קאיה סראטו - יונדאי משופרת?
המרכיבים של יונדאי, חברת האם, השם שייך לקאיה. האם מסוגלת הסראטו החדשה לכבוש את השוק הקומפקטי-משפחתי? כי לפחות מול יונדאי הוותיקה אין לה במה להתבייש. השקה מסקרנת
הרבה חיוכים נראו באירוע השקת קאיה סראטו, אליו הוזמנו בימים האחרונים. בעיקר מכיוון שכולם היו גאים בטיפוס המתמיד במכירות. וזה עוד לפני מתקפת מוצרים חדשים שעומדת להתחיל, לפני פתיחת מפעל חדש בסלובקיה, וקצת לפני שאנחנו נוהגים לראשונה בסראטו.
זה מכיוון שהסראטו נכנסת לפלח הקומפקטי-משפחתי החשוב, בו לא יכולים היו הקוריאנים - עם מנטור ושומה מיושנות - לנגוס עד עתה. ואולי הכי חשוב לאירופה, מדובר במכונית הפרטית הראשונה של קאיה עם מנוע דיזל. אצלנו זה זניח, באירופה היום זה חובה.
נראית טוב
ובאותה מידה, אם היא חשובה כל-כך, אי אפשר לוותר על גרסת חמש דלתות "אמיתית" לצד הסדאן. ומכיוון שבאירופה, יש למראה חשיבות אדירה, נעשה מאמץ מיוחד כדי להעניק למכונית הזו פנים נאות. וזה הצליח מעל המשוער.
בקאיה לא מסתירים לרגע את התבססות הסראטו על פלטפורמה של יונדאי אלנטרה, אולי מכיוון שהיא מושכת עין ומצודדת ביחס לבת המשפחה הלא-מבריקה. זה בולט לא רק בגרסה קומפקטית-אירופאית, אלא בעיקר בסדאן.
עם כנפיים קדמיות תפוחות מעט, קו מותניים קמור וקורה אחורית שגולשת ברכות לאחור, היא נראית כמזיגה נכונה בין סממנים דינאמיים לגודל וקלאסיקה. במילים אחרות, היא לא רק מושכת יותר מכל משפחתית קוריאנית אחרת, היא פשוט נראית טוב. נקודה.
ולמרות שבאופן טבעי אנחנו מחבבים מראה של מכוניות בעלות שלוש או חמש דלתות, הפעם נראה כי הסדאן פשוט נאה יותר, נכונה יותר מבחינת קווי עיצוב, הרמונית ומקורית יותר. על הספוילר האחורי המגוחך שהוצמד למכונית המבחן היינו מוותרים בקלות.
רואים את העור
כאילו הם נכונים לזעזע את עולם הדימויים המוכר לנו, הביאו הקוריאנים להשקה גרסאות מצוידות במיוחד, עם חישוקים קלים, ריפוד ודיפון בעור. זאת קאיה? החל מעתה בהחלט כן. כי העניין הוא שגם ללא אחיזת העיניים הזו, ברור שבתא הנוסעים בצעו אנשי קאיה מלאכה טובה, בעיקר כזו המעמידה בצל את חברת האם - יונדאי.
ואיך אפשר להימנע ממשחק "מצא את המשותף" עם האלנטרה? שחקו אותו, ותגלו מספר לא מבוטל של מתגים ומערכות מוכרים. אבל הדרך בה משולבות המערכות מוצלח בהרבה, כמו שמציגה בקרת האקלים, או פתחי אוורור שנסגרים לתריס ונציאני כמו ביוקרתיות שבמשפחתיות.
על רקע זה מפתיע דווקא לגלות "חוסרים", כמו ההגה שמתכוון רק לגובה, מחשב דרך שאינו מדווח על צריכת הדלק, מערכת שמע מקורית שלא נראית כזו, מדרס רגל שמאל קרוב מדי ועוד. גם מנופי תאורה-מגבים אפשר היה לשפר, ולא להעביר ישירות מאלנטרה. משמח דווקא מתג חשמלי לפתיחת תא מטען, אבל למה רק בגרסת חמש הדלתות אפשר לפתוח אותו מבחוץ?
חוץ מזה, מה שמסייע לסארטו להפוך מושכת לעומת קוריאניות אחרות היא תנוחת נהיגה טובה, בעיקר בזכות כיוון גובה נוח למושב. הסראטו אינה נראית גדולה במיוחד, אך המרחב ליושבים מאחור טוב. מעניין לציין כי קאיה טוענים לנפח גדול יותר לתא המטען בקומפקטית (538 ליטר) לעומת המשפחתית (345 ליטר).
מי מניע
קאיה מציעה בתחילת הדרך שני מנועי בנזין: בנפח 1.6 (105 כ"ס), או 2.0 ליטר (143 כ"ס) ושני מנועי טורבו-דיזל מסילה משותפת - 1.5 ליטר (102 כ"ס) ו-2.0 ליטר (112 כ"ס). כולם מוכרים מהארסנל של יונדאי, וכך גם תיבה אוטומטית המשודכת בינתיים רק לגרסאות הבנזין (בעתיד גם לדיזל).
אני בוחר לפתוח עם מנוע ה-1.6 ליטר המוכר מהאלנטרה והפתעות אמיתיות אין. הביצועים סבירים אך לא מרשימים. לעומת זאת, נראה כי מדובר במנוע שקט יחסית, וחלק יותר.
לעומת זאת, גרסת 2.0 הליטר יכולה לאכזב או להפתיע בהתאם לתיבה. יחסי העברה ארוכים מדי ואופי עצל בתיבה האוטומטית גרמו במכוניות ההדגמה לתחושה איטית במיוחד ולתפעול לא רהוט. והיא אינה מוכנה להינעל בראשון, ממש כמו באלנטרה.
אלא שמעבר לאחות ידנית מפתיע מייד. יש העברת כוח נחושה משמעותית ולמרות חור מוגזם בין ראשון לשני, ביצועים טובים בהרבה. פתאום הופכת הסארטו נמרצת, ולמרות ש-9.0 שניות מ-0 ל-100 קמ"ש היא לבטח לא עושה (למרות הפרסום הרשמי), פשוט קשה להאמין שאותה יחידת כוח פועמת בשתי המכוניות.
מעניין היה לגלות מאוחר יותר כי מנוע הדיזל הגדול היה שקט ומעודן מיחידות הבנזין, למרות שאינו חרישי במונחים אירופאים. הוא אמנם אינו חזק כדור החדש של מנועי דיזל אירופים, אך הוא עושה את העבודה, מושך היטב מסל"ד נמוך ונע נמרצות גם בתחום הגבוה.
איזה כביש?
התנהגות כביש נאותה מעולם לא היה הצד החזק של מכוניות קוריאניות. ולכן היה מפתיע לגלות כי קאיה בחרו בכבישים יומרניים להשקה, כאלה המתאימים למכונית ספורטיבית קטנה. האם מכינים לנו הפתעה?
כן ולא. מצד אחד, הסראטו לא מאיימת על הטובות בקבוצה. מצד שני, מדובר ללא ספק בשיפור ענק לעומת המנטור למשל, וגם יריבות קוריאניות אחרות. ואלה בפירוש חדשות טובות.
מה לשפר? לא חסר. למרות ניסיון לתת להגה תחושה "בשרנית", שינוי המשקל המלאכותי מדי, וההתקשות המוגזמת תחת עומס, אינם לעניין. הוא נוטה להעביר לידיים יותר זעזועי כביש ממידע רלוונטי.
אבל מערכת המתלים עושה עבודה טובה בהחלט, מרסנת היטב את המרכב, עם תת-היגוי לא מוגזם ותגובות נכונות להרפיה מהמצערת. מבחינת תחושות היא מאמתת את הצהרות הקוריאנים שהמרכב קשיח מזה שבאלנטרה.
גם אחיזת הכביש טובה מזו שפגשנו אצל הקוריאנים, אם כי כאן משחקים תפקיד הצמיגים. לרוב בוחרים הקוריאנים לצייד מכוניות נוסעים בצמיגים מקומיים נחותים יחסית, אך הפעם מבטיחים בקאיה שכל סראטו אירופאית תקבל ברידג'סטון במידה 195/60R15 כציוד תקני. בקרת האחיזה נותרה מובטלת בגרסאות החלשות, והורגשה רק ב-2.0 ליטר (בנזין). מעניין, אך עדיין לא מוצעת כלל בקרת יציבות.
כמו ההגה, גם מערכת הבלימה אינה מהוקצעת מספיק. הדוושה לוקה בתחושה אנמית, ההתקשות מוגזמת והדיוק לא שם. זאת, למרות שיכולת הבלימה לא נפגעה בשום נקודה.
הבדלים מוזרים?
אנחנו מוצאים לנכון לדווח כאן כי באופן מוזר, התגלו במהלך ההשקה הבדלים מאד מהותיים בין גרסאות שונות. בעיקר בין גרסאות עם גיר ידני לאלה עם תיבה אוטומטית. למשל, למרות שהקוריאנים טענו בלהט כי כיול המתלים זהה, עדיין הרגישה הסראטו האוטומטית הרבה פחות טוב במגוון רחב של מסלולי נסיעה.
ההגה היה קל עוד יותר, ניכר בו אפילו חופש מוגזם. הבלמים היו נרפים, ריסון המרכב פשוט לא טוב. חשוב לציין כי הבדיקה לא נערכה במכונית אחת בלבד, אלא ביותר. התחושות נותרו דומות, כולל רעש מתלים מוחשי ונקישות מהציר הקדמי. ובכלל האיכות הכללית במכוניות האוטומטיות הייתה פחות טובה. אנחנו עדיין מצפים לתשובה רשמית.
צעד גדול לקאיה
אין ספק כי הסארטו מהווה צעד גדול לפנים עבור קאיה, ומעניקה ליבואן המקומי הזדמנות ראשונית לחדור באמת לפלח השוק החשוב ביותר בארץ. ולמרות שהיא לבטח אינה מסוגלת לסכן את המובילות מיפן או אירופה, הרושם הראשוני אומר כי מדובר בקוריאנית הטובה בקטגוריה.
וכך, למרות שעדיין לא נהגנו בגרסה החשובה לשוק המקומי (1.6-אוט'), ולמרות "שיהוקים" לא מוסברים באוטומטית, הסימנים מראים שהסראטו עשויה להתגלות כאבן דרך עבור קאיה בישראל. לבטח כאשר משווים אותה לאחיות למוצא המצליחות יחסית מבית יונדאי (אלנטרה) או שברולט-קוריאה (אופטרה).
אבל לפני כן, עד שתנחת כאן הסרטו בעוד כחצי שנה, יצטרכו בקאיה לטפל בתחום מחירים בעייתי. כי גם אם לקאיה יש סוף סוף נשק הולם, היא תצטרך מחיר תחרותי ותהיה חייבת להתיישר לפי הרף שקבעה יונדאי המבוססת. אם זה לא יקרה, לא תעזור לה קפיצת המדרגה שהיא מפגינה עם הסראטו.
קאיה סראטו. יש חמש דלתות
יש גם עם ארבע, ובכל מקרה השיפור מקאיה של פעם ניכר
אלנטרה מחופשת?
או מתמודדת ראויה כנגד משפחתיות מודרניות?
עם תיבה ידנית
גם עם תיבה אוטומטית
האיכות בתא הנוסעים טובה
מומלצים
