האם הנייד יירש את השולחני? חלק ב'

לחלק א' של הכתבה

התפנית במונחים כלכליים

נתוני חברת המחקר גרטנר צופים גידול של 17% ברכישות המחשבים הניידים ב-2004, כשליש יותר מהגידול במכירות השולחניים. הכוח המניע יהיו המכירות לשוק הצרכני, שצפויות לגדול ביותר מ-20%.

תחזית דומה מספקת גם חברת המחקר IDC. בדו"ח שפרסמה בראשית השנה, מצאה שהמחשבים הניידים מחזיקים בנתח של כשליש ממכירות ה-PC בארה"ב. ב-2007, קבעה, יימכרו בארה"ב יותר ניידים משולחניים. בשווקים העולמיים המגמה תהיה מתונה יותר, אבל הכיוון דומה.

גם התחזית האופטימית לכאורה של IDC, שתחילתה גידול דרמטי במכירות הניידים ב-2004, מאוזנת בתחזית שמרנית מאד לשנים הבאות - היא צופה גידול מתון, של כ-7.5% לשנה בממוצע. אבל תחזית זו ואחרות שמתייחסות לשוק ה-PC, מתבססות בעיקר על ניתוח המגמות במגזר העסקי, שהתנהגותו זהירה ורציונלית. אם צפויות הפתעות, הן יגיעו מהשוק הפרטי.

מבחינת הכנסות, פלח השוק של הניידים בארה"ב, גדול מהשולחניים. ביולי אשתקד פרסמה חברת המחקר NPD Group כי ההכנסות ממכירת ניידים עלו על 50% מסך ההכנסות ממחשבים אישיים, כבר מאפריל 2003. המחיר הממוצע בו נמכר מחשב נייד היה כ-1,300 דולר, כמעט 20% פחות מאשר שנה קודם, ועדיין פי שניים מההוצאה הממוצעת על מחשב שולחני.

נייד ב-700 דולר

אבל הממוצע הסטטיסטי לא מעיד על השונות, והנתונים האלה מסתירים מגמה חשובה: בארה"ב הולכת ורווחת התופעה של קניית הנייד כמחשב שני או שלישי, ועולה במהירות הפופולריות של דגמי Desktop Replacement שמחירם פחות מאלף דולר. Dell כבר מוכרת ניידים בפחות מ-700 דולר. ו-Toshiba משווקת דגמים כמו Satellite A45, מחשב מבוסס פנטיום 4 עם צג 15 אינץ', שמחירו פחות מאלף דולר.

באותה קטגוריה נמצא דגמים נוספים, עם צגי 16-17 אינץ', שנועדו לסלון. הצגים הרחבים מתאימים להקרנת סרטים מכונן ה-DVD המובנה. הדגמים מגיעים עם רמקולים סטריאופוניים מוגדלים ותחליף מפוקפק ל-Sub Woofer, כדי שיוכלו לשמש כמכשירי בידור סלוניים.

הבדל המחיר המעשי בין דגמי המיינסטרים הניידים לבין המחשבים השולחניים המקבילים הוא 300-500 דולר ועיקרו ההפרש בין צג ה-LCD לבין צג CRT. מכיוון שטכנולוגיית LCD כבר מזנבת ב-CRT, קל להבין מדוע פער המחירים מצטמצם.

ואם רוב העולם מפגר קצת אחרי ארה"ב, מסתבר שיש מדינות בהן המגמה חזקה יותר. בספרד, רשמו המחשבים הניידים ברבעון הראשון של 2004 גידול של 61% במכירות, ונתח השוק שלהם עומד על 40%. שינוי מגמה דומה נרשם גם ביפן, דרום קוריאה, סינגפור ועוד.

האביב של Centrino

מאחורי מגמות אלו ישנה לפחות חברה אחת מאד מרוצה - אינטל. במרץ 2003 השיקה את Centrino, חבילה שנבנתה סביב מעבד הפנטיום-M וכללה שתי טכנולוגיות משלימות: ערכת השבבים Intel 855 וערכת הקישוריות Calexico, שמציעה תמיכה ברשת וחיבור Wi-Fi. שילוב שאמור להציע את המענה הטוב ביותר לצרכי המשתמש הנייד והיצרן שמפתח עבורו מחשב.

אינטל הציגה את Centrino כהכרזה החשובה ביותר מאז הצגת הפנטיום. בזמנו, זה נראה אמנם כצעד יח"צני, אבל מתברר שהיא צדקה - גם משום של-Centrino, ובעיקר לפנטיום-M יש השלכות מרחיקות לכת על התפתחות התעשייה.

זהו מעבד המבוסס על מיקרו-ארכיטקטורה חדשה, שלמרות התאימות למעבדי x86, שונה מהם מאד. השוני המהותי ביותר: ביצועי הליבה גבוהים דרמטית. כך קורה שמעבד פנטיום-M במהירות שעון של 1.4GHz מציג ביצועים דומים למעבד פנטיום 4 במהירות שעון של 2.4GHz.

לפני חודשיים הציג יהודה אלידע השערה: אינטל תזנח את המשך הפיתוח של פנטיום 4 ותהפוך את פנטיום-M למעבדי מיינסטרים גם במחשבים השולחניים. ההשערה התבססה, בין השאר, על הכרזת החברה לפיה תלך בעקבות AMD, ותפסיק את השימוש בגיגהרץ כמדד לביצועי המעבד.

התחזיות היום מדברות על כך שיהיה זה המעבד יונה ב-2006 או מרום ב-2007, שיאחדו סופית את הארכיטקטורה הניידת עם זו השולחנית, או ליתר דיוק - הארכיטקטורה הניידת תבלע את השולחנית, משום שהמעבדים יתבססו על ליבת פנטיום-M ולא על פנטיום 4 בן ימינו.

העתיד בניידים

קירור המעבד הוא אחד מהאתגרים ההנדסיים הבעייתיים ביותר בתכנון של מחשב נייד, ועקיפתו, באמצעות מזעור המעבדים, תאפשר קפיצת מדרגה בתחום. 

בעתיד הרחוק יותר, המעבר לייצור בטכנולוגיית 65 ננומטר (שמצמצמת את פליטת החום מהמעבד), השימוש בתצורות Multi-core (שתאפשר חלוקת עבודה בין מספר מעבדים איטיים, על פרוסת סיליקון אחת), והעברת פונקציות שונות מלוח האם למעבד (לרבות הגשר הצפוני, המאיץ הגרפי, התמיכה בתקשורת וכו'), יעניקו משמעות אחרת למושג "מחשב מחברת".

על פי הפופולריות הגואה של לוחות האם בהם מובנים רטיסי רשת, אודיו ומאיץ גרפי, במחשבים השולחניים, קל להניח מה יקרה בניידים. אנשים ישלמו פחות תמורת מחשב שביצועיו יותר מסבירים. במחשבים השולחניים זה מביא לגידול מתמיד בפלח ה-SFF (מחשבים שולחניים זעירים).

אינטל מעצבת את השינוי

בסופו של דבר יהיה נייד שעוביו קצת יותר ממחברת, משקלו פחות מק"ג, ועוצמת החישוב שלו מתחרה במה שהתרגלנו לקבל ממחשב שולחני. מי שיתעקש, יוכל להמשיך ולקבל יותר ממחשב שולחני, אבל כמה אנשים יתעקשו? יהיה שימשיך להשתמש במחשבים שולחניים להרצת משחקים, לפיתוח, לעריכת מדיה, וכיוצא באלו. לעיתים, זה יהיה חסכוני.

אבל גם מחירם הגבוה של הניידים הוא תופעה זמנית. כבר היום זול יותר לאחסן ולהוביל מחשבים ניידים בכל שלבי הייצור. בסופו של דבר, הניידים ישתלמו לכולם, ויהיו זולים יותר מהמחשבים השולחניים. עד שהניידים יתחרו בשולחניים גם במחיר, אינטל עושה הכל כדי לדאוג שהם יציעו ערך מוסף מוחשי יותר. כדרכה, היא היא יוצרת את הצורך. כשרצתה לשכנע את העולם שהוא זקוק למחשבים חזקים יותר, השקיעה בפיתוח טכנולוגיות כמו וידאו ותלת מימד. היום, כדי למכור למשתמשים את הניידות, היא דוחפת את התקשורת האלחוטית.

תוכנית ה"נקודות החמות המאושרות" (Wi-Fi Verification Program) שלה, כוללת היום כ-32 אלף אתרים בעולם. בישראל בלבד יש למעלה מ-50 נקודות חמות, והמספר גדל. היוזמה של אינטל לפיתוח אפליקציות ייעודיות לתקשורת ניידת (Mobilized Software Initiative), עומדת היום מאחורי כ-150 יישומים. נראה שהמאמצים נושאים פירות - גרטנר צופה שמספר המשתמשים ב-Hot Spots ישולש השנה ויגיע לכ-30 מיליון.

עם ההשתחררות מכבלי האינטרנט המהיר והרשת המקומית, ה-PC יהיה חופשי לצאת לדרך. אם מהפיכת התקשורת הסלולרית לימדה אותנו משהו, הדבר הזה הוא שמעבר לרמת ניידות מסויימת ומתחת לרמת מחיר מסויימת, השמיים הם הגבול. יכול להיות שהמחשב הבא שתקנו יהיה שולחני, אבל זה שאחריו יהיה נייד - בטוח.