בנק ישראל: תוכנית חדשה לצמצום העוני
הבנק המרכזי גיבש תוכנית חדשה לצמצום ממדי העוני בישראל הכוללת בין היתר הפחתת מספר העובדים הזרים והפעלת מרכזי תעסוקה למובטלים; לדעת קליין המימון לתוכנית יבוא מקיצוץ תקציב הביטחון ומהתייעלות מערכת החינוך
יש לצמצם בתוך 10 שנים את שיעור העניים באוכלוסייה ואת פער ההכנסות הממוצע ב-4% בהשוואה לרמתם ב-2002, וזאת במקביל לגידול בשיעור התעסוקה בכ-10%, לשיעור המקובל במדינות ה-OECD. אלו המטרות שהציג היום (א') נגיד בנק ישראל, דוד קליין, במסגרת תוכניתו לצמצום ממדי העוני בישראל, בפני נשיא המדינה, משה קצב.
את המטרות הללו רוצה קליין להשיג באמצעות רפורמה מקיפה במערכת הרווחה בישראל, ועידוד התעסוקה, שתכלול, בין היתר, הפחתה משמעותית של מספר העובדים הזרים.
"יש לקבוע יעד כמותי לשיעור העובדים הזרים מתוך כוח העבודה בגובה 4% בתוך 3 שנים, זאת על ידי השוואת עלות העסקתם לזו של עובד ישראלי מקביל", ממליץ קליין. הנגיד גם סבור שיש להמשיך ןלצמצם את מספר ההיתרים, ולהגביר את האכיפה של חוקי העבודה בכלל וההעסקה של עובדים זרים בפרט.
קליין קורא לזירוז הקמתם של מרכזי התעסוקה והגדלת מספרם, ולהעניק הטבות מס למעוטי הכנסה, שיגדלו עם היקף התעסוקה וגודל המשפחה, ויקטנו עם רמת ההכנסה. במקביל מציע קליין, להעניק תמריצים לראשי משפחות הנמצאים בגיל העבודה במגמה לשלבם בשוק העבודה.
בנוסף מציע הנגיד להגדיל את הגמלה להבטחת הכנסה בהתאם לגודל המשפחה, כאשר תוספת הגמלה עבור כל ילד נוסף תלך ותפחת.
קליין מתייחס בתוכניתו לאוכלוסיית הקשישים הנמצאים מתחת לקו העוני, ומציע לנקוט בצעדים על מנת לאפשר להם תנאי מחייה נאותים. "יש להוציא לפועל הנהגת פנסיה תעסוקתית חובה על מנת להגדיל את העצמאות הכלכלית של קשישים ולהקטין את תלותם בתשלומי העברה בעתיד", קובע קליים. "על ביטוח החובה להיות מוגבל בתקרת שכר של כ-1,500 שקל מעבר לגמלה המשולמת ע"י הביטוח הלאומי, דבר שיאפשר בטווח הארוך בשילוב עם קצבת הזקנה, קיום שהוא מעל לקו העוני. את הביטוח צריך לספק בתנאי שוק".
בנוסף מציע נגיד בנק ישראל הגדלה מדורגת של גובה השלמת ההכנסה בקרב קשישים מעוטי הכנסה.
אומדן העלות התקציבית הנדרשת ליישום ההצעות הללו מסתכם בכ-550 מיליון שקל עד כ-1.1 מיליארד שקל בשנה. קליין מדגיש, כי העלות צריכה לבוא מתוך מסגרת התקציב וללא הגדלת הוצאות הממשלה הכוללות.
"קיצוץ בתקציב הביטחון והתייעלות בחינוך"
מאוחר יותר כינס קליין מסיבת עיתונאים ובה אמר כי התקציב לתוכנית צמצום ממדי העוני צריך לבוא מקיצוץ בתקציבי הביטחון, התייעלות מערכת החינוך וביטול מהלך הצמדות השכר והקיצבאות למדד, זאת לאור האינפלציה הנמוכה ויציבות המחירים.
"לשיטתנו, הממשלה צריכה להמשיך ולעמוד ביעד הגירעון שלה, מסגרת ההוצאות תישאר אותה מסגרת, אך סדר העדיפויות של הממשלה צריך להשתנות. מדובר בין השאר בשינויים מבניים של השירות הציבורי.
"אם ניקח לדוגמה את משרד החינוך, שם ניתן להקטין את התקציב בקלות, על ידי העברת סמכויות למנהלים שבשטח, על חשבון החזקת המטה ועובדי המינהלה במשרד החינוך.
"במקביל יש לייעל את שירות התעסוקה וההכשרה המקצועית, ולשפר את מערכות המידע עליהן מתבססות מערכות הקיצבאות.
"דוגמה נוספת למקור תקציבי שיכול לממן את התוכנית לצמצום העוני הוא תקציב הביטחון. אנחנו חושבים, ולדעתנו גם משרד האוצר מסכים איתנו, כי יש לצמצם את המשקל היחסי של מרכיב הביטחון, ולייעל חלקים ממנו למטרות חברתיות".
קליין הדגיש, כי לא מדובר בתוכנית שאמורה לצאת לפועל כמקשה אחת, אלא בשלבים. התוכנית של בנק ישראל מציגה מספר יעדים מרכזיים, ביניהם צמצום ממדי העוני, הגדלת התעסוקה וצמצום פער ההכנסות במשק, אך לדברי קליין אין צורך להשיג את כל היעדים בו זמנית, אלא קודם כל להתמודד עם צמצום העוני והגדלת שיעור התעסוקה, ורק לאחר מכן להתפנות לצמצום פערי ההכנסות.
קליין הדגיש כי הוא מתנגד באופן עקרוני לקיצוצים רוחביים במסגרת תקציב 2005. לדבריו, "המהלך של הקיצוצים הרוחביים בוצע במהלך שנת 2004, ואין לנקוט בו גם בשנה הבאה, כיוון שהוא משבש את סדרי העדיפויות של הממשלה".
ד"ר קרנית פלוג, מנהלת מחלקת המחקר בבנק ישראל, אמרה: "בעיית העוני בישראל התפתחה לאורך זמן ממושך, והמיתון האחרון רק החמיר אותה, ולא יצר אותה, לכן, גם הצמיחה במשק לא תפתור את בעיית העוני. על סמך נתוני הביטוח הלאומי משנת 2002, שיעור העוני בקרב משפחות עמד על כ-18%, שזה אומר כ-1.3 מיליון אנשים עניים. כיום המשק הישראלי צריך לספק כ-40 אלף מקומות עבודה מדי שנה כדי לשמור על המצב הקיים. במסגרת התוכנית שאנו מציעים המשק הישראלי יצטרך להגביר את הקצב ולספק בערך פי שתיים מקומות עבודה בשנה".
נשיא המדינה, משה קצב, בפניו הציג הנגיד את התוכנית, שיבח את קליין אשר לדבריו מגלה רגישות מיוחדת לבעיות החברתיות. "טובת החברה הישראלית חייבת להיות חלק מהאינטרס הכלכלי של מדינת ישראל. כאשר יש אי שקט חברתי, הכלכלה אינה יכולה להיות יציבה", אמר קצב.
תגובת משרד האוצר
ממשרד האוצר נמסר בתגובה: בדו"ח שהוצג היום על ידי הנגיד, אין למעשה כל חדש. חלק גדול מן הצעדים שעליהם ממליץ בנק ישראל כבר מיושמים במסגרת מדיניות הממשלה, כגון: צמצום מספר העובדים הזרים ושילוב ישראלים בעבודה במקומם, ועידוד המעבר מקיצבאות לעבודה (כולל תוכנית יישום לחד-הוריות והשקתה של תוכנית ויסקונסין).
בנוסף, רק לאחרונה השלים צוות משותף לאוצר ולבנק ישראל דו"ח המלצות לטיפול בעוני, שחלק ניכר ממנו אמור להיות מיושם במסגרת תקציב 2005, שבהכנתו עוסקים כעת.