שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    עלייה דרמטית בהתאבדות בני-נוער: פי 3 תוך 10 שנים
    מנתונים שהוצגו בכנסת עולה כי לעומת 5 מקרי התאבדות לכל מאה אלף מתבגרים ב-95', עומד כיום המספר על כ-14 לכל מאה אלף. על כל נער ששם קץ לחייו נרשמים בין 40 ל-200 ניסיונות התאבדות נוספים. בין הסיבות הנפוצות: מצוקה חברתית, לחץ במשפחה, צריכת סמים או נטייה מינית. ועל-רקע מצוקת בתי-החולים והשירות הפסיכיאטרי: הפתרון לא נראה באופק. ח"כ מלכיאור: "החברה נותנת יד לכך שילדים מתים"

    מספר ההתאבדויות בקרב בני-נוער שילש עצמו בעשר השנים האחרונות. כך עולה מנתונים שהוצגו היום (ב') בפני הוועדה לזכויות הילד בכנסת.

     

    ממחקר שערך פרופ' אלן אפטר מאוניברסיטת תל-אביב עולה כי בשנת 1995 שיעור ההתאבדויות בקרב בני נוער הגיע לחמישה מתוך כל מאה אלף מתבגרים.

    היום, אמר לוועדה פרופ' ישראל אורבך מאוניברסיטת בר-אילן, אין נתונים מדוייקים על מספר ההתאבדויות, אולם שיעורם דומה לזה שקיים בארה"ב בגילאים 10 עד 24, ועומד על כ-14 מתוך כל מאה אלף מתבגרים.

     

    פרופ' אורבך הוסיף כי על כל התאבדות של בן נוער, על פי המחקרים, יש בין 40 ל-200 ניסיונות התאבדות נוספים. הוא ציין כי על סמך מחקר שנעשה לאחרונה באוניברסיטת בר-אילן, כ-13% מבני הנוער חשבו על התאבדות וכ-5% ניסו להתאבד. לדבריו, מדובר במגפה של ממש.

     

    הסיבות העיקריות להתאבדות, לפי פרופ' אורבך, הן הגירה, שימוש בסמים, מצוקה מתמשכת – כלכלית, חברתית או ביטחונית - השוחקת את בני הנוער, או בעיות במשפחה.

     

    אין מספיק פסיכיאטרים

     

    יונה חקלאי, מנהלת מחלקת המידע במשרד הבריאות, אמרה שלפי דיווחי חדרי המיון בבתי החולים הכלליים, מאמצע שנות ה-90 עד 2002, ניסיונות ההתאבדות בגילאי 15-19 עמד על 129 לכל מאה אלף מתבגרים, ואילו בגילאי 20-24 הוא עמד על 120 לכל 100 אלף. הגיל בו יש הכי הרבה נסיונות התאבדות אצל בנות הוא 16-17 ואצל בנים 19.

     


    התאבדות
    צילום אילוסטרציה

     

    ד"ר אסתי גלילי, פסיכיאטרית לילדים ונוער בבית החולים הדסה עין כרם ויו"ר הארגון הפסיכיאטרי של הילד והנוער, סיפרה כי הנחייה במשרד הבריאות, לפיה יש להפגיש כל נער שניסה לשים קץ לחייו עם פסיכיאטר מתחום הילד והנוער, אינה מתקיימת, שכן ברוב בתי החולים יש פסיכיאטר אחד והוא לא תמיד זמין. כמו כן, חדרי המיון אינם ערוכים לשהייה ממושכת של המתבגרים, וקיימת בעיה בתקציב כוח אדם לבריאות הנפש. ד"ר גלילי הוסיפה כי "הטיפול בקהילה סתום" והזכירה מקרה שאירע בירושלים, בו מתבגר התאבד בזמן המתנה לטיפול.

     

    הממונה על בריאות הנפש במשרד הבריאות, ד"ר יעקב פוליקוביץ, הסכים גם הוא שהטיפול הפסיכיאטרי בקהילה למתבגרים "סתום".

     

    בצה"ל: זמינות מסוכנת לנשק

     

    סגן אלוף גדי לובין, פסיכיאטר צה"לי וראש "הצוות המטכ"לי להסקת מסקנות למקרי אובדנות", אמר כי בצה"ל יש "יציבות" לאורך השנים במספר מקרי ההתאבדות, אולם הוא לא מסר נתונים מדוייקים.לדבריו, חלה ירידה משמעותית בחצי השנה של מבצע "חומת מגן", על רקע הלכידות החברתית שנוצרה. "יש אשליה ששירות בצה"ל יכול להוות מדרגת שיקום ראשונה ממשבר נפשי, אך צה"ל יכול לשמש רק כמדרגה שלישית או רביעית אחרי משבר קשה. השירות בצה"ל הוא מסוכן מדי בגלל זמינות הנשק הכמעט טוטאלית", אמר סא"ל לובין.

     

    ג'רי לוינסון, פסיכולוג והמקים והיו"ר הראשון של "הבית הפתוח" בירושלים, אמר שברחבי העולם, כ-30% מנסיונות ההתאבדות של מתבגרים הם על רקע של זהות מינית הומוסקסואלית. בארץ לא נערך עדיין מחקר כלשהו בנושא.

     

    יו"ר הוועדה, ח"כ מיכאל מלכיאור, אמר כי יקיים ישיבות נוספות בנושא, אך "ברור כי כיום אין מדיניות כללית לגבי מניעה וטיפול בנושא או ראייה מערכתית כוללת". הוא הוסיף: "אם השירותים הקהילתיים סתומים, זה אומר שהחברה נותנת יד לכך שילדים מתים".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: שאול גולן
    בגלל המצוקה, המשפחה והסמים
    צילום: שאול גולן
    צילום: תומריקו
    עלייה דרמטית בשיעור המתאבדים
    צילום: תומריקו
    צילום: גדי קבלו
    שירות כשיקום - אשלייה
    צילום: גדי קבלו
    נותנים יד לכך שילדים מתים. מלכיאור
    מומלצים