יונדאי אלנטרה - טובים השניים?
יונדאי מציעה לכם משפחתית עם מנוע 2.0 ליטר, במחיר מקביל לליגת ה-1.6. על הנייר זה נשמע כמו מציאה, האם גם על הכביש זה כך?
בעצם, הסיפור הזה לא חדש. יבואני יונדאי לישראל ניסו כבר בעבר לשווק מעין גרסה מחוזקת למשפחתית שלהם, את הלנטרה, זו שהקדימה את הדגם הנוכחי. אלא שהקהל לא ממש התלהב, העדיף את גרסת ה-1.6 הזולה יחסית למתחרות וסרב לשלם את תוספת הכסף. האם הפעם זה יהיה אחרת? האם מעוניין הקהל המקומי לשלם 121,000 עבור יונדאי משפחתית עם מנוע גדול יחסית, במקום סכום דומה עבור אירופאית?
מצא את ההבדלים
בהתאם לשיטה המצליחה של דלק מוטורס, גם ביונדאי בחרו לבדל את הגרסה החזקה-יותר עם חישוקים קלים, גומי מעט נדיב יותר (195/60R15) וגג נפתח. אלא שבקלות אפשר לטעות. רק עם חישוקים קלים - שאינם נאים במיוחד - קשה לשנות את הרושם. האלנטרה נראית אמנם גדולה מרוב המתחרות, אבל באותה מידה גם מגושמת-משהו, לא מושכת.
גם תא הנוסעים אינו שונה. מתגים יחידים שנוספו הם אלה של הגג הנפתח (יותר מדי לחצנים לפעולה אחת, וחסרי תאורה) ושל בקרת האחיזה. זה אומר שנותרנו מצד אחד עם אחת המכוניות המרווחות בקבוצה (כולל תא מטען גדול), אך גם עם סביבת נהג מהפשוטות שיש כיום.
צריך להבין. הנדסת האנוש סבירה וגם רמת האבזור נאה, כולל אותו גג נפתח, בקרת אקלים דיגיטלית, מערכת שמע (לא מקורית), אנטנה חשמלית ואפילו תאורת מפות אמיתית. אבל איכשהו, התמהיל אינו מוצלח במיוחד. בעיקר לא לצד מכוניות מודרניות מוכרות לנו.
הקלף
אבל, יש כאן מנוע חזק, שהתווסף למבחר בזמן מתיחת הפנים האחרונה שעברה האלנטרה. 2.0 ליטר, תזמון שסתומים משתנה, ונתון הספק מרבי של 143 כ"ס. לעומת ה-1.6 של היצרן, מדובר בתוספת מהותית של כ-40%. חוץ מזה, המנוע הגדול מבטיח לפתור את אחד הצדדים הבעייתיים של המשפחתית מבית יונדאי - עצלות התנועה.
ואת זה הוא אכן עושה, בקלות יתרה. הוא אמנם רועש למדי בסל"ד גבוה, אבל יש פחות צורך לדחוף אותו לספירות גבוהות. האצות ביניים הופכות לקלילות הרבה יותר, וכך גם האצה מהמקום. ובכל זאת, ביחס למשפחתיות אחרות, נראה כי בחירת יחסי ההעברה כאן לא הייתה מושלמת.
"חורים" גדולים מדי בין ההילוכים (אין אפשרות נעילת הילוך) מבטיחים מחד שיוט רגוע בסל"ד נמוך, ומהירות מרבית תיאורטית גבוהה (כ-200 קמ"ש כבר בשלישי). מאידך הם "מבטיחים" שלא פעם תמצאו עם רצון, אבל בלי כוח. עם זאת, אסור לשכוח שהיא עדיין מהירה ובעיקר חזקה מהטובות שביפניות. היא גם חסכונית מהן, עם כמעט תשעה ק"מ לליטר במבחן המתיש. תוצאה טובה אגב מזו שהשגנו עם ה-1.6.
חורים בהגנה
אבל המנוע החזק יותר, כמו-גם הצמיגים הנדיבים (שמאבדים אחיזה בפתאומיות), מבליטים כאן שלדה בינונית והיגוי לא טוב, עם כיול לא נכון של התגבור. זה האחרון משתנה בהתאם לסל"ד, מתקשה באופן מלאכותי תחת עומס, ופוגע בביטחון האוחז בהגה. כיול המתלים אינו טוב בהרבה, עם רכות לא מרוסנת מספיק. ומומלץ לכם שלא להגיע למגבלות האחיזה, כי הבקרה נכנסת לפעולה באופן דרמטי ומוקדם מדי.
אז מה נותר? לנהוג כמה שיותר בנינוחות, לאמץ פחות, לדרוש מעט ולצפות לנוחות נסיעה טובה. אלא שגם כאן, בעיקר כאשר היא עמוסה, מתגלה כיול המתלים כרך מדי. ואם ברגעים ראשונים התחושה טובה יחסית, הרי שמול מהמורות גדולות יותר ופסי הרעדה פשוט מתקשה האלנטרה להתמודד מבלי להניף דגל לבן של כניעה.
עושים חשבון
אז כדאי או לא? ראשית, האלנטרה אינה הגרועה בקטגוריה. שנית, עבור לקוח שמשלם מכיסו וחייב יונדאי אלנטרה מסיבה כלשהי, מדובר בחבילה עדיפה על ה-1.6, למרות תוספת המחיר של 9,000 שקלים. אלא שחשוב יותר לקחת בחשבון מכוניות אחרות, כאלה שלמרות חסרון נפח וכוח מנוע, טובות ממנה משמעותית. גם יפניות, גם אירופאיות.
אז נכון, נמאס גם לנו לחזור ולהזכיר מובילות טובות כמו רנו מגאן למשל, או טויוטה קורולה ומאזדה 3, אבל זה מה שיש. הן עלולות להתגלות כיקרות במעט, אך לא רק שהן עדיפות בהרבה מבחינה דינמית, ומעניקות תחושה עשירה, מודרנית ומהנה - אליהן תשמחו להכנס בכל בוקר. את זה, לצערנו, אי אפשר לומר על היונדאי.
