בחורים אנאלוגים בעולם דיגיטלי

ג'ינו וג'יגה, "אנאלוג פוסי", עשו כבר כל-כך הרבה במוזיקה הישראלית (ממקום מושבם  בגרמניה). הם עקפו בסיבוב את מדונה ברשימת ההורדות של אתר ההורדות mp3.com (והרווחים מכך נגזלו מהם ביד גסה), הם ידועים בהופעות הפרובוקטיביות שלהם (ג'יגה עם באס וחצאית מיני הדוקה משתוללת כמו פאנקיסטית), ובעיקר במוזיקה הייחודית שלהם, שמשלבת מוזיקה חיה מעולם הרוק, מטאל ובעיקר הפאנק, והגואה טראנס.

מאז החלו את דרכם לפני שבע שנים, קבעו אנאלוג פוסי כמה סטנדרטים ביחס למוזיקה שלהם – הם לא משתמשים באף סימפול חיצוני, אף דגימה או סאונד מוכן מראש – הכל נעשה בעבודת אולפן אולד פאשן.

מאז שעזבו את הארץ ועברו לגור בגרמניה, מעוז סצינת הטראנס האירופאית, הוציאו השניים שני אלבומים ועשרות סינגלים ו-ויינילים. פה ושם הייתה גיחה אקראית לארץ, אך ג'ינו וג'יגה הותירו את בסיסם בניכר. עכשיו יש להם אלבום חדש.

האלבום החדש, שנפתח במחווה קצבית ועצבנית ל-Smoke On Water של דיפ פרפל, שנושאת גם את שם האלבום, מראה לכולם איך אמורים לעשות שילוב של מטאל/פאנק עם טראנס. ג'ינו וג'יגה מכסחים כמו באלבום הראשון, רק שהפעם השורשים ברורים הרבה יותר, ויש מספיק מקום לכולם – אוהדי המטאל והטראנסווים כאחד – ליהנות מהקטע בשלמותו. כך גם אפשר לומר על Psycho Punko, שישמח חובבי פאנק וטראנס כאחד. הקטעים המפתיעים ביותר הם הקטעים הווקאליים, כמו Future המצמרר.

ג'יגה משתמשת בקולה באיכויות שלא היו מביישות הרכבי דאנס מפורסמים כמו פיית'לס. אנאלוג לא מגבילים את עצמם לדיסטורשנים של הגיטרות, ומעבירים את שלל הכלים בסך – צ'לו, סיטאר, כלי הקשה שונים, גיטרה אקוסטית וגיטרה בס. השילוב של הכלים החיים עושה את שלו – האנלוגי בולט יותר מהאלקטרוני, אולי, אבל השילוב של השניים יוצר תמהיל מרתק.

אולי חשוב יותר אפילו מהמוזיקה עצמה - השינוי והחיפוש המתמיד של ג'ינו וג'יגה הוא העניין פה. הצמד החל את דרכו כאמני גואה טראנס מוערכים, עבר לטקנו עם נגיעות גואיסטיות (עם Underground), וכעת הוא עולה בצורה מעוררת כבוד למקום שבו רבים וטובים כבר נמצאים (טים שולדט, דלתא, S.U.N Project ודארק סוהו). השילוב המנצח בין מטאל לטראנס, כולל קאוורים (ולא, לא כמו הרמיקסים לבית סקאזי ו-GMS), כשאנאלוג עושים את זה בדרך שלהם - ושמישהו ינסה לעצור אותם.