חוק הפיקדון: היעד - מיליארד מיכלים בשנה
הכנסת תדון מחר בהצעת הרחבת חוק הפיקדון למיכלי שתיה. המתנגדים להצעת ההרחבה: יצרני המשקאות, שיחויבו לעמוד במכסת מיכלים ממוחזרים. התומכים: ארגוני הסוחרים, שדורשים גם קבלת דמי טיפול
ועדת הכלכלה של הכנסת תדון מחר בהרחבת חוק הפיקדון לבקבוקים של 1.5 ליטר, ותקבע שינויים רבים נוספים בחוק שנוי במחלוקת זה. את ההצעה לשינויים יגיש המשרד לאיכות הסביבה. במסגרתה יועלו דמי הפיקדון מ-25 אגורות ל-30 אגורות. להערכת המשרד, בעקבות השינוי ימוחזרו כמיליארד מיכלים בשנה.
התיקון לחוק יחייב גם בעלי קיוסקים וחנויות ששטחן קטן מ-28 מ"ר לקבל חזרה בקבוקים שנמכרו על-ידם, להוציא מסעדות. עד כה חוייבו רק חנויות גדולות לקלוט בקבוקים משומשים.
האחריות לאיסוף המיכלים תוטל על יצרני ויבואני המשקאות, שיבחרו האם להמשיך לעבוד עם תאגיד המיחזור, או לאסוף את המיכלים בדרכים אחרות. כל יצרן יחויב לעמוד ביעדי השבה, אך הוא יוכל לאסוף כל מיכל - ולא רק מיכלים מתוצרתו. תאגיד המחזור הוקם על-ידי יצרני המשקאות הגדולים, והוא כיום האחראי היחיד לאיסוף מיכלי שתיה והעברתם למיחזור.
השינויים בחוק מסתמכים על הפקת לקחים מהמצב הקיים, ועל עבודת מחקר שנעשתה עבור המשרד לאיכות הסביבה ומכון ירושלים על ידי משרד פארטו הנדסה, שעיקריה הגיעו לידי "ידיעות אחרונות".
הציבור לא מעורב
הדו"ח מציין, כי מעורבות הציבור בהחזרת הבקבוקים המשומשים קטנה מדי כיום, בגלל בעיות נגישות לנקודות ההחזרה. קיים מחסור במכונות אוטומטיות לקליטת המיכלים וחסרה הבחנה ברורה בין המיכלים החייבים בפיקדון ואלה שאינם חייבים.
עוד מציין הדו"ח, כי במצב הקיים נופל נטל המימון על הצרכים והקמעונאים בלבד, כאשר האחרונים סובלים גם ממצוקת אחסון ומעלויות טיפול גבוהות.
ארגוני הסוחרים בישראל תובעים לאמץ את מסקנות המחקר, המטילות את האחריות להחזרת המיכלים המשומשים על היצרנים בלבד.
"יתרה מזאת. בעלי הקיוסקים, חנויות המכולת והמרכולים תובעים לחייב בחוק את היצרנים לאסוף מאיתנו את המיכלים הריקים ממש בעת אספקת הסחורה החדשה, ולשלם לנו 30 אגורות למיכל ריק כדמי טיפול, בלי קשר לדמי הפיקדון", אומר אברהם בירנבאום, יו"ר ארגוני הסוחרים בישראל. "אם החוק לא יתוקן בהתאם לא נוכל לקבל את הבקבוקים הריקים. ההמלצות המשרד לאיכות הסביבה הן בחזקת תקנה שאי אפשר לעמוד בה".
הירוקים רוצים 50 אג'
גם הארגונים הירוקים הגישו את הערותיהם והמלצותיהם לדוח פארטו. הדוח מלמד אמנם על התועלת הכלכלית מהחלתו של חוק הפיקדון, אך חשוב לציין כי מטרותיו הן בראש ובראשונה סביבתיות וחינוכיות, אומרים בעמותת אדם טבע ודין. כדי לעודד את הציבור להחזיר את הבקבוקים המשומשים, שהולכים למיחזור ומפחיתים את כמויות האשפה, מציעה העמותה להגדיל את גובה הפיקדון לבקבוקים הגדולים ל-50 אגורות ולהרחיב משמעותית את מספר נקודות ההחזרה.
כיום, תאגיד המיחזור אחראי בלעדית על האיסוף ומכירת המיכלים המשומשים למיחזור. התיקון לחוק יקטין משמעותית את כוחו המונופוליסטי. התאגיד מתנגד נחרצות להכנסת בקבוקי 1.5 ליטר לחוק הפיקדון, בטענה שהגדלה זו אינה כלכלית למשק.
"אנו תומכים בעמדתו של תאגיד המיחזור, שהוא הגורם המקצועי ביותר העוסק בנושא", נמסר גם מהנהלת החברה המרכזית לייצור משקאות קלים, יצרנית קוקה-קולה. "התאגיד בחן נושא זה לעומק ומצא כי אין הגיון בהכנסת בקבוקי 1.5 ליטר, וכי יש שיטות יעילות וכלכליות יותר, שאינן מטילות נטל בלתי סביר של יעדי איסוף על כל יצרן בנפרד".
תגובת חברת מי-עדן נחרצת הרבה פחות. "החברה תומכת באיכות הסביבה ולכן תומכת בכל צעד שיוכל לשפר אותה. בהנחה שקיימת תשתית נכונה לטיפול באיסוף הבקבוקים, שתאפשר לצרכנים לקבל את הפיקדון ביתר קלות - אנו נתמוך בהצעה", מסר מייקל לזן, סמנכ"ל השיווק של חברת מי-עדן.
כיום: 60% ממוחזרים
למרות שכמעט כל הגורמים המעורבים בנושא טוענים להצלחתו של החוק עד כה, המתבטאת באיסוף ומיחזור של למעלה מ-60% מהבקבוקים והפחתת נפח הפסולת במדינה, רוב הציבור עדיין נתקל בקשיים רבים בהשבת דמי הפקדון והוא יוצא נפסד. על כל הציבור מוטל 'מס' נוסף ובלתי צודק ברכישת כל בקבוק שתייה, כאשר רק צרכנים מעטים מקבלים את הכסף בחזרה.
סכום זה עתיד לעלות עתה ב-5 אגורות למיכל ולהכביד יותר על הצרכנים, ולכן נשאלת השאלה האם לא עדיף לתקן תחילה את העיוות במסגרת החוק הקיים, לפני שמרחיבים אותו למיכלים הגדולים ומטילים שוב את הנטל על הציבור.
