בדואי דורש אזרחות בריטית כי נולד במנדט
נורי אל עוקבי, בן 62 מהנגב, מנהל מאבק עיקש להשבת שבטו לאדמותיו. כעת הוא דורש אזרחות בריטית, וטוען כי על לונדון מוטלת חובה מוסרית להגן על הערבים שהיו פעם נתיניה וכן צאצאיהם. "אני לא רוצה להגר לבריטניה, אבל בגלל שישראל מתעלמת מהזכויות שלי, אני רוצה שהבריטים יגנו עלי"
תושב בדואי מהנגב פנה לאחרונה לשגרירות בריטניה בישראל, בדרישה מקורית: הוא מבקש אזרחות בריטית, על סמך לידתו בתקופת המנדט.
נורי אל עוקבי, בן 62, טוען כי לפני כחודש וחצי פנה לשגרירות בריטניה במכתב, בו הסביר כי הוא נולד ב-1942, בתקופת המנדט הבריטי בארץ, וכי יש לו הוכחות שאביו שילם את המסים ומילא את חובותיו כאזרח לכל דבר. לדבריו, "על בריטניה מוטלת חובה מוסרית להגן על הערבים שהיו פעם אזרחיה ועל בניהם ונכדיהם".
הצעד הקיצוני של אל עוקבי נעשה כפעולת מחאה. "אני לא מתכוון להגר לבריטניה. אני רוצה שהשלטון הבריטי יגן על הזכויות שלי כאזרח בריטי בארץ. אני אזרח ישראלי יותר מ-30 שנים וישראל מכחישה את הזכויות שלי". לדבריו, מהשגרירות נמסר לו כי בקשתו בטיפול, והוא יקבל בקרוב תשובה.
האיש הוא בן שבט אל עוקבי בנגב, והוא מנהל מאבק להחזיר את בני השבט לאדמותיהם המקוריות. "ב-1951 העביר אותנו הממשל הצבאי אל כפר חורה, בטענה שנחזור אל אדמותינו אחרי חצי שנה. מאז לא חזרנו לאדמותינו, וההבטחות היו שקריות. מאז שנות ה-70 אנחנו פונים לבתי המשפט כדי לקבל פתרון".
חיים בצפיפות, בלי לקבל שירותים
בני השבט, מספר נורי אל עוקבי, חיים כמהגרים. "אנחנו כאלף אנשים שגרים בצפיפות בכפר חורה, בלי לקבל שירותים שהמדינה חייבת לספק לנו, כמו חשמל, מים, בתי ספר, שירותי בריאות. בני השבט חיים באבטלה גבוהה ועם תחושת תסכול עמוקה שנובעת מכך שהם מרגישים שאין להם עתיד".
לפני כשבוע דחה בית המשפט המחוזי בבאר שבע את בקשת בני השבט לגור בכפר שמתוכנן לקום על חלק מאדמותיהם. "השופטת דחתה את בקשת 130 משפחות בדואיות, שחיות בתת תנאים. ובמקביל אישרה שיגורו שם 13 משפחות יהודיות שמכרו את בתיהן בערד ובאר שבע ובאו לחפש את השקט. לצערי הרב, השופטת לא הבינה את העוול שנגרם לנו. היא נתנה גושפנקה לאפליה ולגזענות נגד בני השבט, אזרחי מדינת ישראל. איפה השוויון והדמוקרטיה? אני רואה רק גזענות ועוול מתמשכים".
אל עוקבי אומר כי למאבק שמנהלים בני השבט יש מחיר כבד. "הפכנו לעניים מרוב ששילמנו כסף בפניותינו לבית המשפט. אבל אנחנו לא נוותר ונערער על החלטת בית המשפט המחוזי. אני רוצה הכרה בזכויות של בני השבט. הכפרים הבדואים המוכרים, הוכרו רק לצורך ריכוז הבדואים ככוח עבודה זול בשוק היהודי ולא יותר מזה. אני רוצה שיאפשרו לנו לצמוח בכבוד".