מבקר המדינה: משרד החינוך לא יודע כמה מורים צריך

"משרד החינוך מסתמך על אומדנים חלקיים בלבד, ואין לו מאגר מסודר ומעודכן של נתונים על צורכי מערכת החינוך". זו השורה התחתונה מדו"ח מבקר המדינה לשנת 2004, שבוחן את פעילות המוסדות להשכלה גבוהה והמוסדות להכשרת מורים. לדברים יש משמעות רבה בימים בהם ארגון המורים העל-יסודיים נמצא במאבק משפטי מול משרד החינוך, בדרישה לקבל נתונים מדוייקים על מספר המורים שצפויים לקבל בקרוב מכתבי פיטורים.

בדו"ח שמתפרסם היום (ד') בודק המבקר, השופט אליעזר גולדברג, את התקציבים שמעביר משרד החינוך למוסדות להכשרת עובדי הוראה. הוא מצא כי כבר ב-99' "התגלו קשיים בנושאים כגון תכנון רב-שנתי ותכנון כוח-אדם בהוראה, והתעוררו ספקות לגבי יעילותה של השיטה הנוכחית לתקצוב". המלצות שהגישה ועדה מיוחדת לנושא לשר החינוך דאז, יוסי שריד, עדיין לא מומשו. המבקר כותב כי "בהעדר נתונים עדכניים ואמינים, התהליך לקוי, ולא ניתן לדעת אם התכנון והתקצוב מתאימים לצורכי המערכת".

"למשרד החינוך", כותב המבקר, "אין מאגר מסודר ומעודכן של נתונים על צורכי מערכת החינוך, אלא אומדנים ונתונים חלקיים בלבד, המצביעים לכאורה על מחסור במורים במקצוע מסוים. אין הערכות מעודכנות, אמינות ומבוססות על מספר המורים שצפוי ללמד בשנים הקרובות במחוזות המשרד השונים בכל אחד ממקצועות הלימוד ולכן לא ידוע כמה מורים חדשים יהיה צורך להכשיר בכל מקצוע".

המבקר בדק גם את ארגון ופריסת המוסדות להכשרת עובדי הוראה. בשנת הלימודים 2002-2003 חל גידול במספר המוסדות, שעמד אז על 53, כאשר עיקר הגידול היה במגזר החרדי. באותו מגזר, ביחס למוסדות החינוך הממלכתי והממלכתי-דתי, נמצא גם השיעור הגבוה ביותר של מוסדות הכשרה המוגדרים "קטנים", אשר לדעת ועדה מקצועית – הם "יתקשו להגיע לאיכות אקדמית והעלויות הנדרשות בהן אינן מוצדקות".

המבקר טוען כי "המשרד הכיר בכך שצמצום מספר המוסדות יביא לחיזוקם ולשיפור רמת הלימודים בהם, ואולם הצעדים שנקט בנושא זה, שעיקרם הקמת ועדות וצוותים רבים בלי ליישם את המלצותיהם, אינם יכולים לבוא במקום צעדים מעשיים". המבקר קורא למזג מוסדות ואף לסגור כאלה שאין הצדקה לקיומם.

הסטודנטים משלמים בלי לדעת

חלק מרכזי בדו"ח המבקר מתייחס לאגודות הסטודנטים ולקשרים ביניהן לבין האוניברסיטאות. האגודות פועלות כעמותות ועוסקות בפעילויות שונות לרווחת הסטודנטים. אלא שחלק מהן הקימו חברות עסקיות או גופים כלכליים לכל דבר - חברות כוח-אדם, חנויות למכירת ספרים ומכשירי כתיבה, הוצאה לאור, פרסום ושיווק, הפעלת קפיטריות ומסעדות, שמירה והשכרת דירות - שלדברי המבקר, "לא כולם בליבת העיסוק שלשמו הוקמו האגודות, שהוא פעילות סטודנטיאלית".

לפי חוק העמותות, הצטרפות לעמותה דוגמת אגודת הסטודנטים היא פעולה אקטיבית, והמבקש להיות חבר בה צריך להגיש בקשה כדי להתקבל אליה. אלא ששתיים מהאוניברסיטאות, בן-גוריון בבאר-שבע והטכניון בחיפה, גבו דמי חבר גם ממי שלא הצהיר על רצונו להצטרף לאגודה. "דרך פעולה זו של האוניברסיטאות", כותב המבקר, "אינה מתאימה לדרישות חוק העמותות".

עוד מציין המבקר כי דמי החבר לאגודה ודמי הרווחה הם תשלומי רשות, לגביית כל אחד מהם נדרשת הסכמה נפרדת ואין להתנות את תשלום האחד בתשלום האחר. אולם מן הממצאים עולה כי אוניברסיטת בן- גוריון גובה יחד את שני התשלומים, כאשר אין אפשרות לשם רק אחד מהם, ואילו אוניברסיטת תל-אביב גובה דמי רווחה בלבד, ואינה גובה דמי חבר.

הביקורת העלתה כי בחוברת האוניברסיטה לשנת תשס"ד נכתב: "לא תנפיק האגודה תעודת סטודנט למי שלא ישלם תשלום דמי רווחה". מכאן, לדברי המבקר, עולה כי יש התניה בין תשלום דמי הרווחה לחברות באגודה.

מבדיקה מספרית שערך המבקר עולה כי באוניברסיטת חיפה ובאוניברסיטה העברית בירושלים, שבהן נגבו דמי החבר רק ממי שהצהיר על רצונו להיות חבר אגודה, ניצלו שיעורים גדולים יחסית של סטודנטים את זכותם להימנע מתשלום. כך למשל בחיפה, שם, מבין כ-16 אלף סטודנטים, רק כ-8,900 שבהם 56% שילמו דמי חבר. באוניברסיטה העברית, מתוך כ-24 אלף סטודנטים, שילמו כ-7,600 בלבד - 32%. לדעת המבקר, הנתונים מלמדים על החשיבות של גביית התשלום רק מסטודנטים שהצהירו על רצונם להיות חברי אגודה.

המבקר תוקף בחריפות גם את רשם העמותות - שאמור לפקח על אגודות הסטודנטים, ומתברר שהדו"חות הרלוונטיים כמעט ולא הוצאו עבורו. "במהלך השנים", כותב המבקר, "קיבל הרשם מפעם לפעם מידע המצביע על חששות לפעולות לא תקינות של אגודות סטודנטים. אולם הרשם, שהוא הגורם היחיד שבסמכותו לפקח על האגודות, לא השתמש במידע זה ולא מימש את הסמכויות שלו לבדיקה ולטיפול בעניין. הוא אף לא הקפיד שהאגודות יגישו לו את הדו"חות בזמן וברציפות ולא נקט את כל הצעדים שהוא רשאי לנקוט על פי החוק ... אמצעי האכיפה נועדו ליצור פיקוח יעיל ואי מימושם במשך שנים כה רבות עלול לעודד את האגודות שלא למלא את חובותיהן".

תגובות

ממשרד החינוך נמסר בתגובה, כי "הוועדה המשותפת (ועדת פרופ' אריאב - פרופ' כץ) שמינתה שרת החינוך בוחנת את מכלול ההיבטים האקדמיים של המכללות האקדמיות. בתום עבודתה אמורה הוועדה לקבוע ולפרסם דגם מנחה חדש להכשרה להוראה, וכן את הקריטריונים למיפוי המוסדות ולצמצום מספרם.

בהנחיית השרה לבנת, המשרד כבר דאג שבשנת הלימודים הנוכחית (תשס"ד) יצומצמו בכ-500 מספר הסטודנטים במכללות להוראה. בנוסף, בשנת הלימודים הקרובה, תשס"ה, יצומצם מספר הסטודנטים בלמעלה מ-1,000".

עוד נאמר בתגובת משרד החינוך: "בנושא הביקורת על הגידול במספר המכללות החרדיות יצויין, כי מדובר בגידול מתמשך מאז שנת 1985. בשל כך, שרת החינוך החליטה לקצץ בתקצוב. יודגש, כי סך כל תקציב מוסדות ההכשרה במגזר החרדי לא זו בלבד שלא עלה, אלא אף הופחת במסגרת הקיצוצים הרוחביים שהושתו גם על המכללות להוראה האחרות. הכשרת סטודנטים מהמגזר החרדי במקצועות שאינם בתחום ההוראה (כמו מקצועות פארא-רפואיים) והקניית הכשרה מקצועית יאפשרו הרחבת שילובם של הסטודנטים ממגזר זה במעגל העבודה.

"אשר להערת המבקר בעניין העברת הנתונים ללמ"ס, יצויין, כי מזה שנים לא הועברה אליו בקשה לתחזית על פי מקצועות הוראה, ולאחרונה יזם המשרד פניה ללמ"ס ועל פיה ביקש המשרד הכנת תחזית של מורים ל-5 השנים הבאות. מעבר לכך, בימים אלה שוקד המשרד על גיבוש סקר מקיף הכולל את צרכי כח אדם בהוראה על פי מקצוע בהוראה".

מאוניברסיטת בן גוריון נמסר: "אוניברסיטת בן-גוריון תחדל החל משנת הלימודים הבאה לגבות דמי חבר עבור אגודת הסטודנטים, וממילא לא תגבה יחדיו את אגרת הרווחה עם דמי החבר. בנוסף אימצה האוניברסיטה את המלצת המבקר לפיקוח על ניצול התקציב שהיא מעבירה כתמיכה באגודת הסטודנטים".

תגובת דובר משרד המשפטים בשם רשם העמותות: "רשם העמותות אינו מזדרז לנקוט בסנקציות קיצוניות העלולות לפגוע בציבור הנהנים מפעילות העמותה, במקרים בהם נראה כי פניות נוספות לעמותה יביאו לתיקון הליקויים, גם אם באיחור.

"חוק העמותות מטיל על עמותות להגיש דו"חות כספיים רק שנה וחודש לאחר השנה שבה בוצעה הפעילות הכספית נשוא הדו"ח, כך שבמקרים רבים, בעמותות מסוג אלה, החובה להגשת הדו"חות מוטלת על גורמים שאין להם שום קשר לשנת הפעילות הרלוונטית. רשם העמותות סבור כי נקיטת סנקציות כלפי עמותות מסוג אלה צריכה להעשות תוך שיקול דעת זהיר".

 יפתח עצמון, יו"ר אגודת הסטודנטים באוניברסיטת תל אביב מסר בתגובה לממצאי המבקר: "החל ממאי 2002 עד היום לאגודת הסטודנטים יש אישור מינהל תקין של רשם העמותות. הסיבה שעד אז לא היה אישור נבעה מהעובדה שאגודת הסטודנטים בחרה שלא לבקש את האישור. ברגע שאגודת הסטודנטים ביקשה את אישורו של הרשם מונה עו"ד ורואה חשבון חיצוניים שבחנו את פעילותה לאורך זמן. החל מ- 2002 האישור חודש כל שנה".

אוניברסיטת תל-אביב סירבה להגיב עד לפרסום הדו"ח.