שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    משחקים בדמוקרטיה

    "דמוקרטיה" של המחזאי האנגלי המוערך מייקל פריין עולה הערב ב"קאמרי". הבמאי עומרי ניצן: "כמה שננסה להתרכז בגרעין קיומנו, בסופו של דבר אנחנו צפים על גלים שהפוליטיקה עושה, אנחנו קורבנות שלה ושל קוצר הראות של אלה העוסקים בה"

    הערב (ה') עולה על במת תיאטרון הקאמרי הצגה חדשה: "דמוקרטיה" מאת המחזאי האנגלי מייקל פריין ובבימויו של עמרי ניצן.

     

    ההצגה, שעלתה בבכורה באנגליה בספטמבר 2003, קצרה שבחים בעיתונות האנגלית והיו שהגדירו את המחזה, שעוסק בעלייתו ונפילתו של קאנצלר גרמניה ווילי ברנדט, "אחד החשובים שנכתבו בעשור האחרון". פריין מציע לקהל מחזה אנושי על פוליטיקה שחושף צדדים מוכרים יותר ופחות בשליט הכמעט נצחי של גרמניה, כשכמו במחזותיו האחרים של פריין, גם הפעם הגיבור משמש כסמן לתופעה.

     

    ניצן מציב על הבמה שורה מרשימה של שחקנים. בתפקיד הראשי עודד תאומי ולצידו יצחק חזקיה, אוהד שחר, אמיר קריאף, גדעון שמר, דודו בן זאב, שלמה בר-שביט, אלכס אנסקי, אלון דהן ואלי גורנשטיין.

     


    דמוקרטיה תאטרון הקאמרי
    מתוך המחזה. צילום: חנוך גריזיצקי

     

    ניצן, עד כמה צמוד המחזה לאמת ההיסטורית?

     

    "זו לא דוקומנטציה, זו יצירה ספרותית ששואבת השראה מאירועים היסטוריים. המבנה מתבסס על סיפור היסטורי והדמויות אכן היו קיימות באמת ההיסטורית. עם זאת, אחת המומחיות של המחזאי הזה היא לקבל השראה מדהימה מעובדות ותהליכים היסטוריים וליצור באמצעותם ראייה פיקטיבית לחלוטין על בני האדם. באחד הראיונות איתו פריין אמר שאם הספרנית מתלבטת היכן להניח את המחזות שלו, כדאי שתדע שמקומם בהחלט בתחום הבדיה. אבל למרות זאת, יש לומר שהוא מדייק בפרטים ההיסטוריים".

     

    תיאטרון ריאליסטי קרוב לליבך. ביימת את "אויב העם" של איבסן אותו הגדרת מחזה ז'ורנליסטי ואת "אמא קוראז'" של ברכט שמתעסק בחומרים שנוגעים בתוצאותיה הרות הגורל של הפוליטיקה. הכוחניות של הפוליטיקה מרתקת אותך?

     

    "בעולם כה מתוקשר שבו הניוז חי ומזין, רק טבעי שהנושאים האקטואליים יהיו מקור השראה. דרך ההיסטוריה ניתן ללמוד על האדם, על מלכיו וחצרותיהם, על האינטריגות ובמקרה של ווילי ברנדט על הבדידות, המלנכוליה וחוש ההומור הפנטסטי שהיה לו. במחזה הזה עניין אותי האופן שבו פריין חושף את מורכבותם של הדברים. דרך הפוליטיקה אתה למד על חולשה אנושית. כמה שלא נתרכז בגרעין קיומנו ונשקע באסקפיזם, בסופו של דבר אנחנו צפים על גלים שהפוליטיקה עושה, אנחנו קורבנות של הפוליטיקה ושל קוצר הראות של אלה העוסקים בה. משך אותי העומק, הראייה המקורית והישירות שיש במחזות כמו זה, שהיא במובן רב סימן לתעוזה".

     

    מה עוד סיקרן אותך במחזה?

     

    "הבחירה נובעת בין היתר מכך שכולנו התמחנו בהיסטוריה של העם הגרמני עד שנת 1945, אבל אנחנו כמעט ולא מכירים את גרמניה המודרנית, זאת שהשתקמה מהריסות מלחמת העולם השניה והפכה לאחת המדינות המשגשגות והחזקות בעולם. תיאטרון הוא לא על ארצות אחרות אלא עלינו, כך שהמחזה נטוע אמנם בתקופה היסטורית מסוימת, אבל הוא בעצם מדבר על פוליטיקה, על אדם עם חזון לאחד את אירופה ולהפיל את החומה 20 שנה לפני שזה קרה בפועל, וגם על יצרים, על סכסוכים פוליטיים, על מדינאות אידיאולוגית מול עסקנות פוליטית ועל מדינאים בעלי מעוף שכנפיהם מקוצצות על-ידי העסקנות הפוליטית.

     

    בתוך כלל הבליל הזה ישנן מערכות יחסים בין אנשים שמפעילים אחד את השני ומגיבים זה לזה ויש את החיפוש הבלתי נגמר ששואל מי אנחנו בתוך אלף התחפושות שאנחנו עוטים על עצמנו. זה מחזה שמציג שכבות רבות של שאלות וקונפליקטים חדים בין חזון ואידיאלים לבין הביצוע המעשי. פריין חסכוני במילים, מרבה במצבים שמראים כמעט בקליפיות את החצר הפוליטית שהיא במובנים מסוימים כמו החצר השקספירית – רבת תככים ואנושיות. דרך המחזה אנחנו למדים שלצד שיר ההלל שלנו לדמוקרטיה אנחנו נדרשים להגן עליה מפני מהלכים פוליטיים שעלולים להפיל אותה. זהו מחזה ספרותי-הגותי ומדהים בעושרו ובמתח שהוא מציע".

     

    למי הוא מיועד?

     

    "לקהל בוחרים, גם במובן החובה האזרחית שלנו ללכת ולהצביע, וגם במובן הפשוט למי שבוחר לצפות בה, לאנשים שמתעניינים בתיאטרון. אני לא בטוח שכל מי שמחפש בתיאטרון בידור יבוא בהצגה הזו על סיפוקו, אבל אולי אתבדה".

     

    זו פעם שנייה אחרי "קופנהגן" שבקאמרי מעלים מחזה של פריין. יש מחזות נוספים שלו באופק?

     

    "אנחנו בקשר התכתבותי עם פריין וגם לגבי המחזה הנוכחי התייעצנו איתו בכל הנוגע להתלבטויות שהיו לנו לגבי התרגום של המחזה. קיבלנו תשובות מחכימות. זה בהחלט קשר שימשיך גם קדימה. יש כוונה להעלות את noises Off (קולי קולות קלים) ודברנו גם על Make&Break שלו. פריין הוא מחזאי ענק וחלק מהתפקיד של תיאטרון שמנסה להיות משמעותי הוא גם להציג את המילה האחרונה".

     

     

    "דמוקרטיה" – יום ה', 1 ביולי, בשעה 20:30 בתיאטרון הקאמרי. הצגות נוספות יתקיימו בתאריכים 6-8, 10-11 ביולי.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    לאתר ההטבות
    מומלצים