האלוף דורון אלמוג נגד ההתנתקות ובג"ץ
"יש סוגיות שאינן מצויות במחוזות בית-המשפט", אומר האלוף אלמוג, ומונה בנשימה אחת את הגדר, הרס בתים ופרדסים וההפגזה בדמשק במלחמת יום כיפור. שנה אחרי שנפרד מפיקוד דרום, הוא מזהיר: "דגלים פלסטיניים בכפר דרום ההרוסה יספקו קטליזטור לעוד טרור. אפשר לבודד את המחבלים, אבל בשום אופן לא במהלך חד-צדדי". אז מה כן? מהלך בינלאומי נרחב, שכונות חדשות במקום מחנות הפליטים, "כלכלת תפר" חזקה וכסף, הרבה כסף למפונים
האלוף דורון אלמוג, עד לפני שנה אלוף פיקוד הדרום, העלה בפני באי הכינוס שאלות נוקבות ביחס לתוכנית ההתנתקות והיום שאחריה, ולא חסך את שבט ביקורתו מעובדת היותה חד-צדדית.
את עיקר תסכולו הביע נוכח הקשיים שמערימה לדבריו המערכת המשפטית על פעולות הצבא בשטח. תחת אש, הוא סבור, לא הכל "בגיץ".
"בימים אלה תלויה ועומדת בבג"ץ החלטה על בניית מאה ק"מ של גדר ההפרדה באזורים שונים בגדה", אמר אלמוג. "אבל האם בג"ץ הוא זה שצריך להחליט, או שהמדינה יכולה להפקיע אדמות לצורכי ביטחון? זה הרי יכול להתארך בבג"ץ, ובינתיים, אנו עלולים למצוא עצמנו עם עוד משפחות שכולות. ואז מה? נבוא ונאמר שנתנו לפלסטינים זכות טיעון?
"כשאני בניתי בית בנס-ציונה, העירייה לקחה לי מטר בלי ללכת לשום בג"ץ. פשוט טענו שלצורכי תוכנית בניין עירונית ולרווחת הפרט בעיר, צריך להרחיב את הרחוב. מדינת ישראל יכולה לעשות אותו דבר עם כל אותו תפר, כשצריך לספק הגנה לתושבים".
ביום כיפור לא ביקשנו רשות
ברצועת עזה, גדר הביטחון הושלמה לא מכבר. אלא שלדברי האלוף אלמוג, גם שם היו מכשולים, שוב – בגלל הבג"ץ. עוד לפני הגעתו ללשכת אלוף הפיקוד, סיפר, הפלסטינים הרסו את גדר המערכת והיה צורך להקימה מחדש.
"כשהגעתי, לקחתי מרחב של ק"מ מהשטח הפלסטיני והכרזתי עליו אב"מ – אזור ביטחוני מיוחד. באותו ק"מ הורדנו פרדסים ובתים. התעוררה השאלה, האם צריך לתת לפלסטינים את זכות הטיעון. הוחלט לאפשר להם לעתור תוך 48 שעות מרגע ההודעה על פעולת החישוף הצפויה".
אלמוג התנגד בשעתו לזכות העתירה. "אני טענתי שאין מקום לפנייה לבג"ץ, כי אנחנו נמצאים במציאות שונה. התמודדתי אז עם 20 עד 30 התרעות של חדירה לשטח ישראל. טענתי נגד הפרקליט הצבאי הראשי שזה פשוט לא רלוונטי.
זה בדיוק כמו שבמלחמת יום הכיפורים, הרמטכ"ל היה שואל את הפצ"ר אם מותר לו להפגיז את דמשק. מבחינתי, זו בדיוק הסוגייה שלא מצויה במחוזות בית-המשפט, למרות שיש כאלה שיחלקו ויגידו שזה סוג אחר של עימות".
הבעיה אותה מזהה אלמוג היא בראש ובראשונה הגדרת העימות הנוכחי. "לקח למערכת המשפטית בצה"ל שנה שלמה ליצור תשתית משפטית אחרת, ולהגדיר את המצב עימות מזוין. רק אז בעצם התחלנו לפעול חוקית כמו במלחמה, ויכולנו לבנות מחדש את הגדר ... אני לא מבטל לחלוטין את המערכת המשפטית, אבל יש מקומות בהם ברור לחלוטין שמדובר בלקיחת אדמה לבניית מערכת הגנתית, לצורך הגנת חיים, כשיש משמעות גדולה מאוד לזמן".
התמונה האחרונה מכפר דרום
לא רק על בג"ץ והפרקליטות הצבאית יש לאלוף אלמוג ביקורת. את חיציו הוא מפנה גם לעבר הדרג המדיני ותוכניתו החד-צדדית, שנדמה כי הונחתה על צה"ל כרעם ביום בהיר.
"יש לא מעט נעלמים בנוגע לתוכנית ההתנתקות ולאופן ביצועה. מה שברור זה, שאם ביום האחרון שלה נראה מחבלים פלסטינים עומדים על 19 יישובים (או מה שהיה יישובים, אני עוד לא יודע אם יחליטו למחוק אותם או להעבירם כפי שהם), אם נראה אותם עומדים ומסמנים וי בידיהם, יורים באוויר ומניפים דגלים פלסטינים, אם זו תהיה התמונה האחרונה – זה יכול להיות היום הגדול של הטרור.
הם יטענו לניצחון גדול. הם יגידו, זהו ניצחוננו. אחרי כמה שנות עימות, הנה, הרווחנו את האדמה, את השטח, ואפשר לעשות איתו המון. היהודים מבינים רק כוח. זה עלול להיות קטליזטור לעוד טרור, גם ביהודה ושומרון.
"אם התמונה האחרונה תהיה של הטרוריסט העומד בכפר דרום או נצרים, אולי יכול להיות מענה אחר כך שהם לא ייכנסו בכלל – אולי כוח אחר, מצרי או בינלאומי. יש פה שאלה שלמה, כיצד תבוצע התכנית. שאלה של השקעות, של מדיניות.
אם זה היה תלוי בי, הייתי הולך למהלך בינלאומי רחב, מוחק את מחנות הפליטים ברצועה ובונה שכונות חדשות. זהו מהלך מותנה - להעביר כספים, לבנות, לנסות לעשות מהלכים שיבודדו את אותם מרכיבי טרור או יצמצמו את המוטיבציה לפעולה. אני מאמין שבמהלך רחב, בשום פנים ואופן לא חד-צדדי, עם גורמים בינלאומיים, אירופה, ארצות-הברית ומצרים, אני חושב שיהיה אפשר לבודד חלק גדול ממרכיבי הטרור".
תת-אלוף עיבל גלעדי, עד לפני מספר חודשים ראש חטיבת התכנון האסטרטגי באגף התכנון בצה"ל, ביקש להציג בכינוס "עמדה אחרת מזו של דורון".
לדבריו, "היום אין יכולת להגיע להסדר מדיני עם הפלסטינים במהלך אחד. ההיגיון שהיה ביולי 2000 בקמפ-דיוויד אינו קיים עוד ... גם אם הפלסטינים יחגגו על גגות הבתים כפר דרום, אני לא בטוח שזה צריך להשאיר אותי בעזה. תמיד יהיו כאלה שיטענו שזה הצלחה שלהם, אז מה? בגלל זה נישאר שם לנצח? יציאה מעזה תיצור דינמיקה אחרת שתעודד מנהיגות אחרת, מעבר למציאות ביטחונית טובה יותר. אני לא נבהל מהקסאמים, במהלך הזה לא איבדנו דבר מחופש הפעולה שלנו".
מחיר יקר על החלטות
אפילו מקבלי ההחלטות בצה"ל ובמשרד הביטחון לא נפקדים מדברי הביקורת של אלמוג. סגירת אזור התעשייה ארז, למשל, בו מועסקים כיום 5,000 פועלים פלסטינים בשכר של 100 שקל ליום.
"ההחלטה לסגור לא ממש ברורה לי. אם המודל הכלכלי בשטחים לא היה כזה שנשען על יחסי גומלין עם ישראל – למשל, אם רצועת עזה הייתה מועברת למצרים – היה מקום לסגור את אזור התעשייה. אבל כל עוד יש תלות בישראל, חובה לבנות כלכלת תפר יציבה וחזקה בינינו לבין הפלסטינים, שיש לה מקום חשוב בריסון הקיצוניים ועידוד המתונים יותר. גם זה חלק מן המערך ההגנתי".
גם בתחום "בניין הכוח והתאמתו לסביבה המשתנה", האלוף סבור שיש מקום לשיפור: "טענתי שהיה צריך לעשות יותר ויותר מהר. למשל, הצעתי להביא נגמ"שים כבדים לחטיבת גבעתי במהלך העימות, אך האפשרות נשללה. נעשו אמנם דברים טובים, אבל על החלטות שפסלנו אני חושב ששילמנו מחירים יקרים".
הרמז העבה מכוון כמובן לתקריות הנגמ"ש הקטלניות בשכונת זייתון ובציר פילדלפי, בו אלמוג סבור, אגב, חובה להמשיך ולהחזיק גם לאחר הנסיגה.
ממשלה אחת, גם אם לא אהובה
דורון אלמוג מכיר כל אבן ברצועת עזה. בשנים 93'-95' הוא שימש מפקד כוחות צה"ל ברצועה, ומשנת 2000 עד קיץ 2003 כיהן כאלוף פיקוד הדרום. באחרונה שב מתקופת לימודים בארצות-הברית. שמו הוזכר כמועמד לתפקיד סגן הרמטכ"ל, אולם בסופו של דבר הוא לא נבחר.
בסוף השנה צפוי אלמוג להשתחרר מצה"ל, וההערכה היא שלמרות החיזור אחריו מצד מספר מפלגות, הוא לא ילך לחיים פוליטיים. אך בלהט הוויכוח הציבורי סביב הפינוי הצפוי, יש לו בהחלט מה לומר.
"אנחנו יכולים במו ידינו להביא לשנאה פנימית ולמצב של מלחמת אחים, אבל לא צריך להרוג אחד את השני כדי להבין כמה החיים יקרים. צריך לעשות תהליך הכנה כזה, שאנשים יבינו שיש מדינה אחת, יש ממשלה אחת, וגם אם לא אוהבים אותה - היא הנבחרת וצריך לבצע את החלטותיה. צריך לתת הרבה כסף לאלה שמפנים אותם, לדאוג לעתידם, ליצור להם עתיד טוב יותר כבר עכשיו".
לפנייה לכתב/ת 
