תקועה בניוטרל

מעבירים הילוך: "כוכב נולד 2", ערוץ 2, 20:45

ווייק-אפ, מן! "כוכב נולד" מוכרחה להקיץ משנת החורף שלה. השעון המעורר שלה צילצל אמש. זו היתה, עדיין, תוכנית רדומה למחצה, אבל לקראת השלבים הסופיים, סביר ש"כוכב נולד" תתעורר מעלפונה.

העונה נכנסה התוכנית למישור צחיח: שלב הביניים של השלישיות היה מתיש וחסר פואנטה. ברגע שנוטרל האלמנט השיפוטי ולמתמודדים הותר לבצע שירים שלמים – ברובם בלדות צפויות ומייגעות – קיבלתם תוכנית שכולה קירוב לבבות, מרגשת כערב שישי עם הרב אבידור הכהן. בעיקר כשבמקביל השתוללה (בערוץ "סטאר וורלד") מגיפת "אמריקן איידול" שהדגימה איך יכולה וצריכה תוכנית כזו להיראות: התפרצות של אנרגיה, יצירתיות ואדרנלין.

נו טוב. אולי עכשיו. בתחרות גלגל ההצלה אמש עדיין היה די רדום. מיכל רשף, שמעון טפטה, חנה גור וג'קי טולדו עברו כמו תה צמחים: חלשים ובלתי זכירים. מיקה שדה, בעגילי-ענק ושיער מורם א-לה קרי ברדשואו ערב חנוכת הביג, נתנה ביצוע משכנע ל"לילה". לא עזר. שירלי לילו, דרמה קווין מטעם עצמה, הלכה, בצדק, על "אותך" של אילנה אביטל, וזכתה. אוריאל שאלתיאל התחנף עם זוהר ארגוב ולא זכה, ולא נורא. ולירון לב הגיע למקום שכבר הביצוע הכריזמטי ל"אני נבראתי לך" צריך היה להספיק כדי להביא אותו אליו. לא משנה מה עוד יקרה עם לב בתחרות הזו, הוא כבר יקבל את חוזה ההקלטות שלו. ולגבי שירלי לילו – לו אני סשה, הייתי מתחיל לחוש את נשימתה הכבדה בעורפי; לילו מרעידה את הקרקע הבטוחה לכאורה מתחת לרגלי המלכה האם.

והשופטים? יצאו שפנים והגיבו מאחורי גבם של המתמודדים ולא בפניהם. רע ובלתי טלוויזיוני. יאללה, תעבירו הילוך.

מהפך למהפך: "טאץ' עליז לסטרייט שיעיז", מחר, הוט 3

בעולם צודק יותר, אחרי שידור בודד של "טאץ' עליז לסטרייט שיעיז" (אלוהים! פעם אחרונה שהשם העברי המלא מוזכר פה), הייתם שומעים פוף גדול: אלה היו אודטה, הדצה ויובל כספין מתרוקנים מאוויר בבת-אחת, כמזרון-ים שהתפוצץ.

ככה עובדים נכון: חמישה הומואים עדכניים ושנונים – קחו אביעד קיסוס, הכפילו בחמישה, חלקו בתת-התמחויות (טיפוח, אוכל ויין, תרבות, עיצוב פנים, אופנה) – מסתערים על חייו של סטרייט אובד-עצות. הם מלבישים אותו, משקמים את דירתו ומעבירים אותו את האמ-אמא של כל המהפכים, תוך שהם משמרים בפורמלין את אישיותו.

למה זה עובד? בעיקר משום שחמשת המופלאים מסוגלים לשלוף שורות מחץ כמו מהשרוול. "אתה קונה את כל הבגדים בהום דיפו?" הם נדהמים למראה ארון הבגדים של הסטרייט, וגם: "סידרת אותם לפי 'מכוער' ו'מכוער יותר'"? וגם: "היה לי פעם שיער כמו שלך. אבל קראו לי אז לואיז וגרתי בגרמניה". בקיצור: משפדים את האומלל, ואז טובלים אותו במרינדה והופכים למעדן.

התוכנית רצה במהירות. הטיפים קטנים ויעילים. העיר הגדולה משחקת תפקיד מרכזי – על הגלריות, בתי הדפוס, הדירות הזעירות, חנויות הבגדים והמעדניות. התחושה היא של ריבוי ממשי ומנומק של סגנונות חיים, כולם לגיטימיים, כולם ניתנים לשידרוג.

אני מניח כי התוכנית – הפקה של ערוץ הנישה "בראבו" שהפכה ללהיט בלתי צפוי בארה"ב – מחוללת מהפך טלוויזיוני פשוט: במקום לקבל את הטיפים שלכם מנשים קפוצות-עכוז ומבושמות מעצמן דוגמת אודטה או מרת'ה סטיוארט, אתם מקבלים אותם מחבורה שנונה ומשעשעת, המכוונת לקהל יעד שאיננו בהכרח גרושות בנות 45 פלוס. הפרק הראשון משודר מחר. אל תרגישו חובה. תרגישו נוח.

צריך להגיד: 

*לליאור דיין ומפיקי "הבלוג": לעשות את עצמך מסניף אבקה לבנה בשידור (גם אם מדובר בריטאלין) זה לא רק סיבה להוריד אתכם מהאוויר מיד, אלא גם גירוד תחתית החבית הטלוויזיונית מלמטה. שמישהו יעשה לכם סוף.