הים שלכם זה לא הים שלי
בימים החמים הללו, ימי הקיץ הלוהטים מי לא אוהב לשמוע את המילה "ים"? לכולכם המילה "ים" עושה לא מעט. היא מזיזה את הדברים במרכז הגוף שזזים ואוטומטית הראש שלכם מתחיל לחשוב על בחורות, בגדי ים, ביקני ועל יעל בר זוהר ו/או רוני דואני, שתיהן יחד או כל אחת לחוד.
לכולכן המילים "ים" עושה לא מעט. היא מעירה את הנשיות שלכן מעמקי הנפטלין, מנערת את האבק מבגדי הים הסקסיים שלכן ואתן מתחילות לחשוב על בנים חתיכים שהכדור בו הם משחקים, נופל בדיוק על החזה שלך ולא על המטקה (אגב, "מטקות" ולא "מדקות") של החבר. אתן מתחילות לחשוב על גברים, חתיכים, חטובים ועל דודי בלסר ו/או רן דנקנר, שניהם יחד או כל אחד לחוד.
אני לעומת זאת, כשאני שומע את המילה "ים" זה עושה לי לא מעט. אני מתחיל לחשוב על גלים, סוכת מציל, חסקה ומטקות. אין לי על משהו אחר לחשוב.
על מה אתם רוצים שאחשוב? כשאני הולך לים, אני הולך לחוף הנפרד. לשם הולכים החרדים. בימים ראשון, שלישי וחמישי ילכו נשות ובנות ישראל להשתזף בים. בימים שני, רביעי ושישי ילכו בני ישראל להשתזף בים. ביום שאני בחוף הים לא תמצאו בחורות, בגדי ים, ביקני ואת יעל יעל בר זוהר ורוני דואני. זה לא צנוע רחצה מעורבת של גברים ונשים, יסבירו לכם הרבנים. זה מאותה סיבה שלא תראו גבר חרדי יושב ליד אישה זרה באוטובוס. מאותה סיבה גם לא תראו תלמידת בית-ספר חרדית משוחחת עם בחור ישיבה. הכל צניעות.
"להרחיק את האדם מן העבירה", יסבירו לכם. אסור לתת לקירוב בין המינים ולו במעט, זה עלול להדרדר למגעים פיזיים, יסבירו לכם.
הכל תחת מעטה של "צניעות".
הם יקראו לזה "צניעות" ואתם תקראו לזה "דיכוי מיני", הרי זה מה שזה, לא?
***
ביום שני ביליתי בים. בילוי בים מבחינתי זה דבר משעמם. אחרי שחודשים רבים אני חושב על מה שאתם, אלו הקרואים "חילוניים" עושים בים ועל ההנאות הרבות שאתם עושים איתן לפני הים וגם אחרי. אני לצערי לא עשיתי את זה. אני מת לעשות את זה, אבל בינתיים זה לא בא.
בכל מקרה, לבטח מה שהייתם מצפים ממני זה ללכת לקצה החוף הנפרד ולדפוק עיניים במבלים ב"חוף מציצים" הסמוך. אבל זה לא מה שיכולתי לעשות. כל העיניים בחוף הנפרד היו יוצאות עלי וצעקות היו ניתכות עלי מכל עבר.
ההוראות מסוכת המציל היו משעממות. מתרחצים בחוף היו אך בקושי. ימים אלו קרויים אצלנו "ימי בין המצרים", ימים שנוהגים בהם מנהגי אבלות, בגלל חורבן הבית שאירע לפני קרוב ל-3,000 שנה. ההלכה מתירה רק לאלו שהתרחצו כבר בים בעונה הזו ללכת לשם שוב, בימי בין המצרים. למשל, האשכנזים גם לא מתגלחים או מסתפרים בשלושת השבועות הללו.
בעוד שבועיים, בסוף יולי, יתחיל אצלנו חודש אב. "משנכנס אב ממעטים בשמחה", כתוב בספרים. הכל בגלל תשעה באב (מי מכם לא יודע מה זה תשעה באב?). בימים שלפני תשעה באב אנחנו, הציבור האשכנזי, נוהגים אבילות נוספים: לא לובשים בגדים חדשים. לא מתקלחים במים חמים ולא קוצצים ציפורנים. הציבור החרדי הספרדי נוהג כך בשבוע שחל בו תשעה באב.
***
ובקיצור, בעוד אנו מתאבלים על חורבן הבית – אני מתאבל על חירבון הבית: על מה שאתם עושים בים ועל מה שאני חולם שאני יעשה בים. הלוואי.
אה, ושתדעו: אני אוהב את החיים, מאוהב באלוקים, חושב על *** ומשוגע על האקסית שלי. למישהו יש עצה?
