הלמ"ס: 70% מהרשויות המקומית היו בגירעון ב-2002

70% מהרשויות המקומיות (186 רשויות) פעלו בשנת 2002 בגירעון תקציבי, עלייה לעומת 64% (170 רשויות) בשנת 2001. כך עולה מפרסום של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשיתוף משרד הפנים, הכולל נתונים פיזיים וכספיים של הרשויות המקומיות בישראל לשנת 2002.

בסוף 2002 היו בישראל 264 רשויות מקומיות, מהן 70 עיריות, 140 מועצות מקומיות ו-54 מועצות אזוריות. כ-75% מהאוכלוסייה התגוררו בתחומי העיריות, 16% בתחומי המועצות המקומיות ו-9% בתחומי המועצות האזוריות. 

על פי נתוני הלמ"ס, ההוצאה לתושב מכלל התקציב הרגיל של הרשויות המקומיות הסתכמה ב-2002 בממוצע ב-5,025 שקל, 4,861 שקל בעיריות, 4,658 שקל במועצות מקומיות ו- 7,148 שקל במועצות אזוריות.

ההוצאה הגבוהה ביותר לנפש נרשמה במועצה האזורית חבל אילות (19,550 שקל) ובמועצה האזורית מגילות (19,367). ירושלים דורגה במקום ה-238 מבחינת הוצאה לנפש (3,551 שקל), ותל אביב נמצאה במקום ה-33 (8,349 שקל). ההוצאה לנפש הנמוכה ביותר נרשמה בעיריית טייבה.

ההכנסה הממוצעת לנפש מגביית ארנונה הסתכמה ב-2002 ב-1,715 שקל, ירידה ריאלית של 0.7% לעומת 2001. סך כל גביית ארנונה ממוצעת לנפש בעיריות הייתה 1,904 שקל, במועצות מקומיות 778 שקל ובמועצות אזוריות 1,777 שקל.

גביית ארנונה גבוהה נרשמה ברשויות בהן קיימת פעילות מסחרית אינטנסיבית וברשויות המדורגות ברמה חברתית-כלכלית גבוהה. בתל אביב, למשל, נגבתה ב-2002 ארנונה בסך 4,797 שקל לנפש, הרמה הגבוהה ביותר בעיריות. הרמה הגבוהה ביותר של גביית ארנונה לנפש בכלל הרשויות המקומיות נגבתה על-ידי המועצה האזורית תמר (26,500 שקל).

ב-152 רשויות (כ-56%) נמדדה ירידה ריאלית בהכנסות התקציב הרגיל, המורכב מהכנסות עצמיות, השתתפות ממשלה והכנסות והעברות חד פעמיות. ב-2001 רשמו כ-72% מהרשויות גידול ריאלי בהכנסות. הגידול הריאלי הגבוה ביותר בהכנסות התקציב הרגיל נרשם ברשויות בהן קיים מדד חברתי-כלכלי נמוך.

הרשויות בהן נרשם אחוז הכנסות עצמיות נמוך במיוחד (כ-10% ופחות) מתאפיינות ברמה חברתית-כלכלית נמוכה, ורובן רשויות ערביות. לעומתן, בסביון עמד אחוז ההכנסות העצמיות על 94%, ובתל אביב-יפו על 86%.

בבני ברק ובירושלים יש את האחוז הגבוה ביותר של ילדים השייכים למשפחות שבהן חמישה ילדים ויותר, בדומה לשנת 2001 – 57% ו-41% בהתאמה. במועצות האזוריות נרשמה ההוצאה הגבוהה ביותר לחינוך לתלמיד. 

תגובת עיריית תל אביב-יפו

עיריית תל אביב-יפו מסרה בתגובה לדו"ח, כי הנתונים מבוססים על חלוקת סך כל ההכנסות מארנונה בסך כל מספר התושבים, ולא על תשלום הארנונה בפועל. שיעור הארנונה בעיר הוא מהנמוכים ביותר, ועומד על 34.79 שקל למ"ר, לעומת כ-58 שקל למ"ר בראשל"צ. עוד נמסר, כי גם תעריף הארנונה לעסקים, 223 שקל למ"ר, נמוך מהנהוג בערים אחרות בארץ.

עוד נמסר מהעירייה, כי שיעורי ההשקעה לנפש בתל אביב-יפו בחינוך, רווחה ותרבות הם הגבוהים ביותר בארץ: 1820 שקל לנפש בחינוך, 850 שקל לנפש ברווחה, ובתרבות משקיעה העירייה 140 מיליון שקל - 3.5% מהתקציב העירוני.