שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    המדינה בעד מחזות מוזיקליים

    משרד התרבות מתכנן לתמוך בהפקת מחזות מוזיקליים בסכום של 1.5 מיליון שקל בשנה. בית לסין, האופרה והבימה הם הראשונים שיהנו. התיאטרונים הקטנים לא מרוצים

    מזה כשישה חודשים עובדים במשרד התרבות על טיוטת תקנה חדשה שתקצה 1.5 מיליון שקל להפקת מחזות מוזיקליים. היום (ד'), לאחר שזכתה הטיוטה המגובשת לאישור משרד המשפטים, מפרסם משרד התרבות נוסח כללי ומעורפל של הקריטריונים שגובשו לעיון הציבור. בין הסעיפים הבולטים הנדרשים להגשת בקשת תמיכה: תקציב הפקת מחזמר בעלות 2.5 מיליון שקל לכל הפחות, שיתוף תזמורת קבועה, לפחות 20 נגנים ולא פחות מ-20 זמרים,שחקנים ו/או רקדנים בהפקה.

     

    העשירים מתעשרים

     

    גורמים בעולם התיאטרון אומרים כי התקנה נולדה מתוך רצון ל"הכשיר" את התמיכה המיוחדת שהובטחה להפקת "שיקגו" של תיאטרון בית לסין והאופרה הישראלית, שנולדה בעקבות הצלחת הסרט, ולהפקה המחודשת של "שלמה המלך ושלמי הסנדלר" המתוכננת לעלות בתיאטרון הבימה. בתיאטרונים הקטנים טוענים כי "כרגיל, העשירים יתעשרו עוד יותר והעניים, יישארו עניים". במשרד התרבות, לעומת זאת, מדברים על יוזמה מתוחכמת שמטרתה לסייע בעקיפין לתזמורות הנתמכות בישראל שנמצאות ברובן במצב קריטי ומדגישים: "מדובר בכספים שאינם יורדים מתקנת התיאטרון, ולכן אינם באים על חשבון כספי התמיכה בתיאטרון".

     

    בטיוטת מבחני התמיכה לא צוין ממתי תיכנס התקנה לתוקפה, אך ממשרד התרבות נמסר כי הפקות שיועלו מסוף 2004 יוכלו ליהנות מכספיה. עוד אומרים במשרד כי מנהלי התיאטרונים בישראל היו מודעים ליוזמה. ברור מאליו שבבית לסין ובתיאטרון הבימה ידעו על הכוונה, שכן בשני התיאטרונים עברו ההפקות שינויים שיתאימו לקריטריונים שפורסמו היום. כך, למשל, גדל מספר הנגנים בשתי ההפקות, בבית לסין שולבה תזמורת נתמכת (סימפונט רעננה) וארבעה רקדנים מלהקת המחול של עדו תדמור, ואילו בתיאטרון הבימה התבקש יוני רכטר לכתוב עיבוד תזמורתי ל"שלמה המלך ושלמי הסנדלר", שבוצע במקורו על-ידי מספר מצומצם של נגנים ושולבה להקת מיומנה.


    שיקגו
    "שיקגו". בקרוב בבית לסין

     

    שוק קח-תן 

     

    בתיאטרון הבימה דיברו השבוע על הודעה שהתקבלה ממשרד התרבות לפיה יקוצץ רטרואקטיבית תקציבו השוטף של התיאטרון לשנת 2004 בסכום של 1.8 מיליון שקל מכ-19 מיליון השקלים שהם היקף התמיכה הכללי. בתיאטרון באר-שבע, הנמצא במצוקה קיומית קשה, מדברים על קיצוץ של 800 אלף שקל מסכום כולל של 5.7 מיליון ובקאמרי על מיליון שקלים פחות מתקציב כולל של 9.8 מיליון.

     

    האם קיצוץ בשוטף מחד והחלת יוזמות חדשות מנגד הוא הגיוני? במשרד התרבות מסבירים: "תקציב התיאטרון קוצץ בסך הכל ב-0.2% השנה (התקציב בשנה שעברה עמד על 71.9 מיליון ואילו השנה 71.5). השינויים בתקציבי התיאטראות אינם קשורים לקיצוץ בתקציב, אלא הם תוצאה של קריטריונים חדשים שנכנסו לתוקף. השינויים משקפים את הפעילות של התיאטרונים ולפיהם, כשהיקף הפעילות קטן, ביחס ישיר אליו קטן גם היקף התמיכה ולהפך. תקציב הבימה ירד בכ-5% שהם כמיליון שקל בשל היקף פעילות שקטן. בבאר שבע ישנה ירידה בתמיכה כתוצאה מאי עמידת העירייה בכללי המצ'ינג שנכנסו לתוקפם בשנת 2002. התמיכה במחזות הזמר לא באה בכלל על חשבון התקציב השוטף של התיאטרונים, מכיוון שהכסף אינו מגיע מתקנת התיאטרון אלא הוא חסכון מתקנות אחרות".

     

    כשבמסגרת הקריטריונים של התקנה מדברים על הפקות בעלות 2.5 מיליון שקל לפחות, ברור מאליו שהנהנים מכספי התקנה יהיו בעיקר התיאטרונים הגדולים. מנהלו החדש של תיאטרון באר-שבע, נתן דטנר אומר בתגובה: "זה לא רלבנטי לגבינו. אין לנו שום סיכוי להעלות הפקה בסדר גודל כזה.תקציב תיאטרון באר-שבע אינו מיועד להפקות ענק רהבתניות אלא לתשלום משכורות".

     

    מעבר לכך מוסיף דטנר ואומר: "בלי לזלזל בז'אנר של מחזות הזמר, אני חושב שאם כבר לשים כסף, אז כדאי אולי להגדיל את התמיכה במחזאות ישראלית מקורית. אני בא ואומר - עזבו אתכם מפרוייקטים חדשים ותשמרו את מה שיש. כל העסק הפך לתיאטרון אבסורד, כשבגלל בירוקרטיה בלתי אפשרית, מחפשים פטנטים איך לנסות ולהזרים כסף בדרך לא דרך".

     

    דרך עקיפה לתמיכה בתזמורות

     

    אם כך, למה בכל זאת להקצות בתקופה של הידוק חגורה סכום נפרד מכספי ציבור להפקות שהן לכאורה פופולריות ועד כה נעשו כקופרודוקציות של התיאטרונים עם מפיקים פרטיים? במשרד התרבות מחלקים את התשובה לשלושה חלקים: "זה כסף שניתן עבור שיתוף פעולה של התיאטרון עם תזמורת נתמכת. התזמורות בישראל עומדות על סף קריסה וחשבנו שנכון יותר יהיה לספק להן עבודה מאשר להזרים את הכספים הללו. כולם נהנים משיתוף הפעולה הזה – התיאטרון, התזמורות ולהקות המחול. הרעיון בסופו של דבר הוא להשתמש בפלטפורמה של התיאטרון כדי לייצא עבודה לתחומים אחרים שבראשן התזמורות ובמקביל לתת הזדמנות ליוצרים רב-תחומיים הזדמנות לפרוח. יש אמנים רב-תחומיים בעלי יכולות שירה, משחק וריקוד, שיוצאים בכל שנה מבתי הספר למשחק ואין להם מסגרות שיאפשרו להם להתפתח או לגדול לתוכן. זו חשיבה אסטרטגית עתידית שאם נתמיד בה תוכל לפתח כאן ז'אנר חדש".

     

    מי שמברך על היוזמה הוא נעם סמל, מנכ"ל תיאטרון הקאמרי שאומר: "כל יוזמה חדשה של משרד התרבות להגדיל את הפעילות האמנותית והתרבותית בישראל ולהרחיב את אופקיו וגבולותיו של התיאטרון המקומי, היא מבורכת. אם מדובר בכספים שלא באים על חשבון ההקצבות הבסיסיות לתיאטרונים, אלא במציאת אפיק חדש להזרמת כספים ייחודיים, אז על אחת כמה וכמה מדובר ביוזמה נפלאה".

     

    יש לציין כי בתיאטרון הקאמרי מתוכננת לפתוח את העונה הבאה בשנת 2005 הפקה מוזיקלית ישראלית מקורית המבוססת על סיפור מאת אהרון אפלפלד בשם "בדנהיים 1939". סיפורו של אפלפלד עובד למחזה על-ידי המחזאי הבריטי ארנולד וקסלר ויצא לאור בהוצאת פינגווין, אך מעולם לא הועלה על הבמה. הקאמרי יעלה את ההפקה בתחילת 2005 כמחזה מוזיקלי, או, אם תרצו, אופרה לשחקנים ולתזמורת פרי עטו של הקומפוזיטור גיל שוחט, שכתב את המוזיקה ל"צור וירושלים", הפקת התיאטרון-האופראית שעלתה בתיאטרון "בית לסין".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: צביקה טישלר
    חזרות "שלמה המלך ושלמי הסנדלר". הביאו את יוני רכטר
    צילום: צביקה טישלר
    לאתר ההטבות
    מומלצים