פרדוקס: רפי גינת על 550 קלוריות ביום

כשרפי גינת היה תינוק בן שנה, הוא המציא לעצמו משחק נחמד. "הייתי לוקח את חבילות החמאה שהיו בבית", הוא מספר, "ומהלול הייתי מורח את הקירות. הוריי בתגובה, עשו טעות פסיכולוגית חמורה. הם לקחו ממני את החמאה, ואמרו: 'זה פויה!' והוציאו אותה מהבית. כשהייתי כבר ילד בן ארבע או חמש, הם ניסו להכניס הביתה חמאה, אבל כבר לא הייתי מסוגל לגעת בזה, וככה גם היום. אני לא מסוגל לגעת במרגרינה, בחמאה ובגבינות לבנות רזות. פעם מישהו הביא לי סנדוויץ' מצוין, שהיה מרוח במעט חמאה. נתתי ביס והקאתי את הנשמה. גם אחרי ימים של רעב, בתנאי מצוקה, יביאו לי לחם עם חמאה ואני לא אהיה מסוגל לאכול את זה".

כל שמנמן הנמצא במאבק מתמיד בקילוגרמים עודפים היה בוודאי מוקסם מהחמאפוביה של גינת, אך זו עמדה חסרת אונים מול תאוות האכילה העצומה של התינוק, שגדל להיות מאנשי הטלוויזיה הפופולריים ביותר בישראל, ובוודאי השמן והעצום שבהם. "הייתי תינוק שמן, ילד שמן ונער שמן", הוא מתוודה, "אבל רק כשהייתי בשביעית, בבית הספר הריאלי בחיפה, עשיתי לראשונה דיאטה. היו לי חבר'ה שנסעו על אופנועים, וזה היה בשבילי משאת הנפש.

אמא שלי ידעה את זה, וזו היתה הפעם הראשונה שהיא באה אליי ואמרה: 'אם תרזה, תקבל אופנוע'".

- וזה עבד?

"היא הצמידה אותי למומחה ליוגה מקריית טבעון. הייתי קם כל בוקר בשש והוא היה עושה לי התעמלות. הוא הריץ אותי ונתן לי תפריטים איומים, אבל בתוך חודשיים הורדתי עשרים קילו. נהייתי על הכיפק. קיבלתי אופנוע ג'אווה מודל 56'. טרנטה שנקנה בעבורי במאמץ גדול, כי לא היה כסף בבית. מה שמצחיק בכל הסיפור הזה, זה שכל ילדותי אמי דחפה לי אוכל בלי הכרה. היא רצתה שיהיו לה ילדים בריאים, שמנים. אמא יהודייה. יקית. מגרמניה. היא בעצמה כל חייה היתה שמנה. היא ידעה שאם תפרוץ מלחמה, אז בזכות השומן הזה אנחנו נשרוד.

"בתקופות הקיץ היתה לה קייטנה לילדים. כל מי שרצה שהילד שלו ישמין היה בא לקייטנה הזו. זאת היתה קייטנת השמנה. כל ילד היה נשקל בבוקר ואחר כך היו ארוחות מטורפות לגמרי וכולם השמינו והבריאו וההורים היו מבסוטים. היא רק הפסידה כסף על הקייטנה הזאת, כי היא היתה נותנת להם את האוכל הכי טוב".

- לא הפריע לך שהיית ילד ונער שמן?

"זה לא הפריע לי אף פעם, כי תמיד הייתי לידר. תמיד הייתי התלמיד הכי טוב. הייתי יושב ראש ועד הכיתה ויושב ראש ועדי התלמידים. זאת אומרת, היו לי כריזמה ומנהיגות טבעית, שכמה שלא שקלתי זה אף פעם לא פגע בהצלחה שלי עם נשים. תמיד היו לי חברות ותמיד הייתי עם חתיכות".

אם זה היה מפריע לי שהוא שמן, לא הייתי מתחתנת אתו", אומרת נאוה, אשתו החטובה של גינת, שלוקחת הפסקה קצרה מלימודי המשפטים שעליהם היא שוקדת במרתף הווילה שלהם ברמת השרון כדי להצטרף לשיחה שלנו. "אני והילדים עוסקים בספורט, אבל לא הצלחתי להדביק את רפי באהבה לפעילות גופנית. הוא פשוט לא אוהב את זה. הדיאטה הכי חריפה שרפי עשה היתה לא לאכול. צום. רק שתה דיאט ספרייט. הוא בבסיסו בנאדם שמן וגדול. גנטית, או-קיי? הוא שמן. תמיד היה. מה שאומר שזאת מלחמה מתמדת. כל ההבדל הוא בתקופות שהוא שומר או לא שומר".

"אשתי מכירה אותי כשמן, היא התחתנה איתי כשמן ואוהבת אותי כשמן", אומר גינת, "למרות שהיא הרבה יותר מיינד ממני לצורה חיצונית".

"אני רזה בזכות הגנים הטובים שלי", מצטנעת נאוה. "חוץ מזה, אני אוכלת מאוד מאוזן. אני אוהבת אוכל בריא, לא רווי שומן".

דיפ פריז

למרות הפרגון המשפחתי למשמניו השופעים, גינת נכנס בחודשים האחרונים למשטר דיאטה חמור. זאת בעקבות הצעה מפתה שהגיעה אליו מ'רשת', לעשות סדרת תוכניות קצרה על דיאטות, שבמהלכה יהפוך את עצמו למעבדה אנושית. בהתחלה הוא יסרב, אבל לבסוף החליט ללכת על זה. "הכסף היה בהחלט שיקול", הוא אומר, "וגם הצ'אנס לעשות דיאטה כשאקדח מופנה לרקתך: אם אתה לא מצליח להוריד שום דבר אתה יוצא הפראייר של המדינה. יעני, סמרטוט".

המעקב אחר הדיאטה של גינת הוא גולת הכותרת של "מדינה על המשקל" (שלישי, 21:30, ערוץ 2) והוא אכן עשה הכל כדי לא לצאת סמרטוט: דיקור סיני, שיאצו, רפלקסולוגיה ואפילו להיכנס בתחתוניו לתא הקפאה, ששוררת בו טמפרטורה של מינוס 180 מעלות ומפעיליו מבטיחים ששהייה בו למשך שתי דקות בלבד שורפת אלף קלוריות. לשחקנים חטובים הרבה יותר ממנו, יש בעיה להצטלם בתחתונים, לא לגינת. "רואים את הבטן שלי בשיא שיפוליה", הוא מדווח, "אבל לא היתה לי בעיה עם זה, כי נראה לי שזה היה הדבר הנכון לעשות. המטופלים בתא הקרח הזה לא נכנסים אליו עם בגדים, ואם החלטתי שאני עושה את כל ניסיונות הדיאטה על עצמי ולהיות עכבר מעבדה, אין לי ברירה אחרת".

לצורך תוכניתו, שמצטרפת לתוכניות הדיאטה של מיקי חיימוביץ' (ערוץ 10) ומירי בלקין (קשת), גינת קיבץ סביבו חבורה של אנשים שמנים במיוחד, שהצטרפו אליו למרתון של הרזיה. כל אחד מהם קיבל תפריט דל קלוריות, שהותאם לגילו ולטעמו, וברוח תוכנית המציאות הצופים מוזמנים לעקוב אחר הצלחותיהם וכישלונותיהם. שלוש מאות שמנים ושמנות הגיעו למיונים, מתוכם הוזמנו תשעה ליום הצילומים הראשון, שהתקיים ב-15 במאי השנה.

באותו יום הם הוזמנו לארוחה מפסקת בשיפודייה, שבה הורשו לאכול כאוות נפשם. אחרי הבליסה הגדולה הם נשקלו ונכנסו למשטר הקפדני שהטיל עליהם הדיאטן הקליני צחי כנען. קורותיהם נפרשות על פני ארבעה פרקים בני שעה כל אחד.

הדיאטה של כנען מתירה לגינת לצרוך כ-550 קלוריות ביום בלבד. הוא רשאי לאכול ירקות ככל שיחפוץ, ופעם ביום הוא זוכה לאכול מנת עוף מצומקת. "מייק דה צ'יקן!" פוקדת נאווה אשתו על העובדת שבמטבח, ומיצי הקיבה של גינת מתחילים לגעוש. "הכי טעים שהיא עושה לי זה פרוסות פרגית על האש", הוא אומר. "זה מין סטייק פרגית. אבל באיזה עובי! עובי כלום! אין שם מאה גרם".

היעד של דיאטת הכסאח היה להוריד עשרים קילו וההתחלה היתה מבטיחה. בשבועיים הראשונים נעלמו תשעה ק"ג מגינת, ומחוג המשקל עצר על 126 קילו. אבל במלאת חודש לדיאטה, כאשר נעמד שוב על המכשיר האכזרי, גילה גינת למרבה האכזבה, שלמרות העובדה שהמשיך להקפיד על התפריט הדל שנתן לו כנען, הוא לא רזה ולו גרם אחד נוסף.

"כמעט יריתי בו, בצחי הזה", נזכר גינת, שלא חסך את תחושותיו מכנען. "על הפנים, זה מה שזה!" הוא צועק עליו בטון השמור לנותני שירות שסרחו והוזמנו להינזף ב"כלבוטק", "שבועיים אני עם הסלט הזה, ולא מוריד גרם. מה זה!? דיאטה, הלו! תחשב עם הדיאגרמות והמחשבים שלך מה אני צריך לאכול כדי לרדת ארבעה-חמישה קילו".

כדי להתגבר על המשבר כנען החליט לנקוט צעד דרסטי והמיר את מנת העוף הדלה ממילא של לקוחו הזועם בארבע חטיפי אנרג'י. התוצאות לא איחרו לבוא: חמישה קילוגרמים עפו מיד מגינת, והעוף הוחזר לתפריט. "האנרג'י זה טעים, אבל זה לא אוכל", מקטר גינת. "מה שאני עושה עכשיו זה לא הכי בריא. יש לי לפעמים סחרחורות וחולשות. אני הולך פה על דיאטה חריפה, שאני לא ממליץ עליה בשידור".

- ואתה לא מרמה?

"מתחילת הדיאטה ועד היום לא עשיתי אפילו זיוף אחד, מה שבדרך כלל נהוג בדיאטה. היו רגעים קשים, אבל לא נגעתי לא במתוק, ולא בלחם, ולא בעוגיה. שום דבר. שום חריגה. אם הייתי עושה פעילות ספורטיבית – אפילו הליכה – תוך כדי הדיאטה הזו, הייתי מוריד הרבה יותר. אבל אני כמעט לא מוציא קלוריות".

- במה אני יכול לפתות אותך עכשיו?

"אם הייתי צריך עכשיו לאכול משהו, והיה מותר – בורקס. אפילו בבורקיטס אני מוכן להסתפק. לגבי המילוי, אם תגיד לי: 'קח בורקס ואתה לא משמין מזה עכשיו', אני אומר לך: "שים בפנים מה שאתה רוצה". אני אוהב בורקס. אני בכלל מת על בצקים. אבל כבר חודשיים וחצי אני בלי פירור. אתה יודע מה זה פ-י-ר-ו-ר? פ-י-ר-ו-ר! ואפילו לא צריך להחביא את זה ממני בבית. יש בבית. הילדים אוכלים. ראיתי שמה שקיות של בייגלה. שמע, אני נכנסתי לאמוק עם הדיאטה הזאת. אשתי מרחמת עליי לפעמים. 'רפי, תאכל עוד חתיכת בשר', היא מפצירה בי, אבל אני לא נוגע".

שמן מעופף

לפני שבועיים, בשבת, נאווה הוציאה מהארון הבגדים של בעלה סטים ישנים של בגדים, ששימשו את גינת בתקופות רזות יותר. הוא מדד אותם ונדהם לגלות שכמעט כל המלאי גדול עליו. רק ארבעה זוגות מכנסיים ושש חולצות נמצאו בגודל המתאים מתוך מלתחה שמכילה עשרות זוגות מכנסיים, עשרות חולצות ו-15 חליפות, שאת חלקן קנה בלונדון, ב-high and mighty, חנות למידות גדולות. ערב פרוץ הדיאטה גינת לבש מכנסיים במידה 54. היום הוא כבר 48. ניצחון זמני אולי, אבל ניצחון.

זו לא הפעם הראשונה שהוא רזה בצורה משמעותית. אחרי הצבא הפך גינת לשחקן בתיאטרון הקאמרי, וכשהיה בן 22 הוא שיחק ב"שלמה המלך ושלמי הסנדלר". באותה עת יונתן כרמון הרכיב את להקתו שנועדה להעלות בברודוויי מחזמר ששמו "לחיות עוד קיץ, לעבור את החורף", שאת הטקסטים שלו כתבו חיים חפר ודובי זלצר. כוכבי המופע היו אריק לביא ,שושיק שני ורבקה רז, ולצידם היה צריך ללהק זמרים ורקדנים, שאותם גייס כרמון מקרב צוות ההצגה. "כולם המליצו לו עליי, אבל הוא לא לקח אותי בגלל שהייתי שמן, מספר גינת. "אצל כרמון היה חשוב מאוד להיות יפה על הבמה".

- מה היית אמור להיות אצלו: רקדן או זמר?

"זמר, אבל גם הזמרים שם מתנוענעים ורוקדים. הם ערכו חזרות ואני הבטתי בהם בעיניים כלות. לא הזמינו אותי. לא הייתי בחיים בחוצלארץ לפני כן והייתי מת לנסוע לאמריקה. בחזרות התברר שחסר להם בס, והבס הכי טוב והכי צעיר שהם מכירים זה רפי גינת. כרמון הזמין אותי לשיר ואחרי היום הראשון הוא אמר לי: 'תשמע, אתה שר הכי יפה פה. אבל אתה נראה כמו הדוד של כולם. אני עכשיו מביא לך כדורי פלא מאמריקה ועם זה אתה תרזה'. הוא הביא לי כדורים צבעוניים והורה לי לקחת כדור בבוקר וכדור בצהרים. הוא לא אמר לי מה זה בכלל, ואני הייתי בחור צעיר ותמים לגמרי.

"בדיעבד, התברר שאלה היו 'ספידים', כדורי מרץ מאוד חזקים. אני הייתי מעופף כל היום: כל הזמן היה לי מרץ. רציתי לשיר ורציתי לרקוד ורציתי לרוץ. ולא יכולתי לאכול. וגם לא לישון. התחלתי ליטול את הכדורים האלה כששקלתי 113 קילו. אחרי חודשיים של חזרות, כשכולנו נסענו לברודוויי, שקלתי 78 קילו. לבשתי חולצות סמול, מכנסיים 38, דוגמן מסלול. לחזרה הגנרלית בניו יורק באו המפיק האמריקני וצלמים. פתאום, המפיק מצביע עליי ועל שתי החתיכות של הלהקה ואומר: “this is the guy!”. מתברר שהוא בחר בי להיות החתיך של הלהקה, שמחובק עם שתי היפהפיות לפוסטרים שפוצצו את כל ניו יורק. בסאבוויי, איפה שלא הלכתי, ראיתי תמונות ענק שלי. ואני, מנטלית, שמן. אני מסתכל ואני לא מאמין שזו הצורה שלי".

התקופה הזו לא נמשכה זמן רב. ב-74', כשגינת התחיל לעבוד ככתב ספורט בטלוויזיה, כבר נוספו לו עשרה קילוגרמים. ב-91' הוא הגיע ל-161 קילו, זה היה השיא שלו, וחבר גרר אותו לעבור ניתוח להצרת הקיבה. "אמרתי לעצמי: בעוד שנה צריך לעלות לאוויר ערוץ 2 החדש, המסחרי. יאללה, נעשה את הניתוח ונעלה עם 'כלבוטק' רזים", הוא מספר. "במהלך הניתוח לופפה סביב הקיבה טבעת, שאינה מאפשרת לכל דבר לעבור דרכה. אתה צריך ללעוס טוב-טוב-טוב כדי שמשהו יעבור. סטייקים אני לא יכול לאכול מאז".

הניתוח היה הצלחה. בעשרת החודשים שאחריו גינת השיל 50 קילו. "עליתי לאוויר בערוץ 2 החדש, וכולם נדהמו, הוא אומר, "אבל הבעיה היא שאתה לומד לרמות את הניתוח הזה. קוטר הטבעת הוא סנטימטר. מה שלא בגודל של סנטימטר לא עובר. אבל מה שעובר חלק מאוד זה קלידה, מילקשייק וופלים. החולשה שלי זה מתוקים. אני מטורף על גלידות, ואין דבר בעולם שאני אוהב יותר מוופלים. מכל הסוגים. הכי טובים זה הפשוטים. רגילים. סטנדרט. אני בימים טובים שלי יושב ליד חבילה של חצי קילו ומחסל את זה בלי להרגיש בכלל. אם אני הייתי מוצא את הבנאדם שהמציא את הוופלים, הייתי גוזר עליו חניקה, ירייה, סקילה וטביעה".

"כל החטאים, שבגללם הוא שמן, הם מאכלים שהוא דואג להביא הביתה, לא אני", ממהרת נאווה להגן על שמה הטוב. "אני לא קונה ופלים. אני גם לא קונה פיצוחים".

עם הוופלים, המילקשייקים והעוגות גינת התחיל לטפס ולטפס במשקל, עד שהחזיר לעצמו מחצית מהמשקל שהוריד, והגיע ל-135 קילו. "בדרך היו עוד הרבה דיאטות", הוא מספר, "אני מוריד חמש – מעלה שבע, מוריד שמונה – מעלה שש. אף פעם לא הגעתי ממש למה שאני רוצה. כשאני בסביבות המאה – אפילו 105 – אני רחב, אני גדול, אבל אין לי בטן".

"המבנה הגנטי של הילדים הוא שלי. הם רזים ואני תמיד הייתי רזה", מציינת נאוה.

לקרדה אהובתי

נאוה משתדלת לשמור בבית משפחת גינת על אווירה של דיאטה. "זאת אומרת", היא מסבירה, "שאין דברי מתיקה. אני מאמינה במשפט 'לא להכניס אויב הביתה'. אני לא אכניס הביתה דברי םשיגרמו לרפי להתפתות. מה עוד, שבני הבית האחרים לא מעונינים בזה. שוקולד, למשל, הילדים לא אוכלים. וגם אני לא מתה על זה. האמת היא שגם כשאני מארחת, האורחים לא מעוניינים בכל הדברים האלה. אני לא יכולה להזמין לפה חברים לקפה ועוגה ולפרוס לפניהם כמה סוגי עוגות, כי אני אומרת לך: אנשים בגילנו מאוד שומרים".

"יש מושט אדום, שנאוה עושה פנטסטי", מפרגן גינת.

- מושט?

נאוה: "דג מבושל. אני שמה מצע של פטרוזיליה, על זה שום, על זה פרוסות לימון, תבלינים ומעט שמן".

"אשתי היא בשלנית בחסד. בחסד", אומר גינת. "כשהתחתנתי איתה היא לא ידעה לטגן ביצה. בחצי השנה הראשונה לנישואינו היינו אוכלים אצל אמא שלה, יוכבד, שהיא בכלל בשלנית שעוד לא היה דבר כזה. מה שאני הכי אוהב זה את מרק הרגל שלה. יוכבד גם עושה את הפלאפל הכי טוב בעולם, ואני מטורף על פלאפל. היא אופה את הפיתות לבד, וכל פיתה זה כמו סופגנייה. נאוה משוגעת על הג'חנון שלה. ועל המלאווח. כשנאוה למדה שיש לה בעל שהוא קליינט טוב לאוכל, היא לאט לאט גם למדה לבשל. אמא שלי יקית והגפילטע פיש שנאוה עושה יותר טוב משל אמא שלי. תימנייה שלמדה לעשות גפילטע פיש. יש לי חבר טוב, שחי בחוץ לארץ וכל פעם שהוא בא לארץ הוא מתקשר לנאוה ומבקש ממנה להכין לו רגל קרושה. תימנייה, אתה מבין? היא באמת בשלנית ולכן היא גם נושאת חלק מהאשמה שאני לא שומר דיאטות ונראה איך שאני נראה".

נאוה: "אני טובה באפייה. אני יודעת להכין עוגות טובות. עוגות קצפת, שוקולד, גבינה ושמרים. אבל אני כבר לא אופה. רק בחגים ובסופי שבוע, וגם אז לא תמיד. לפעמים אני ננזפת על ידי הילדים אם יש עוגה".

- את מתרגשת מהדיאטה הנוכחית שלו?

"אנחנו נשואים 23 שנה. כבר ראיתי אותו עושה הרבה דיאטות בחיים שלנו. אז הדיאטה הנוכחית שלו לא עושה לי איזו התרגשות גדולה. אתה יודע כמה פעמים הוא עשה דיאטות בחיים?"

"אחרי התוכנית, כשאפסיק את הדיאטה הזאת אפנק את עצמי בארוחה חגיגית משמינה,, מבטיח גינת. "עדיין לא חשבתי על המנות שהיא תכלול, אבל אני יכול להגיד לך שהמנה הראשונה תהיה כבד אווז ויהיו מנות אחרונות. יהיה מג-וון של מנות אחרונות. אני שמן בגלל אהבת אוכל. אצלי, לאוכל אין קשר לרעב. אוכל זה הנראה. אני יכול לקום מארוחה שבע, ואחרי שעה, אם אני אראה משהו שהוא על הכיפק כזה, אני אוכל אותו. אני אוהב אוכל. כל אוכל, מלמטה עד למעלה. אני אוהב את כל סוגי האוכל, יו ניים איט: מהכי פשוט להכי פנסי. אני משוגע על אוכל של מסעדות פועלים. יש לי רשימה של מסעדות פועלים בכל מיני מקומות בארץ: המטבח הטריפוליטאי הכי טוב, היווני הכי טוב והמרוקני הכי טוב. אני אוהב אוכל גורמה במסעדות טובות. אני אוהב סנדוויצ'ים. מאוד".

נאוה: "צ'יפס אין סיכוי שאני אכין. גם לא לילדים. כי זה נראה לי שיא השחיתות".

גינת: "מבחינתי, מעדן מלכים זה לחם שחור טרי מהמאפייה, מרק עדשים, בצל לבן ולקרדה. לקרדה אמיתית. מה שהיה פעם. אין את זה היום בארץ. ארוחה כזאת, לפני ארבעים שנה, היתה ארוחת עוני. היום לקרדה אמיתית זה 200 שקל קילו, כשמביאים את זה לפה. זה משגע. אין דג כמו לקרדה מעושנת. לא סלמון ולא מטיאס ולא שום דבר. לקרדה זה ה-דג".

- מתי הכי קשה לך לסתום את הפה?

"עיקר האכילה שלי זה בערב ובלילה. תמיד. אני קם בבוקר, לא אוכל, גם כשאני בשיא ההשמנה. אני שותה שני קפוצ'ינו. מגיע למשרד ואז חברי המערכת מתחילים להביא לי בורקסים ורוגלאך. צהריים אני אוכל במסעדה או שלא אוכל בכלל. אני מגיע בערב הביתה ואוכל ארוחה מלאה וטובה. ואז מתחיל הבלגן. אני רואה טלוויזיה ומנשנש בלי סוף ופלים, קורנפלקס, מסוכרים ופיצוחים. פיצוחים זה האסון שלי: אגוזים זה 700-800 קלוריות למאה גרם. שקדים 400-500".

נאוה: "היתה לו תקופה של פיצוחים. הוא ישב מול הטלוויזיה עם פיצוחים. אבל זה משהו שהיה רק לאחרונה, זה לא היה תמיד".

גינת: "במבות. אתה יודע איך אני אוהב במבה? זה משמין מ-אוד! זה שמן נקי. וחומוס. אני לא מאמין שיש בנאדם בארץ שאוהב חומוס יותר ממני. בדיאטה אני לא אוכל חומוס, אבל ככה? המון. המון. אני חושב שאני מבין בחומוס, והחומוס הטוב הוא החומוס הערבי. אני חושב שיהודים לא יודעים לעשות חומוס אמיתי. על פירות אני לא משוגע. גם כשאני לא בדיאטה אני לא אוכל פירות. מעט מאוד. אני לא אוהב פירות ואני גם לא משוגע על סלטים. זה אוכל דיאטה בשבילי".

"עד הדיאטה הוא לא כל כך אהב סלטים", אומרת נאוה. "אני מכינה לו סלט חסה ועלי בייבי ומשדרגת אותו עם רוטב משמן זית, שום, מלח ופלפל".

- אתה כל כך אוהב לאכול, למה אתה טורח לעשות דיאטה?

גינת: "אם לא היתה הסדרה הזאת, לא הייתי עושה דיאטה. כל מי ששומע שאני עושה דיאטה אומר שזה לא מתאים לי. בגלל סוג התוכניות שאני מתעסק איתן וקול הבס, יש לי תדמית של בולדוזר. אני מאושר כשאני שמן ואני מאושר כשאני רזה. זה לא משפיע לי על המצברוח".

- ועל התפקוד המיני?

"אף פעם לא. אני לא מרגיש שום הבדל. כל חיי – גם כשהייתי רזה – אהבתי נשים רזות עם ישבנים בריאים, עם חזה קטן דווקא. רצוי כהות. כמו אשתי. אני שמן בריא. אין לי כולסטרול. אין לי שומנים בדם. יש לי לחץ דם כמו של ילד. כל בדיקה שאני עושה יוצאת על הכיפק. זה מין פלא, שגם אני לא מבין אותו".

- אז מה מפריע לך?

"זה רק העניין של האסתטיקה והעבודה שלי. בכל זאת, בטלוויזיה רזה נראה יותר טוב. גם אני שבוי בכל מיני סטיגמות חברתיות. היום, אידיאל היופי הנשי זה כמעט אנורקטיה. נראה לי שהפעם אני אמשיך לשמור, אבל זו הצהרה שאין לה כיסוי. זאת אומרת, עד היום לא היה לה כיסוי. לא היתה פעם אחת שעשיתי דיאטה ולא השמנתי בסופה".