פריצקי: שר תשתיות בפול-גז

הפרשה החמורה שנחשפה אמש בערוץ 1, לפיה ניסה שר התשתיות, יוסף פריצקי, "לתפור תיק" לעמיתו לסיעה, השר פורז, צפוייה להביא לפיטוריו של פריצקי ולתום פעילותו הציבורית. גילגוליה הפליליים והציבוריים של הפרשה ילוו אותנו עוד זמן רב, והיא זו שתיזכר יותר מכל דבר אחר שעשה בימיו כשר בישראל.

פרשה זו, חמורה ככל שתהיה, אינה צריכה להשכיח את פועלו של פריצקי כאחד משרי התשתיות האקטיביים, האמביציוזיים והחרוצים שהיו לנו בשנים האחרונות. הוא גם אינה צריכה להשכיח את הסכסוכים והשערוריות הרבים שפריצקי היה מעורב בהם הרבה לפני הסתבכותו הנוכחית.

פריצקי מונה לתפקידו עם הרכבת הממשלה הנוכחית בפברואר אשתקד, במקביל לשר האוצר, בנימין נתניהו. פריצקי, המקורב לנתניהו, היה שותף מלא לחזונו האידואולוגי של נתניהו ולשינויים הגדולים שזה הוביל אליהם את המשק בשנה וחצי האחרונות: קיצוץ המגזר הציבורי, הטבות מפליגות למגזר העסקי, הפרטה, שבירת מונופולים ושינויים מבניים מפליגים בחברות ממשלתיות.

מדיניות פריצקי סיבכה אותו שוב ושוב עם המגזר הציבורי והפקידותי, שהאשים אותו בנדיבות יתר כלפי יזמים ואנשי עסקים.

שינוי מבני במקורות

כשר האחראי על חברת המים הלאומית, מקורות, הוביל פריצקי לשינוי מבני חשוב בחברה. מזה יותר מעשור שהחלטות ממשלה, ועדות כאלה ואחרות, ודו"חות של מבקר המדינה, קוראים למשרד התשתיות שוב ושוב לפצל ולרענן את מקורות. קודמיו של פריצקי, ביניהם ראש הממשלה שרון, דיברו, ופריצקי עשה. מיד עם היבחרו מינה לחברה יו"ר טרי ונמרץ מהמגזר הפרטי - בוקי אורן, וחודשיים בלבד אחרי מינויו, וכחצי שנה אחרי מינויו של פריצקי, החלו השניים בצעדים מעשיים לפיצול מקורות.

המהפכה שהוביל פריצקי במקורות היא היחידה שביצע בלא להסתבך ולהסתכסך עם איש. תוכנית השינויים המבניים עוררה, כצפוי, תגובות נזעמות של ועד עובדי החברה, אך פריצקי ואורן הצליחו להגיע עם העובדים להסכם מהיר ונדיב. השינוי כלל פרישה של כ-250 מעובדי החברה, אך פריצקי הסכים אתם על פרישה בתנאים נוחים, והשינוי עבר בלא שביתות וזעזועים.

מהפכת הגז הטבעי

המהפכה הגדולה באמת שביצע פריצקי היא הכנסת הגז הטבעי לישראל. כל שרי התשתיות הקודמים דיברו על חשיבותו של הגז, שיאפשר הפקה זולה יותר ונקייה יותר של חשמל. הקודמים דיברו, ופריצקי ביצע. תחת ניצוחו חתמה חברת החשמל על הסכם עם חברת הגז הטבעי ים-תטיס, שלראשונה בתולדות המדינה החלה לספקת גז טבעי המשמש לייצור חשמל בתחנת הכוח של חברת החשמל באשדוד. 

שינוי זה עלה לפריצקי בשרשרת ארוכה של סכסוכים מתוקשרים ובהסתבכויות, שגם הם היו עלולות לעלות לו בתפקידו. המאבק המתוקשר והקשה ביותר היה המאבק על השאלה איזו חברה תזכה להפוך לספק השני של הגז. ראש הממשלה, אריאל שרון, תמך בשותפות EMG, בשליטת איש העסקים יוסי מימן וממשלת מצרים, המתכוונת לייבא לישראל גז טבעי ממצרים. פריצקי, לעומת זאת, תמך בהתלהבות בחברת בריטיש-גז, השואבת את הגז הטבעי מחופי עזה, בשותפות עם אנשי עסקים לבנוניים והרשות הפלסטינית. שתי החברות ניהלו ביניהן מאבק רווי יצרים שלווה בהשמצות הדדיות, ובשערוריות בינלאומיות.

כבר לפני שנה קבע שרון, שאת הגז תספק EMG. גם דירקטוריון חברת החשמל אישר את העסקה המצרית. אלא שפריצקי לא הפסיק לפעול בניסיון לשנות את הגזרה. הויכוח גרם לסכסוך בין פריצקי ובין יו"ר חברת החשמל, אלי לנדאו, שתומך בעסקה המצרית. מקורביו של לנדאו טענו שפריצקי ניסה שוב ושוב להתערב בהחלטות הדירקטוריון, ושעקב כך החליט פריצקי לא להאריך את כהונת לנדא בחברה. מתנגדיו של פריצקי רמזו שוב ושוב, שהיו לו "סיבות לא ענייניות" לנחישותו לסייע לבריטיש-גז.

הפרטת בתי הזיקוק

סכסוך נוסף שפריצקי היה מעורב בו קשור לתוכניתו של נתניהו לפצל את חברת בתי הזיקוק (בז"ן) ולמכור את בתי הזיקוק ליזמים מהמגזר הפרטי. התוכנית עוררה את זעמם של שותפיה של המדינה בבז"ן, האחים עופר, להם אמורה המדינה למכור את חלקה בבז"ן לפני ההפרטה. פריצקי עמד במשך קרוב לשנה לצד האחים עופר, מה שעלה לו בסכסוך עם פקידי משרד האוצר.

לאחרונה הצליח פריצקי להסתכסך גם עם תעשיינים בכירים, ביניהם איש העסקים בני גאון, ועם ההסתדרות, על רקע המכרז להקמת המערכת להולכת גז טבעי. בני גאון הוא  בעליה של חברת צינורות המזרח התיכון, השואפת להקים את מערכת ההולכה. אלא שעל פי תנאי המכרז, תוכל רק חברה מחו"ל להקים את המערכת. גאון פנה לבית המשפט בטענה שחברת החשמל יצרה  'מכרז תפור' המתאים רק לחברות זרות ופוסל מראש חברות ישראליות. 

אוייביו המרים: עובדי חברת החשמל

אך למרבה האירוניה, הנפגעים העיקריים ממדיניותו ואויביו הקשים ביותר היו אלה שעל פי הטענות המיוחסות לו היו אמורים לסייע לו במזימתו הפלילית: עובדי חברת החשמל.  אלמלא נחשפה הפרשה ייתכן שהיה מסתבך איתם בסכסוך, שהיה מסכן את המשך תפקידו גם כך.

על פי האידיאולוגיה של פריצקי, אמור הגז הטבעי לשחרר את המשק, בהדרגה, מהתלות המוחלטת במונופול חברת החשמל. כדי לקדם זאת, חתם פריצקי לאחרונה על תקנות שהעניקו הטבות מפליגות ליזמים פרטיים, שייצרו חשמל מגז טבעי באופן עצמאי. ההבטחות עודדו את היזמים, וכיום כבר למעלה מ-10 גופים פרטיים נמצאים בשלבי תכנון והקמת של תחנות כאלה.

עובדי חברת החשמל, החוששים מאובדן המונופול שלהם עקב הקמת התחנות הפרטיות, הודיעו השבוע שהם מתנגדים בתוקף לתוכנית ההקלות שפריצקי פרסם ליזמי הגז הפרטיים ופתחו במאבק נגדה. לראשונה מזה זמן רב, החל הוועד האימתני לאיים ש"יוריד את השאלטר" אם פריצקי יתעקש לבצע את תוכניתו. אם פריצקי היה נשאר בתפקידו, ייתכן שהינו זוכרים אותו כמי שהתעקשותו הובילה את עובדי חברת החשמל לבצע את "אם כל השביתות" נגדו. בין אם חלק מעובדי החברה קשורים להסתבכותו ובין אם לאו, הועד יכול לנשום כעת לרווחה.