טיפול שיניים ללא כאבים: כל השיטות

רובנו לא אוהבים לבקר אצל הרופא, בין אם מדובר ברופא המשפחה או ברופא נשים או ברופא אף-אוזן-גרון, ובכל זאת הרופא שמעורר הכי הרבה חרדות הוא כנראה רופא השיניים: כ-15% מאוכלוסיית העולם המערבי סובלים מחרדה דנטלית עמוקה. בארץ מדובר במספרים גבוהים אפילו יותר: 19% מאזרחי מדינת ישראל נמנעים מטיפולי שיניים בכלל או מסתפקים בפנייה לקבלת טיפול אנטיביוטי בחדר המיון, ובלבד שלא יצטרכו לפתוח את פיהם בפני רופא השיניים, או אפילו השיננית. התוצאה היא כמובן הזנחה וסיבוכים, שמסתיימים על פי רוב בחורים בשיניים, ובסופו של דבר גם בכיס.

• וונד: מי שמקור החרדה שלו במחטים ובזריקות עשוי למצוא מענה במכשיר חדש, שנראה כמו עיפרון פלסטיק ומכיל בתוכו מחט זעירה ובלתי נראית, מכל לחומרי ההרדמה וחיישן המווסת את לחץ החדרת החומר לחניכיים. יתרונו של הוונד בכך שהוא נותן מענה בכמה מישורים: עיצובו נעים לעין ואינו מאיים, גודלה הזעיר של המחט חוסך מהמטופל את כאב הדקירה, וההחדרה המבוקרת של חומר ההרדמה מונעת אף היא את הכאב ומזרזת את השפעתו.
  

• לייזר: טכנולוגיה זאת נמצאת בשימוש בתחום רפואת השיניים כבר כמה שנים, ויתרונה הגדול בכך שהיא חוסכת כאבים רבים. הלייזר מתאים לביצוע סתימות, ניתוחי חניכיים קלים והלבנת שיניים, אולם השימוש בו מחייב הכשרה מיוחדת, מה עוד שכל טיפול כזה מצריך תדר שונה של הקרן. שימוש בתדר לא נכון הוא אחת הסיבות העיקריות לכישלון הטיפולים, לכוויות ולפגיעה בשן. עם זאת עליכם לקחת בחשבון שהשימוש בלייזר מייקר את הטיפולים בכ-35%.
  

• רסקיו רמדי: טיפות של תמציות פרחי באך המיועדות לאיזון ולהרגעה. כדאי להתחיל בנטילתן כמה ימים לפני הטיפול. תמציות צמחים נוספות הנמצאות בשימוש לאותה מטרה הן בלה-דונה ופוליסטילה.
  

• גז צחוק: שיטה המייקרת את הטיפול, אבל עשויה להקל על מי שלא מצליח להירגע במהלך הטיפול. זהו גז מהול בחמצן, שמוחדר לגוף בשאיפה וגורם להרפיה של השרירים ולתחושת אופוריה קלה. הוא מתאים לכ-80% מהילדים ומהמבוגרים הסובלים מחרדה דנטלית, אולם אסור בשימוש לנשים בהריון ולחולים במחלות ריאה כרוניות.
  

• היפנוזה: הרדמה ללא מזרק, הנעשית על ידי רופא שיניים שהוא מהפנט ברישיון. ההפנוט מאריך את הטיפול בכ20- דקות וכרוך בתוספת של כ250- שקל.
  

• הרדמה מלאה: יתרונה של שיטה זאת בכך שהיא מאפשרת לרכז ביום אחד כמה וכמה טיפולים, החל בסתימות וטיפולי שורש וכלה בהלבנת שיניים. עם זאת מדובר בטיפול יקר יותר, המחייב שכירת רופא מרדים וכרוך בסיכונים הרגילים המאפיינים הרדמה כללית.
  

• פסיכותרפיה: טיפול פסיכולוגי באמצעות חשיפה הדרגתית לגורמי החרדה ושימוש בשיטות הרפיה. כך, למשל, יציגו לכם תמונה של רופא שיניים, מכשיר רפואי וכו', וכאשר רמת החרדה תעלה, מה שיתבטא בהזעה ובדופק מוגבר, תיעזרו בתרגילי הרפיה. בשלב מתקדם יותר ילווה אתכם המטפל לביקור "תיאורטי" במרפאה, כלומר לא לטיפול אלא רק להיכרות. בסוף התהליך תגיעו למרפאת השיניים לטיפול, ובמהלכו תוכלו להשתמש בשיטות ההרפיה שרכשתם.
  

• דמיון מודרך: שיטת טיפול אלטרנטיבית נוספת, שהוכיחה את עצמה אצל חלק מהמטופלים. כאן תתבקשו לדמיין את הכאב כחפץ דומם שאפשר לזרוק או להשמיד. אם תדמיינו חוט כסמל לחוויות השליליות שחוויתם אצל רופא השיניים, תתבקשו לחתוך ולנתק אותו באמצעות מספריים דמיוניים. חזרה על תרגיל זה לפני הכניסה למרפאת השיניים תסייע לכם להתנתק מהחוויה הטראומתית ולהתמודד עם הפחד.
  

• ביופידבק: שיטה המאפשרת לנטר תהליכים בלתי רצוניים בגוף כמו דופק ולחץ דם ולשלוט בהם. בהתחלה תיעזרו במערכת ממוחשבת שתמחיש את הקשר בין החרדה, השינויים הפיזיים והרגשיים שהיא גורמת להם ויכולתכם לשלוט בשינויים אלה ולמנוע אותם.