פולקסווגן מולטיוואן - מחלקה ראשונה
חדר ישיבות על גלגלים, או אולי מכונית פאר במבנה ייחודי. לכבוד נחיתת הדור החדש של הטרנספורטר, לקחנו לסיבוב את המולטיוואן המיוחד. וכן, אפשר גם אחרת
אני לא אמור לפתח יחסים אישיים עם מסחרית מגודלת. בטח לא לחוש חיבה. אלא שעם הטרנפסורטר של פולקסווגן זה תמיד קורה, ולא רק לי. הוואן שכנראה המצליח מסוגו בעולם, הפך זה מכבר למכונית פולחן. כמעט כמו ג'ון לנון, הטנרספורטר נולד מהחיפושית וגדל מגיבור מעמד פועלים לאגדת רוק-אנד-רול, לסמל של תקופת סמים-שלום-אהבה, עבור רבים כזו שטרם הסתיימה.
ולכן כאשר התייצב הטרנספורטר האדום במרכז תל-אביב המיוזעת, כדי להעמיס חברי להקת רוק מקומית חפים מידע מוטורי, הם מייד מתחילים לפנטז על גרייטפול דד, Highway 61 ומסע הופעות מחוף לחוף. ככה זה כשאתה נכנס לאגדה. אתה יודע שהיא כזו.
לא בדיוק
אלא שהמכונית בה אנחנו נוהגים אינה סתם טרנספורטר. מדובר בגרסת מולטיוואן שבפולקסווגן רואים בה מוביל נוסעים גדול, ייחודי ומפואר. דגם שלטענתם יכול לשמש גם אלטרנטיבה למכוניות יוקרה, ומוצע עם בסיס גלגלים קצר בלבד (עם שלושה מטרים, קצר זה יחסי...) ואורך מרכב של 489 ס"מ. ואל דאגה, לא אלאה אתכם במספר הגרסאות לטרנספורטר החדש. האחרון שניסה לספור אותן מאושפז במרתפים של וולפסבורג.
צורה ותוכן
מבחוץ נראה המולטיוואן בדיוק מה שהוא. גרסה מהודרת ומלוטשת לטרנספורטר. הצללית הקובייתית מדגישה את השינוי שעברה כל המשפחה, עם מראה חסון ושרירי יותר, אך גם יוקרתי ומעודן מבעבר. אבל הדבר הראשון שצד את העין הוא תא נוסעים מרשים שהופך בקלות לחדר ישיבות.
שני המושבים במרכז נעים וסובבים על ציר, ומוצבים מול ספסל מתכוון מאחור. אחרי שיושבים אפשר כבר "לפתוח שולחן", זה המתקפל שמספקת פולקסווגן נע על מסילה, מתרומם ומכיל מנשאי כוסות, מאפרות ותאים. הוויסקי עלינו. בבסיסי המושבים שפע מגירות, התאורה עשירה ומערכת בקרת האקלים מרשימה במיוחד.
צריך רק לזכור כי נדרש עבורנו גם מקום לציוד. וכאן לפתע מתגלה נקודה שלילית ומפתיעה-משהו. רוצים תא מטען גדול? צריך לצמצם את המחלקה הראשונה לעסקים-תיירות. חוץ מזה, ההזזת שורת המושבים השלישית אינה נוחה ועלולה לייצר בעיות במקרים שונים, כמו למשל אם לא תוכנן הכל מראש...
סביבת הנהג לעומת זאת נעימה במיוחד. המולטיוואן מתהדר באיכות המופגנת של פולקסווגן, וזו כנראה סביבת הנהג היפה ברכב מסחרי. המושב רב-כיווני ונוח, ההגה ממוקם טוב מבעבר (אם כי עדיין מעט אופקי), בורר ההילוכים נח על הקונסולה ופשוט מחליק ליד, ומערכת השמע המקורית נוחה להפעלה. על בקרת האקלים כבר סיפרנו, אך לא הבהרנו כי היא מפוצלת לימין-שמאל-אחור, וכי מתחתיה תא מקורר לבקבוק. היינו מוכנים לקבל תא כפפות גדול יותר, ובלם יד גבוה יותר.
לא על הסוס לבדו
לאירופאים שבוחרים במולטיוואן יש היצע גרסאות חזקות-מנוע מרשימות. המציאות המקומית מחייבת פחות מכך. מכונית ההדגמה צוידה בגרסת ה-130 כ"ס של מנוע הדיזל-חמישה צילינדרים המוכר, בנפח 2.5 ליטר. ולא, לא זה בעל 174 כ"ס. זה שודך לתיבה ידנית עם שישה הילוכים, למרות שאין ספק כי מרבית הלקוחות יבחרו באוטומטית עם שישה הילוכים.
וצדקתם. 130 כ"ס לשני טון לפני העמסה, לא נשמעים הרבה. אלא שמדובר בדיזל, ובעיקר במומנט. 34.7 קג"מ כבר ב-2,000 סל"ד, יחד עם תיבה נוחה לתפעול (למעט אחורי) וחלוקת הילוכים מדויקת, מאפשרים ביצועים סבירים בהחלט. נראה לכם שנתון 0 ל-100 קמ"ש ב-15.3 שניות זה הרבה מדי? לא תרגישו בכך על הכביש.
המנוע מעדיף בכל מקרה את סביבות ה-2,500 סל"ד, יותר מאשר 3,500 גבוהים יחסית, שם הוא מתחיל לאבד נשימה ולהרעיש. בתחום הנמוך הוא שקט ומעודן יותר בהרבה. למרות התנאים המאומצים נעה מרבית הזמן צריכת הדלק סביב 10 ק"מ לליטר. בהחלט טוב.
התנהגות
ואם נראה לכם כי התייחסנו יותר מדי לתחום הדינמי, למרות שמדובר בוואן חצי-מסחרי, הרי שהסיבה לכך היא איכות התמהיל שיצרה כאן פולקסווגן. אחרי שמתרגלים מעט לזוויות גלגול ולתנודות לפנים-אחור בולטות, מציג הטרנספורטר יכולת טובה משמעותית מכל וואן אחר שעובר תחת ידינו. אפילו ההיגוי מדויק ונעים - גם אם פחות ישיר מבעבר - ובעיקר, הנהג מרגיש בטוח ואינו מופתע לרגע.
צריך כאן להזכיר כי כיול מתלי המולטיוואן נחלק לשלוש רמות בסיס, ובכל אחת שלושה מצבים. זה הרבה, ולא נפרט. רק נזכיר כי שלנו היה במצב הקשוח של הרמה הרכה. זאת אומרת, בשליש התחתון והרך יחסית. רך הוא לא היה. נוקשה בנסיעה עירונית בהחלט כן. אפילו בעומס מלא של מספר נוסעים וציוד, הוא אינו מצליח להתמודד בקלות עם שיבושים. כנראה שיש גבול למה שניתן לדרוש מכלי עם צמיגים במידות 215/60R16.
מולטימיליונר
אז מהו בדיוק סודו של הטרנספורטר? איך הצליחו שם ליצור רכב מסחרי שמעורר אמוציות אצל כולם? איך מגיעים למצב בו הנהג אינו רק פועל, והרכב אינו רק ארגז כלים על גלגלים. הרבה ניסו להבין, הרוב לא הצליחו עד היום.
אבל יש לכך מחיר. הגרסה שנבחנה (קומפורט) עולה 313,000 שקל, ועם תיבה אוטומטית מדובר ב-335,000. וזה מאד-מאד יקר. רוצים חבילת "היי-לין" עם ריפוד עור ודלתות חשמליות? תכינו עוד 23,000 שקל. רוצים את ה-174 כ"ס? עוד כ-25,000 שקלים. על כמה אנחנו עומדים? משהו כמו 385,000 שקל. אגב, ברמת גימור פשוטה, עם מנוע 1.9 (105 כ"ס) ותיבה ידנית, יהיה המחיר "רק" 278,000 שקלים.
אז מה היה לנו? הוואן המועדף בארץ לנהג, וכנראה הטוב ביותר גם לסידורי חלל מודולריים ואיכותיים. אבל כזה שמתאים רק לבעלי כיס עמוק במיוחד, או אהבת אמת לרעיון של פוקלסווגן. בשני המקרים לא מדובר בקהל גדול - אבל בהחלט כזה שאנחנו מקנאים בו.
