שתף קטע נבחר

איך מפנים כפר שלם?

פרוייקט פינוי תושבי שכונת כפר שלם בדרום ת"א כבר נמשך יותר מ-30 שנה. השבוע הכריזה חברת "חלמיש" על המשך תהליך הפינוי, אחרי הקפאה של 7 שנים, אבל תושבים בשכונה טוענים שהפיצוי אינו ראוי וכי המרוויחים העיקריים הם הקבלנים

"חידוש תהליך פינוי כפר שלם הוא השיא עבור חלמיש והפרוייקט המרכזי שלה", אמר איתן פדן, מנכ"ל חלמיש, בטקס חגיגי שהתקיים בסוף השבוע, לרגל ההכרזה על חידוש תהליך פינוי-בינוי של שכונת כפר שלם בדרום תל אביב. 

 

בטקס נכחו שר התמ"ת, אהוד אולמרט, שרת הבינוי והשיכון, ציפי ליבני וראש עריית תל אביב, רון חולדאי. השלושה חתמו על מסמך חידוש התהליך מול המצלמות, אבל איש לא שם לבו לכך שכמעט ולא נוכח איש מתושבי השכונה עצמה.

 

הטקס התקיים במתנ"ס המקומי ובאבטחת המשטרה ושמירה פרטית. "תבדוק טוב כל אחד שנכנס, אני לא רוצה שיכנסו לכאן אנשים מהשכונה", אמרה אחת המארגנות לשומר שבכניסה. ואכן, על אף שמדובר בעתידם של תושבי כפר שלם, הכניסה היתה עם הזמנות בלבד. המארגנים מצאו לנכון להזמין רק את ראשי ועד השכונה.    

 

פרויקט פינוי-בינוי כפר שלם, שהחל לפני יותר מ-3 עשורים, שנוי במחלוקת. מצד אחד, מדובר בפיתוח באחת השכונות המוזנחות ביותר בדרום תל אביב (התוכנית הכוללת בנייה רוויה, בניית צמודי קרקע, פיתוח סביבתי ופיתוח תשתיות). מצד שני, הפרויקט נמשך שנים רבות.

 

לטענת חלק מהתושבים, מדובר בפרויקט המושתת על מניעים כלכליים בלבד, המביאים אמנם לפיתוח השכונה, אך הם יוצאים ממנה נפסדים, ומי שמרוויח באמת הם הקבלנים והמדינה. לאחר יותר מ-50 שנה של מחיה בתנאים לא תנאים, בזמן שהקרקע הפכה ל"מכרה זהב" הם טוענים שמגיע להם יותר. חלקם מסרבים להתפנות על פי הסכם הפינוי שמציעה חברת חלמיש.         

 

2 מסלולים אפשריים

 

לחידוש הפרויקט, שהוקפא מאז 1998, קדמה פגישה שנערכה בין נציגי התושבים לאנשי חלמיש, בנובמבר 2003. בפגישה סוכמו העקרונות המרכזיים של התוכנית והוחלט כי חלמיש, הנמצאת בבעלות משותפת של העירייה והמדינה, תשמש כחברה המנהלת של הפרויקט ותהיה אחראית על הפינויים.

 

על פי הקריטריונים שנקבעו למתפנים, יוצעו שני מסלולים אפשריים: קבלת תשלום עבור פינוי; או הקצאה של מגרש לבנייה ובנוסף פיצוי כספי למימון חלק מהבנייה, וכן מימון לשכר הדירה לתקופת הבנייה, עד לשנתיים.

 

על פי התוכנית, תשקיע חברת חלמיש סכום של 18 מיליון שקל, שמקורו במינהל מקרקעי ישראל ובעיריית תל אביב כדי לממן את השלב הראשון. בשלב ראשון אמור להתבצע פינוי של 400 יחידות דיור והקמת של 1,750 יחידות דיור תחתן, חלקן בבנייה צמודת קרקע במסגרת "בנה ביתך", וחלקן בבנייה רוויה של עד 12 קומות. המתחם שבו יבוצעו הפינויים נמצא בין פארק דרום, דרך הטייסים, דרך לוד, רחוב ההגנה ורחוב משה דיין.

 

על פניו, נראה הדבר כאילו מדובר בעוד פרויקט שיקום שכונות של חברת דיור ציבורי, המביאה למחוזות הדרומיים של תל אביב את בשורת הגאולה, אך לא כך הדבר, לא כשמדובר בשכונת כפר שלם.

 

רבי-קומות חדישים ומעוצבים, מצופי שיש, וחניות תת-קרקעיות, ולצידם, צריפים ופחונים מאולתרים, והרבה ליכלוך ועזובה. בחלק מהשכונה אין כבישים סלולים, אין שלטי רחוב, שלא לדבר על עמודי תאורה. במרכז המסחרי: סופרמרקט, חנות ירקות, תחנה של המשמר האזרחי ותחושת מחנק של שכונת מצוקה. שני העולמות הללו, הדרים בכפיפה אחת, משקפים את סיפורו הבלתי גמור של פרוייקט הפינוי-בינוי של תושבי כפר שלם. סיפור שתחילתו לפני יותר מ-3 עשורים.

 

בן גורין נתן פקודה

 

שכונת כפר שלם בדרום תל אביב הוקמה עם קום המדינה. במקום היה אז כפר ערבי גדול בשם סלמה, אשר ננטש על ידי יושביו ב-1948. צ', תושב השכונה מ-48' :"אפילו בן-גוריון נתן אז פקודה - כל בית ערבי נטוש, צריך להתיישב בו". ראשוני היהודים שהובאו למקום היו יהודי מתימן, מאוחר יותר נוספו גם יהודים מעיראק וכורדיסטן. שטח השכונה כ-1,500 דונם ורובו הועבר לאחר מלחמת העצמאות לאפוטרופוס לנכסים נפקדים ולאחר מכן לרשות הפיתוח הממשלתית.

 

ב-1961, עם הקמת מינהל מקרקעי ישראל, הועברו לניהולו, בין השאר, אדמות שהיו ברשות הפיתוח הממשלתית. לפי תוכנית המתאר שיזם אז משרד השיכון, יועד השטח לבניית 13,427 יחידות דיור והיתר יועד למבני ציבור כבישים וגינות. בפועל, ירדה קיבולת הבנייה ל-11,000 יח"ד.

 

בשנות ה-60 הועברו משפחות רבות מבתיהם המפוררים למבנים על עמודים מה שכונה "מעברות על עמודים". מי שלא הצליח לצאת אז, נאלץ לחכות לפינויים. בינתיים, צפיפות האוכלוסין, שהלכה וגדלה באזור, החלה מהווה בעיה רצינית. מקרים של 8 נפשות ב-2 חדרים לא הייתה נדירים וחלק מהתושבים החלו משתלטים על שטחים נוספים ומרחיבים את בתיהם לצורך מגורים.

 

התעלמות עיריית תל אביב ממצב השכונה והנוכחות הדלה של נציגיה באזור, תרמו גם הם ליצירת שכונת מצוקה סגורה עם חוקים משלה. עם השנים נקשר שמה של השכונה בעוני קשה, אלימות, סמים ופעילות פלילית אחרת. כיום גרים בשכונה כ-1,200 משפחות.  

 

חלמיש לוקחת את העניינים לידיים

 

בתחילת שנות ה-60 הוקמה חברת חלמיש בבעלות עירונית וממשלתית וקיבלה על עצמה לעשות סדר בשכונה, לאור החלטת העירייה לפתוח בפינוי מואץ של השכונה. חלמיש חכרה מהמינהל שטח של 487 דונם ובמקביל שטח של 367 דונם, עליו מבנים המועדים לפינוי והריסה.

 

נקבע כי הקרקע תוערך כתפוסה וכי החברה תשלם למנהל במזומן 50% עם הפינוי וגמר הפיתוח, כאשר כל פעולות ההריסה, הפינוי והפיתוח ייעשו על חשבונה.    

 

אך התברר כי הדבר אינו פשוט כלל. גל הפינויים הראשון שהחל בשנות ה-70 לווה בגילויי אלימות קשים מצד תושבי השכונה ועימותים שנמשכים עד היום בין עובדי חלמיש לתושבים. חלמיש הפנתה לא אחת אצבע מאשימה אל משטרת מחוז תל אביב והאשימה אותה באוזלת ידה בכל הקשור לטיפול בנושא.

 

האירועים הגיעו לשיאם בדצמבר 1982, שמעון יהושע ז"ל, שהתבצר עם אחיו על גג ביתו נורה על ידי קצין משטרה, בזמן שכוחות המשטרה לוו את פעולות הפינוי. האירוע התסיס את האזור עוד יותר והגביר את גילויי האלימות.     

 

בשנת 1988 יצא לדרך שלב א' של פרויקט "בנה ביתך" עם 37 מגרשים. מחברת חלמיש נמסר כי עד כה נבנו כ-220 יח"ד מתוך 400 המתוכננות בתוכנית הנוכחית.

 

במרץ 1993 החלה ועדה מטעם משרד השיכון בשיתוף המינהל, לחקור את עסקאות הקרקע של חלמיש, בעקבותיה הגיעה היחידה הארצית לחקירות הונאה.

 

ממצאי הוועדה גילו כי שטחי מינהל שאינם כלולים בהסכם נמכרו ליזמים פרטיים, ללא הסכמת המינהל, וכי קיים פער של 200 דונם בין שטחי הקרקע הנקובים בחוזה לבין השטחים המוחזיקים על ידי החברה בפועל. כמו כן העלתה הוועדה כי החברה שילמה פיצויי פינוי גבוהים מדי וכי המשך התשלומים הללו יגרום נזק כלכלי חמור למינהל ולאוצר המדינה.

 

למרות זאת, בשנת 1994 נכנסה חלמיש לתנופת עשייה ושווקה קרקע לבנייה רוויה של כ-750 יח"ד. בשנת 1998, על רקע חילוקי הדיעות עם העירייה והמנהל, הקפיאה החברה את הפרויקט. מאות משפחות שפונו מבתיהם וציפו לגור בבניינים החדשים עדיין ממתינים וחיים בדירות שכורות באזור.  

 

ומה קורה בפועל  

 

"אחרי 8 שנים בלי אבא ובלי אמא, זה יום גדול", אמר זכריה טרם, יו"ר ועד השכונה, טרם הודה לאולמרט, לליבני לחולדאי על המשך הפרויקט ויש לו סיבה טובה לכך. ב-7 שנים האחרונות כל שרי השיכון שכיהנו סיירו בשכונה, ראו את המצוקה, אך אף אחד מהם לא נקף אצבע. הדיירים סובלים בחורף מהצפות ומתנאים פיזיים קשים. למרות זאת  סכום כזה הוא נמוך ביותר לפרויקט מסוג זה. לדברי טרם בסכום כזה להערכתו ניתן לפנות 6-5 משפחות לכל היותר. "המינהל יהיה חייב להעביר עוד תציבים אחרת זה יהיה כשלון חרוץ", אומר טרם.

 

מנכ"ל חלמיש, איתן פדן,  אופטימי לגבי הפרויקט. לדבריו, הסכום הראשוני ישמש לפינוי מגרשים שישווקו ליזמים ולקבלנים, והתמורה מאותם מגרשים תממן את המשך הפיתוח והבינוי בשכונה.

 

"הקבלנים חוגגים על חשבוננו"

 

אך מתברר שלא כולם מאושרים מהמשך הפרויקט, חלק מהתושבים רואים בתהליך מסחטת כסף הפועלת על גבם. "הקרקע כאן היא מכרה זהב לחלמיש והקבלנים חוגגים כאן. חלמיש, לוקחת 28% מהרווחים של כל קבלן שמקבל שטח", מסביר צ', תושב השכונה.

 

לדבריו, תושבי השכונה שהסכימו לפינוי ולקחו משכנתאות כדי לשלם את יתרת התשלום על הבית לא עומדים בנטל: בעלי צמודי הקרקע משלמים כאן 1,400 שקל ארנונה לחודשיים.

 

גם העירייה, לטענתו, מעורבת בכל הסיפור, "לקחו שטח של בי"ס, הזיזו את הגדר כדי להגדיל את השטח לבנייה ולהרוויח יותר. את סניף טיפת חלב סגרו והעבירו למקום אחר כי הקרקע (כ-6 דונם) היא מקום אסטרטגי לבנייה", טוען צ'.  

 

לגבי חוזה הפינוי עם חברת חלמיש, טוען צ' כי לפיו חייבים הדיירים לגור לפחות 5 שנים בבית, לא מאפשר להם לעבור מהשכונה והם לא עומדים בעול הכלכלי. "חלק מהם עושים חוזים פרטיים עם אנשים כדי ישלמו את הוצאות הארנונה והמשכנתא ובתמורה הם משלמים להם שכר דירה, על הדירה שלהם, מדי חודש. כשעוברות 5 השנים, הם בורחים, זה אנשים פשוטים שלא יכולים להחזיק את הבתים האלה".

 

לדברי פדן החברה נותנת לתושבים את האפשרות לעלות את רמת החיים שלהם וכי הם לא חייבים לבחור באפשרות היקרה ביותר.  

 

צ' מוכן להתפנות אבל בתנאים שלו. לטענתו הקרקע שווה יותר והוא מוכן לשכור שמאי מקרקעין על חשבונו שיעריך את הקרקע, רק אז יסכים להתפנות. "המתנחלים הולכים לקבל מהמדינה פיצויים שחבל על הזמן. אנחנו רוצים גם את מה שמגיע לנו, לא פחות מזה", אומר צ'.    

 

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: שאול גולן
כפר שלם: רבי קומות חדשים לצד פחונים
צילום: שאול גולן
באדיבות חברת "חלמיש"
תצלום אוויר של בנייה בשכונה
באדיבות חברת "חלמיש"
צילום: שאול גולן
פדן: הפרוייקט המרכזי של החברה
צילום: שאול גולן
מומלצים