד החרב, אלא גם למצב בו האויב נטול הגנה למשך שניה. כך ניתן להכות, מבלי שלרובוט תהיה אפשרות להגן או לבצע התקפת נגד. 

אך למרות העוצמה האדירה של ההגנה הזו, האויבים מנצלים אותה בצורה רעה. במשך קרב שלם, בוחר בוס מסוים שלא לבלום התקפות כלל. לבסוף, היא מוצאת עצמה צעד אחד לפני ההשמדה. אין מה לומר, היצורים בכלל, והבוסים בפרט, לא סובלים מאינטילגנציה מאלכותית מורכבת מדי.

הגרפיקה מתחלקת לשניים

בכל הנוגע לביצועים, המשחק איטי למדי. את האשם יש לתלות בגרפיקה ובסאונד, תחום שאין הרבה מה לומר עליו. הדיבוב של סרטוני המעבר סביר למדי, בעוד שהאמירות אותן פולט Natoe במהלך המשחק עצמו חוזרות על עצמן יותר מדי. כדי לפצות על כך ישנה מוסיקת הרקע המרשימה, שאינה רק איכותית מאוד, אלא גם מתוזמנת היטב עם האקשן. 

בכל הנוגע לגרפיקה, המשחק מתחלק לשניים: הוא נראה טוב. הדמויות, למשל, למרות שנבנו בהשראתו של מאייר צרפתי, עובדו על ידי צוות גרפיקה יפני. התוצאה? דמויות אנימה מוכרות, עם עיניים נוצצות, שיער מתבדר ברוח וכדומה. אך הבעיות מתעוררות בחלק השני, עם האויבים.

אלה אומנם מגוונים למדי - יש רובוטים מקפצים, עם ידיים משוננות, רובוטים נשיים נושאי קלשונים, ועוד כל מיני הפתעות קטלניות - אבל איכותם הגרפית לא מתקרבת לזו של הדמויות המרכזיות. אנימציות מוגבלות וקופצניות למדי, חסך בתנועות והתקפות, וחוסר פירוט משווע.

למרות הגרפיקה הבינונית פלוס של Samurai Seven, שמחמיאות לה בעיקר התנועות החלקות והזורמות של Natoe, בשילוב פיצוצים ואפקטי לייזר ואור - ברגע שהמסך מתמלא באקשן, קצב הפריימים סופג מהלומה כבדה במיוחד. המצב לא אנוש, אבל ההאטה חדה מספיק בשביל להוציא את השחקן מהשוונג ופוגעת בהנאה באופן כללי.

מהנה אבל קצר מדי

זמן המשחק שעמד לרשותנו, נטו, היה חמש-שש שעות. מכיוון שלא מדובר במשחק קשה מדי, לא היו הרבה מקרים בהם הייתי צריך לחזור על שלב כמה פעמים, כך שזמן המשחק ברוטו לא ממש רחוק מהתוצאה הסופית. במסגרת שלל התלונות שלנו על משחקים שהולכים ומתקצרים, כאן מדובר בדוגמה האולטימטיבית לכך. אין ספק ש-Seven Samurai 20XX קצר מדי.

אם מוסיפים לכך את העובדה שאין מצב ריבוי משתתפים ושאין כמעט ערך למשחקיות חוזרת (חזרה על אותו משחק בדיוק, רק ברמה Hard), מעלה את המסקנה שהמפתחים נכשלו. העניין מעצבן שבעתיים משום שבזמן (הקצר) בו משחקים, מדובר בכיף אמיתי.

כל מי שמחפש משחקי תפקידים, עלילה מעמיקה או יותר מדי תחכום בטח לא יאהב את המשחק. אבל מי שמצליח ליהנות מסתם כמה שעות של אקשן מטורף, הכולל לחימה בהמוני יצורים, תוך כמות לחיצות מופרעת על הריבוע, יהנה מאוד. אבל, מה לעשות, ההנאה תהיה קצרה ומלווה בכמה בעיות טכניות, כך שעל פניו נראה שאלא אם כן אתם ממש מכורים למשחקים כגון אלה, מדובר באובייקט חביב להשכרה. לא יותר.

סיכום 

משחקיות: 7. Hack N` Slash סטנדרטי, בלי יותר מדי חידושים, אבל בכל זאת מהנה.

גרפיקה: 7. הדמויות נראות לא רע בכלל, עם ניחוח אנימה חזק ביותר. סביבות הקרב שבלוניות מעט ונטולות פרטים.

סאונד ופסקול: 7. הדיבוב בינוני מעט, אך המוסיקה בקרבות קצבית ומעוררת.

אורך חיים: 5. שש שעות משחק זה מעט מאוד. במיוחד לנוכח העובדה שאין תמריצים למשחקיות חוזרת.

טכני: 6. במקרים של עומס דמויות - קצב הפריימים יורד באופן משמעותי. זמני טעינה רבים וארוכים.

ציון: 70.