הראל יש רק אחד
מההתחלה הוא היה אחר: מחוספס, אמיתי, רגיש, אותנטי, בקיצור - נינטי. גדי ויינריב מבקש שתתנו בשבוע הבא להראל מויאל את כרטיס הכניסה לניצנים
מתחילת התוכנית הוא היה שונה מכולם. לא כמו 80 אחוז מהמתמודדים השנה שהגיעו ממסלול הלהקה צבאית, בית ספר למשחק או שאמא, אבא ודודים שלהם הם סלבס, מויאל היה אחר. היה בו משהו מחוספס, משהו אמיתי, בוסרי, מרגש, אותנטי, נינטי. משהו שתוכנית כמו כוכב נולד צריכה לגלות והיה כל כך חסר במהלך העונה.
הוא נמנע מגינוני הסלביות שדבקו במועמדים האחרים והתרכז בדבר האמיתי. הוא לא הגיע לפתיחות של אירועים ומסיבות נוצצות, לא יצא עם אף אחת מההפקה ולא הופיע דרך קבע במדורי הרכילות במקומונים. הוא אשכרה הגיע לתוכנית רק כדי לקבל הזדמנות להראות איך הוא יודע לשיר. כמו שצריך. סוג של נינט כבר אמרנו?
אז נכון, לפעמים מלבישים אותו כמו ילד בר מצווה והשיער שלו הוא קצת בארט סימפסון; ונכון שהוא לא מחייך ולא קופץ כמו ההראל השני. אבל בינינו, מחייכים וקופצים היה לנו כבר מספיק העונה. שלחנו אותם הביתה, זוכרים? עכשיו צריך לקחת את העניינים לידיים ולתת להראל שלנו (מויאל-מויאל-מויאל), את כרטיס הכניסה שלו לניצנים. כן חברים, אין לנו ברירה אחרת.
משבצת הבנאליות
בתוכנית של אתמול בחרתם לשלוח הביתה את יעל שחר. והאמת, שאם כבר יוצא אוטובוס מהאולפנים של קשת, לא היה מזיק להעלות עליו גם את האחים צנחני ואת ציפי משהיד (למרות שהיא יכולה לנסוע במונית).
השלישייה (שהיא בעצם רביעייה) נתנה אתמול ביצועים שהם לא יותר מבינוניים. משהיד נתנה ביצוע ל"כמו בלדה", שיר יום זיכרון מקסים, משהו שכל שמיניסטית יכולה לעשות.
שחר לקחה את "מי ידע שכך יהיה" של בועז שרעבי ואולי קיוותה להיות ה"פמלה" של העונה הזאת. שוב, כמו משהיד, היא נפלה למשבצת הבנאלית ולא הצליחה להתבלט. בגדול חבל, כי הרבה צופים כבר הספיקו לשכוח את התוכנית שבה היא עלתה לחצי הגמר ששודרה כנראה באיזור תחילת 2001.
על האחים צנחני כבר כתבתי בעבר ואין לי מה להוסיף. גם, דרך אגב, בגלל שלא בא לי להעליב אף מתנ"ס או מרכז קהילתי שיכול לשמש כמטאפורה לאיפה הם יכולים להופיע.
מלכת הקרח מתחממת
ומה עוד היה? הייתה סשה, שכנראה לקחה ברצינות את מה שכתבנו פה וכתבו במקומות אחרים וניסתה לבצע את המעבר הקיצוני ממלכת הקרח למלכה החמה הלוהטת. סוף סוף היא לבשה משהו לא מהארון של סבתא שלה והשתמשה טוב בנתונים שלה. היא זזה, גילגלה את העיניים שלה ולא הפסיקה ללטף את עצמה. השיר עצמו ("חשמל בכפות ידיך") הוא שיר בעייתי, ולו רק בגלל הקטע בו צריך לשיר בקול נמוך וזה בדרך כלל לא יוצא טוב. בכללי היא נתנה ביצוע טוב אבל משהו מרגיש כאילו היא הייתה צריכה לתת משהו קצת יותר טוב. משהו שיהיה כתוב עליו בבירור: ניצנים.
בכל מקרה נזכיר להפקה במעמד זה לבצע עדכון כתובות, כי המתמודדת, כך אני מבין, היא כבר לא מיקנעם עילית אלא מרמת אביב. לטיפולכם.
לב, לילו וכהן נתנו כולם ביצועים טובים. לב, שנורא התאמץ ("אנ'לא יודע איך לומר לך"), נתקע בפוזה מכופפת בירכיים בחצי השיר והיה נראה כמו מישהו שממש צריך לשירותים. הוא אחיד ברמת השירים שהוא בוחר ומעביר ביצוע שבטוח עושה נעים להרבה בנות בבית. לב הופרד כידוע בשלב הבא משני ההראלים, והעלה את הסיכויים שלו להגיע לניצנים באופן אוטומטי.
חבל על שירלי לילו שהולבשה במה שכנראה נרכש במחלקה לנשים בהריון של "מתאים לי" ועשה לה עוול אמיתי. הביצוע עצמו היה טוב חוץ מכמה רגעים שהיה נראה כאילו היד שלה מתנהלת בעצמה ולא קשורה לגוף. לילו היא פייבוריטית לא קטנה, ובקיצור, המועמדת שהזכרנו מקודם צריכה לשים לב אליה ואל לב טוב טוב.
לעדי כהן ניתן ריספקט על הביצוע שלה ל"שיר לשלום". צריך אומץ לבצע שיר כזה ועוד לתת לו גוון שהוא לא מירי אלוני. לי זה פחות עשה את זה, אבל להרבה אחרים זה היה נשמע אחלה ביצוע.
ולא נסיים לפני שנזכיר שוב: הראל מויאל הוא ההצבעה הנכונה. אנחנו סומכים עליכם, ודרך אגב יודעים איפה אתם גרים. אל תאכזבו אותנו. הצביעו הראל (מויאל).
עוד על "כוכב נולד" לחץ כאן
