אין כמו אמא
השחקנית קייט הדסון, החובקת בן בכור, מגלמת בסרטה החדש סוכנת דוגמניות בליינית, שפתאום נפלו עליה ילדים. ככה זה אצל מי שמילדות שאפה להיות אמא, ושהאמא הפרטית שלה היא גולדי הון. ראיון על משפחה (לא קלה), קולנוע, רוקנ'רול וגלידה. וגם, כמובן, הנקודה היהודית
הסרט "המהפך של הלן", שעולה עכשיו בישראל, הגיח למסכים בעיתוי מושלם מבחינת השחקנית קייט הדסון: בכורתו התקיימה זמן קצר לאחר שהיא הפכה לאם, ממש כמו בסרט. אבל אם בחיים זה קרה באופן צפוי ומתוכנן (בינואר היא ילדה בניתוח קיסרי את בנה ריידר ראסל רובינסון), הרי שב"המהפך של אלן" אלה מעללי הגורל האכזר. הדסון מגלמת סוכנת דוגמניות ניו-יורקית, מצליחה ובליינית, שחייה הכיפיים משתנים לאחר שאחותה וגיסה נהרגים בתאונת דרכים. הרווקה הנהנתנית נאלצת לגדל את היתומים הקטנים - וזו לא משימה פשוטה כלל.
אנשי יחסי-הציבור של "המהפך של הלן" שמחו כמובן על החיבור בין המציאות לקולנוע, והדסון התבקשה להגג במסע לקידום הסרט על האמהות ("זה הדבר המדהים ביותר שקרה לי בחיים", "אף אחד לא אמר לי כמה זה קשה"), על חיי הנישואים ושאר קלישאות של שחקניות-אמהות טריות.
פגשתי את הדסון לראיון במהלך פסטיבל ונציה האחרון, כשהיתה עדיין בהריון. הבלונדינית המרהיבה לבשה חליפה לבנה מעל חולצה ירוקה, מעוטרת רקמה צבעונית, שחשפה בטן עגלגלה והבליטה עיניים ירוקות. לא בכדי "פיפל מגזין" ציין אותה ברשימת הנשים שתמיד מתלבשות בסטייל, ואף בין 50 הנשים היפות בעולם.
הדסון היא בחורה מצחיקה, מקסימה, חמה ופתוחה, מהסוג שמאיר את החדר וגורם לך להתאהב בשנייה. במהלך הראיון היא לא הפסיקה לדבר על ההריון ("אני משתוקקת כל הזמן למאכלים חמוצים") ועל חדוות האמהות המתקרבת. "תמיד רציתי להיות אמא. בצעירותי, הייתי מהבחורות שרוצות ואוהבות תינוקות. תמיד כשראיתי תינוקות בעגלה רציתי להרים אותם, להחזיק ולנשק".

אמא שלך, גולדי הון, לא פוחדת להיות מתוייגת כסבתא?
"כמובן! אבל היא גם כל כך גאה. לכל החברים שלה כבר יש נכדים וגם היא רצתה. אבא שלי, קורט ראסל (לא הביולוגי, א.ק.), לא יכול כבר לחכות. מסכן, הוא כל כך רצה בת. הוא אמר לי: 'כשאתה סבא, אין לך התחייבות ואתה יכול לפנק את הנכדים כמה שאתה רוצה'. זה אכן קל יותר מלהיות אבא, ואין לך אותה מחוייבות".
קייט הדסון נולדה לפני 25 שנה לכוכבת הקולנוע היהודייה גולדי הון והזמר ביל הדסון (שהיה חבר בלהקת "האחים הדסון"). אין ספק שהסיפור של משפחתה לא מבייש אופרת סבון: הוריה נפגשו במהלך טיסה מניו-יורק ללוס-אנג'לס והאהבה התלקחה. גולדי הון נכנסה מהר מאוד להריון, וכדי להתמזג עם אדון רובינסון, התגרשה מבעלה הראשון, הרקדן גאס טריגוניס.
אחרי שבנה אוליבר נולד, העדיפה הון להתמסר לאמהות על חשבון קידום הקריירה. אבל האושר התפוגג במהרה, הנישואים עלו על שרטון והזוג התגרש. לאחר תקופה, שבו והתאחדו בברית הנישואים. הסיבוב השני הצמיח את קייט הדסון, שלידתה הסבוכה כמעט גרמה למותה של האם.
בעוד הון הפכה לכוכבת בזכות "טוראית בנימין", הדסון נותר מאחור. הבעל אכול הקינאה לא פירגן לרעייתו המצליחה והעשירה, והשניים נפרדו סופית. כדי להיפטר ממנו, העבירה לרשותו וילה נאה.
כשקייט הדסון היתה בת 3, התאהבה גולדי הון בשחקן הצעיר קורט ראסל והפכה בת-זוגו. השניים גידלו את ילדיה של הון ואת בנו של ראסל מנישואיו הקודמים. בהמשך נולד להם ילד משותף. "ראסל היה אבא נהדר", העידה בעבר הדסון. "הוא האבא שלי. תמיד היה שם בשבילי, כשהייתי זקוקה לו".
ואילו על גולדי הון אמרה הדסון: "אמי קצת משוגעת. היא מסוג הטיפוסים שתובעים תשומת לב בלי לומר זאת. וזה מה שהיה לי קשה בצעירותי. כשהיא נכנסת לחדר, כולם מסתכלים עליה ואומרים: 'את פשוט נהדרת'. כשהתבגרתי, התחלתי לחשוב מי אני בעצם, וזה לא פשוט להיות מושווה כל הזמן לאמא שלך. זה אפילו קשה לעיתים. אמי היא כזאת אייקון, שתהיתי איך אני יכולה להיפרד מזה, והגעתי למסקנה שאי אפשר. ואמי עזרה לי בכל צעד. קיבלתי ממנה אהבה ללא תנאי. היא קיבלה את כל שגיונותיי. לא נפלתי רחוק מהעץ, וזה ממש בסדר מבחינתי".
יחסיה של הדסון עם אביה הביולוגי היו כל השנים טעונים ובעייתיים. "אני לא מכירה אותו באמת", סיפרה בעבר בראיון. "זה היה קשה לגדול ולהתבגר, כשאביך לא נמצא בסביבה. רק לפעמים הוא נזכר לעזור לי. הוא אפילו לא התקשר בימי ההולדת שלי. מזל שהיה לי אבא כמו קורט, שנכח בימי ההולדת". הדסון לא טרחה להזמין את אביה הביולוגי לחתונתה. החלטתה להעניק לבנה כשם אמצעי את שמו של אביה החורג גרמה לאב הביולוגי אכזבה וזעם.
אחיה של קייט הדסון טען פעם שהיעדר דמות אב הוא המניע את אחותו בחייה המקצועיים והרומנטיים (בעבר יצאה עם השחקן אלי קרייג ושחקן ההוקי אריק לינדרוס). "היא תמיד בחרה גברים מבוגרים ממנה מאחר שחיפשה אב תחליפי", איבחן האח. מסיבה זו, או מסיבות אחרות, התחתנה הדסון עם כריס רובינסון, הכוכב התמיר, המקועקע, המזוקן וארוך השיער של להקת "בלק קרואוז", שמבוגר ממנה ב-13 שנה.
הדסון, שגדלה ברוח קליפורניה החולמת, נאלצה להסתגל לחיים עם רוקר ניו-יורקי גרוש, מכור לסמים לשעבר, שחי בלופט אפל. זו היתה אהבה ממבט ראשון כמעט, והחתונה נערכה בערב ראש השנה 2001. "כשהכרנו והתאהבנו, רציתי רק להיות איתו, ולא רציתי ללכת עבודה", היא נזכרה באוזניי. "התחשק לי לבלות איתו וזהו. אמא אמרה לי: 'אם לא בא לך לעבוד, אז עדיף שלא תעבדי'". במהלך ההריון, הדסון הצטרפה למסע ההופעות של בעלה והיטלטלה בדרכים באוטובוס של הלהקה.
יש לך הסבר לטרנד הגורף כעת את הוליווד: רוקרים המתאהבים בכוכבות קולנוע?
"אני חושבת שזה דווקא להיפך. כוכבות קולנוע הן אלה שמתאהבות ברוקרים. כוכבי רוק יכולים הרי להשיג כל מה שהם רוצים: דוגמניות, שחקניות ונערות זוהר. אני יכולה לדבר רק בשמי: הייתי מעריצה גדולה של 'בלק קרואוז' כבר בתיכון. נהגתי לרקוד לצלילי המוזיקה שלהם ולבכות. כשראיתי לראשונה את כריס מופיע, גיליתי שבניגוד להרבה זמרים כיום, הוא יכול לשיר. ההופעה שלו היה פנומנלית. לא ראיתי דבר כזה בחיים. אתה לא רואה איכויות כאלה כיום. זה רוקנ'רול אמיתי. בלי ריקודים, קישקושים וסילסולים.
"כמו כן, תמיד אהבתי גברים עם עבר. כריס הוא חכם, כן, טוב, שופע נשמה, משכיל, קורא המון, מתעניין בשירה. הוא גאון שחיטט וחיפש בצדדים האפלים שלו, התמכר להירואין, ואז, אחרי שגמר לחקור את הנושא, הוא יצא מזה, כמו אור בוהק ונוצץ. אנשים עם היסטוריה הם בדרך כלל אנשים יותר חכמים והם לא עושים את ההחלטות שלהם מתוך טיפשות, אלא מתוך חיפוש וידע. זה אחד הדבר שאני אוהבת ברוקרים".
לעומת זאת, רוקרים לא ידועים בנאמנות שלהם.
"זה אכן קורה, ואז אתה צריך לשקול ולהעריך דברים. אם בעלי היה בוגד בי, הייתי עוזבת מיד את הבית והולכת. ככה פשוט. יש לי חברים שהנשים שלהן היו עיוורות ולא הבחינו במעללים שלהם. ובסוף, כשנודע להן, הן החליטו לסלוח ולהמשיך הלאה. זאת הבחירה שלהן, לחיות עם זה בשלום. לפעמים זה נשמע רומנטי, הרעיון שניאוף הוא לא דבר משמעותי, אבל לא מבחינתי".
הקריירה של הדסון נעה בין סרטים עצמאיים להפקות הוליוודיות. וכך ראינו אותה בסרטים "200 סיגריות", "משחק השמועות", "הנשים של ד"ר טי" של רוברט אלטמן, סרט ההרפתקאות המלחמתי "ארבע נוצות" ובקומדיה שזכתה להצלחה גדולה בישראל, "איך להיפטר מבחור ב-10 ימים". הופעתה ב"כמעט מפורסמים" כגרופית של כוכבי רוק העניקה לה ב-2001 את פרס גלובוס הזהב ומועמדות לאוסקר. עכשיו, כאמור, היא ב"המהפך של הלן", בתפקיד עבורו קיבלה משכורת של 5 מיליון דולר וששימש עבורה "הכנה להורות": "בצילומים, היו רגעים שבהם שלושת הילדים דיברו אלי בבת אחת. ואני חשבתי לעצמי: 'האם חיי הולכים להתנהל כך, עם כל השיגעון הזה?'".
עכשיו היא שוקדת על סרט אימה, "אבל בלי מפלצות שקופצות. זה יותר סרט על-טבעי. כשקראתי את התסריט, ממש פחדתי, ואמרתי לעצמי שאם ככה נבהלתי, עלי לחוות זאת".
הדסון אף כוננה חברת הפקה עם הוריה ואחיה והם מפתחים סרטים וסיטקום. "גדלתי בעולם הקולנוע ותמיד היו לי שאיפות בתחום. היה לי גם ממי ללמוד: אמא שלי היא הכוכבת הראשונה שהפכה למפיקה. חשוב לי לפתח סיפורים עבורי ועבור אחרים. אני מקווה שבגיל 50 אוכל לא רק לשחק, אלא גם לביים ולהפיק".
בשעות הפנאי היא אוהבת ללקק גלידה ("אני מכורה לגלידה, רצוי 'האגן דאז'"), לבלות עם הכלבים, לעסוק בעבודות יד, לנגן על גיטרה ופסנתר, לכתוב שירים ולעשות שופינג. "תמיד אהבתי בגדים. אני זוכרת איך אמא שלי חזרה מפריז כשהייתי בת 3 והביאה לי במתנה שמלה ורודה. היא סיפרה לי איך הלכה לבית האופנה 'דיור' כדי למצוא לי שמלה. לדבריה, הייתי צריכה להיות בכלל מעצבת אופנה".
יש לך זיקה לשורשים היהודים שלך?
"אני אמנם מרגישה יותר איטלקייה מיהודייה, אבל בגלל שסבתי היהודייה גרה אצלנו וגידלה אותי, גדלתי על הערכים, ההווי והמורשת היהודיים. בהחלט יש לי רגשות וקשר ליהדות שלי".