שתף קטע נבחר
הכי באזזזז
    זירת הקניות
    המטמון הסמוי של המורים בבנק מסד
    בדיקת ynet מעלה כי כ-20 אלף מורים ותיקים מחזיקים בידיהם כרבע ממניות בנק מסד, המוערך בשווי של כ-50 מיליון שקל, אך רק מיעוטם מודעים לאחזקות שבידיהם. נאמן חברת מסד, המחזיקה ב-49% מהבנק: "אני לא ארוץ כל היום ואצעק ואצלצל בפעמונים ברחובות"
    רק לאחר יותר מ-30 שנות הוראה, כשפרשה המורה צ.ר. (שמה שמור במערכת) לגמלאות, היא גילתה לתדהמתה, לגמרי במקרה, כי בבעלותה מניות של בנק מסד מקבוצת בנק הפועלים. לאחר בירור קצר, היא ביקשה לפדות את המניה וקיבלה אחר כבוד המחאה על-סך 665 שקלים. לאחר ניכויים, נותרו בידה 371 שקלים – סכום צנוע אמנם, אך בהחלט לא מבוטל. והיא לא לבד.

     

    בדיקת ynet מעלה כי כ-20 אלף מורים מחזיקים בידיהם בסך הכל בכרבע ממניות בנק מסד, המוערך בשווי של כ-50 מיליון שקל, אך רק מיעוטם מודעים לעובדה זו. בממוצע מחזיק כל אחד ממורים אלה מניות אותן הוא יכול לפדות תמורת כ-2,500 שקל, לו רק ידע על כך. כ-2,800 מהמורים, אליהם הגיע המידע בדרך עקלקלה כלשהי, כבר עשו זאת, אך רוב בעלי המניות אינם מודעים ולכן לא מממשים את האחזקות שבידיהם. 

     

    כיצד החלה הפרשה וכיצד נשארה סמויה מעיני הציבור? גלגולו הראשון של בנק מסד הופיע כבר בשנות ה-20'. גופים שונים הקימו אז את אגודת מסד, שהעניקה הלוואות למורים צעירים תמורת דמי חבר סמליים. בספטמבר 1977 חברה האגודה לבנק הפועלים, ויחד הקימו את הבנק. 51% ממניות בנק מסד הוקצו לבנק הפועלים, ו-49% הנותרים – בבעלות אגודת מסד.

     

    ב-1994 הוחלט להפוך את האגודה לחברה, והיא עצמה חולקה בין שני גורמים עיקריים: 51% בידי הסתדרות המורים, ו-49% – בידי מורים ותיקים, אנשי האגודה לשעבר. מסתבר שכאשר הפכה האגודה לחברה, היא הפסיקה לתת הלוואות בתנאים נוחים. מרגע מעבר האגודה לחברה הפכו המורים ששילמו דמי חבר סמליים לבעל מניות בבנק מסד, מבלי שהתבשרו על כך.

     

    "לא נצעק את זה ברחובות"

     

    יוסי משעלי, נציג הסתדרות המורים בהנהלת החברה, סיפר ל-ynet: "ב-94' הפכנו את האגודה לחברה ומאותו רגע, רק המורים שקיבלו בזמנו הלוואות מהאגודה תמורת דמי חבר הפכו לבעלי מניות".

      

    איך בעצם יכול מורה לדעת האם הוא מחזיק במניות מסד?

     

    "יש ספר שמרכז את שמות כל בעלי המניות. הספר מונח בחברה, שיש לה שני נאמנים, ואין להם שום קשר לבנק. הם אלה שמקבלים את הפניות ומחשבים מה מגיע ולמי", אומר משעלי.

     

    אחד הנאמנים הוא עו"ד משה שליט. בשיחה עם ynet הוא אישר את הפרטים, ולא התפלא לשמוע שמרבית המורים אינם מודעים למניות שבבעלותם. "יכול להיות שיש מישהו שלא יודע, מה אפשר לעשות? אני לא ארוץ כל היום ואצעק ואצלצל בפעמונים ברחובות".

     

    כיצד יכולים מורים שלקחו הלוואה מאגודה לפני 40 שנה לדעת שהיא הפכה לחברה?

     

    אומר שליט: "כל ההליך הזה עבר ביקורת ואישור של בנק ישראל, בית-המשפט, רשם האגודות ושלטונות מס ההכנסה", הוא השיב. "אנשים ידעו. במקור, דמי החבר ששולמו שימשו בכלל כיסוי לריבית. היום הם מקבלים פי כמה וכמה ממה שהיה להם אז. אם זה היה נשאר במסגרת האגודה, הם לא היו רואים אגורה שחוקה אחת, כך שהכל נעשה לטובתם".

     

    עו"ד שליט הוסיף כי "כל מי שרוצה, יכול לפדות את המניות בזה הרגע". אם כך, מדוע לא פונה החברה למורים, הקשנו. "אני לא יכול לשלוח 20 אלף

    מכתבים. אנשים נישאו, החליפו כתובות. אצלנו מופיעות הרשימות המקוריות, ולא נכון לומר שלא פרסמנו כלום. זה הופיע בעיתונים כמו 'הד החינוך' ו'שיעור למורה', שמופצים למורים חברי הסתדרות. בעבר זה גם היה בעיתונים היומיים. הפרסום נאות ולמעלה מזה, עובדה שיש מאות פונים. אני מחוייב בדיווח לבית-המשפט ולחוק, ועל כך אנחנו מקבלים רק מחמאות. תמיד יהיו אנשים שעלו להם ג'וקים לראש, והם ירוצו לתקשורת".

     

    האם אתם מנסים לאתר את בעלי המניות?

     

    "אנחנו פונים לאיתור כל בעלי המניות בחברה. פעולות האיתור האלה לא התחילו אתמול ולא ייגמרו מחר. אלה פעולות מתמשכות שקשורות גם באיתור אנשים שהכתובות שלהם כרגע אינן ידועות".

      

    כיצד נקבע ערך המניה?

     

     יוסי משעלי מהסתדרות המורים הסביר: "המפתח הוא לפי ערך ההון העצמי של הבנק ביום הפידיון, תוך התחשבות כמובן בחלקה היחסי של החברה במניות הבנק". עו"ד שליט: "משהפכה האגודה לחברה, כל חבר קיבל את כמות המניות בהתאם לסכומים ששילם, כשההצמדה נעשית בהתאם להוראות ותקנות האגודות השיתופיות. מורה ששילם לירה והיא הפכה לעשר לירות, קיבל עשר מניות. התמורה היא על פי הערך הפנימי של המאזן, אותו קובע רואה החשבון על פי הדו"ח הפנימי של המאזן".

     

    בכמה מניות מחזיק כל מורה חבר?

     

    "כמות המניות שכל מורה מחזיק נקבעת על-פי ספר בעלי המניות, שהוקם מתוך ספרי "אגודת מסד בע"מ" שהפכה בזמנו לחברה. כמות המניות נקבעה על פי הסכומים ששילם כל מורה בעבר, בהתאם לזכויותיו, ששוערכו על פי תקנות האגודות השיתופיות".

     

    כיצד ניתן לפדות את המניות וכיצד נעשה השיערוך?

     

    "המורים יכולים לפנות ולבקש את המניות לרשותם, או להציעם למכירה לחברת "מסד אחזקות בע"מ". שווי המניות המוצעות למכירה נקבע על פי תחשיב שנערך על ידינו בהתאם לשווי המעודכן של ההון העצמי של החברה במועד הפידיון".

     

    לדברי הנאמן השני של החברה, רו"ח אלי שפלר, שווי החברה הוא כשווי 49% מההון העצמי של בנק מסד, שנכון לדצמבר 2003 עמד על כ- 214 מיליון שקל. על פי נתון זה, הון החברה עומד על כמאה מיליוני שקלים, ששייכים לבעלי המניות. מחצית מסכום זה, כאמור, מוחזקת בידי מורים ותיקים, ומחצית בידי הסתדרות המורים. 

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "המטמון הסמוי של המורים בבנק מסד"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: סבסטיאן שיינר
    20,000 מורים שותפים במסד
    צילום: סבסטיאן שיינר
    בנק מסד. שוויו מוערך בכ-214 מיליון שקל
    מומלצים